פרס וולף לכימיה
פרס ישראלי
פרס וולף בכימיה הוא פרס ישראלי, שמוענק כמעט מדי שנה (מאז 1978) במסגרת חלוקת פרסי וולף על שם ריקרדו וולף.[1] הפרס בסך 100,000 דולר, מוענק על ידי נשיא מדינת ישראל, בטקס הנערך במשכן הכנסת. זהו אחד מששת פרסי וולף שהוקמה על ידי הקרן ומוענקים מאז 1978; האחרים הם בחקלאות, מתמטיקה, רפואה, פיזיקה (אנ') ואמנויות (אנ').
פרס וולף בכימיה נחשב לאחד מפרסי הכימיה הבינלאומיים היוקרתיים ביותר, שני רק לפרס נובל בכימיה.[2] קבלת הפרס נחשבת כמבשרת פוטנציאלית לקבלת פרס נובל.[3] נכון לשנת 2022, 12 זוכי פרס וולף זכו לאחר מכן גם בפרס נובל. האחרונה שבהן היא קרולין ברטוזי, שקיבלה את פרס נובל באותה שנה.
זוכי פרס וולף בולטים לפי שנה
| שנה | זוכה |
|---|---|
| 1978 | קארל דג'ראסי |
| 1979 | הרמן מארק |
| 1982 | ג'ון פולאני |
| 1984 | רודולף מרקוס |
| 1986 | אליאס ג'יימס קורי |
| 1988 | רפאל לוין, יהושע יורטנר |
| 1991 | ריכרד ארנסט, אלכסנדר פיינס |
| 1992 | ג'ון פופל |
| 1993 | אחמד זוויל |
| 1998 | גרהרד ארטל |
| 2001 | ריוג'י נויורי |
| 2005 | ריצ'רד זייר |
| 2006 | עדה יונת |
| 2008 | ויליאם מורנר |
| 2011 | קשישטוף מטייאשבסקי צ'ינג טאנג סטיוארט א' רייס |
| 2012 | צ'ארלס מ' ליבר וא' פאול אליוויסאסטוס |
| 2013 | רוברט לנקר |
| 2014 | נחום זוננברג וצ'י-ווי וונג |
| 2015 | ג'יימס ג. ארתור |
| 2016 | סטיוארט שרייבר וקיריקוס ניקולאו |
| 2017 | רוברט ברמן |
| 2018 | עומר יאגהי ומאקוטו פוג'יטה |
| 2019 | סטיבן ל. בוכוולד וג'ון פ. הרטוויג וג'פרי פרידמן |
| 2021 | לסלי ליזרוביץ ומאיר להב |
| 2022 | בוני בסלר וקרולין ברטוצי ובנג'מין קרוואט |
| 2023 | ג'פרי קלי והירואקי שוגה |
זוכים לפי מדינות
חלק מהזוכים נספרים כמה פעמים במקרה של אזרחות כפולה. נכון ל-2023:
| מדינה | מספר זוכי הפרסים |
|---|---|
| ארצות הברית | 38 |
| הממלכה המאוחדת | 5 |
| ישראל | 5 |
| קנדה | 3 |
| הונגריה | 3 |
| שווייץ | 3 |
| יפן | 3 |
| אוסטריה | 2 |
| מקסיקו | 1 |
| גרמניה | 1 |
| צרפת | 1 |
| רודזיה | 1 |
| פולין | 1 |
| טאיוואן | 1 |
| מצרים | 1 |
| ירדן | 1 |
| קפריסין | 1 |