פרננדו קאוטו

קאוטו החל את קריירת המשחק שלו בקבוצת הנוער של פורטו, אליה הצטרף בגיל 17. ב-2 ביוני 1988, בשלהי העונה בליגת העל הפורטוגזית, ערך קאוטו את הופעת הבכורה שלו, והופעתו היחידה בליגה באותה עונה, בניצחונה של פורטו 0–1 על קבוצת אקדמיקה דה קוימברה. קאוטו ופורטו זכו בדאבל באותה עונה, ובסיומה שוחרר קאוטו מהקבוצה. הוא עבר לשחק בליגת המשנה למשך שתי עונות, הראשונה במדי פמליקאו והשנייה במדי אקדמיקה. לקראת עונת 1990/1991 חזר קאוטו לפורטו והפך לבורג מרכזי במרכז ההגנה של המועדון. קאוטו שיחק במדי פורטו למשך ארבע עונות רצופות, בהן זכתה הקבוצה בשישה תארים, בהם שתי אליפויות פורטוגל ושני גביעים.

לקראת עונת 1994/1995, חתם קאוטו בפארמה, אותה אימן אז האיטלקי נביו סקלה. הוא שיחק במדיה למשך שתי עונות, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכתה פארמה בגביע אופ"א, כשהיא מנצחת בגמר את יובנטוס בתוצאה 1–2 בסיכום שני המשחקים. על אף שספג כרטיס צהוב כבר בדקה הראשונה של משחק הגומלין, קאוטו שיחק את מלוא 90 הדקות בשני מפגשי הגמר, בסיומו זכתה פארמה בתואר. בסרייה א' סיימה פארמה שלישית. עונה אחר כך פארמה לא הצליחה לשחזר את הצלחתה, וסיימה במקום השישי בליגה.

קאוטו הצטרף לברצלונה לקראת עונת 1996/1997. הוא הוחתם על ידי מאמן פורטו לשעבר בובי רובסון, ויחד איתו שיחקו בקבוצה שני כדורגלנים פורטוגזים נוספים, ויטור באיה ולואיש פיגו.בעונתו הראשונה בקבוצה זכו קאוטו וברצלונה בגביע אירופה למחזיקות גביע לאחר שניצחו את פריז סן-ז'רמן במשחק הגמר, בו שיחק קאוטו לאורך אורכו, וכן זכו בגביע המלך הספרדי, לאחר שניצחו בגמר את ריאל בטיס בתום הארכה. גם בגמר הגביע קאוטו שיחק לכל אורך המשחק. כשהוחלף רובסון בלואי ואן חאל בשנת 1997 כמות הדקות של קאוטו פחתה באופן משמעותי. הוא נכלל בסגל אך לא שותף בניצחונה של ברצלונה על בורוסיה דורטמונד במשחק הסופר קאפ האירופי בו זכתה ברצלונה. הוא לא שותף גם בגמר הגביע הספרדי בו ניצחה ברצלונה את מיורקה בפנדלים, ורשם 18 הופעות ליגה בדרך לזכייה באליפות ספרד.

בתום העונה חזר קאוטו לאיטליה כשחתם, יחד עם חברו לברצלונה איוואן דה לה פנייה, במדי לאציו של המאמן השוודי סוון-יוראן אריקסון. בעונת הבכורה שלו זכה קאוטו בפעם השנייה בקריירה בגביע אירופה למחזיקות, כשנכנס כמחליף בדקה האחרונה של משחק הגמר, בו ניצחה לאציו את מיורקה. בליגה סיימה לאציו במקום השני בטבלה. עונה אחר כך הייתה המוצלחת ביותר של קאוטו ולאציו. הקבוצה פתחה את העונה עם ניצחון על מנצ'סטר יונייטד בסופר קאפ האירופי, בו קאוטו לא שותף, ובהמשך העונה השלימה זכייה בדאבל המקומי.

בינואר 2001, לאחר משחק ליגה מול פיורנטינה, נערכה לקאוטו בדיקת סמים שגרתית. ב-5 באפריל התפרסמו תוצאות הבדיקה, ובדמו של קאוטו נמצא הסטרואיד האנאבולי ננדרולון. קאוטו הכחיש כי נטל חומר אסור^[1], אך ב-21 באפריל פרסם הוועד האולימפי האיטלקי כי קאוטו נכשל גם בבדיקת הסמים השנייה שנערכה לו^[2]. הוא הורחק לתשעה חודשים מכל פעילות ספורטיבית, מתוכם ריצה ארבעה חודשי הרחקה, בסיומם שב לשחק במדי לאציו. בעונת 2003/2004 זכה קאוטו בתואר האחרון שלו בקריירה, כשלאציו זכתה בקופה איטליה. קאוטו פתח ושיחק 70 דקות במשחק הגמר הראשון, בו גברה לאציו 0–2 על יובנטוס, ולא שותף במשחק הגומלין שהסתיים בשוויון 2-2 ובזכייה של לאציו בתואר.

בשנת 2005, בגיל 36, חזר קאוטו לפארמה, לאחר ששוחרר מלאציו שלא עמדה בתנאיו להארכת חוזה. לאחר שהיה שחקן הרכב קבוע בשתי העונות הראשונות לאחר הצטרפותו, בעונת 2007/2008 הוא שיחק 17 משחקי ליגה בלבד, ובסיום העונה נשרה פארמה לסרייה ב'. קאוטו, שחוזהו בקבוצה הסתיים, החליט לפרוש ממשחק בסיום העונה, כשהוא בן 39.

קאוטו חזר לעולם הכדורגל ביוני 2010, שנתיים לאחר פרישתו, כשמונה למנהל המקצועי של ספורטינג בראגה הפורטוגזית. בעונת 2012/2013 מונה לעוזר המאמן של הקבוצה, תפקיד בו החזיק עד לשנת 2014.

קאוטו החל דרכו בנבחרות הצעירות של פורטוגל. בשנת 1989 רשם ארבע הופעות במדי הנבחרת הצעירה שזכתה בגביע העולם עד גיל 20. שנה אחר כך, ב-19 בדצמבר 1990, רשם קאוטו את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת פורטוגל, בניצחון 0–1 על ארצות הברית במשחק ידידות.

הטורניר המשמעותי הראשון של קאוטו בפורטוגל היה יורו 1996. במשחק השני של שלב הבתים כבש קאוטו את השער היחיד בניצחונה של נבחרתו על טורקיה. פורטוגל עלתה לשלב רבע הגמר לאחר שסיימה ראשונה בבית, אך שם הודחה על ידי צ'כיה. קאוטו לא החמיץ ולו דקה אחת בארבעת משחקיה של נבחרתו בטורניר.

לאחר שכשלה להעפיל למונדיאל 1998, השתתפה פורטוגל ביורו 2000. במשחק השלישי של שלב הבתים, בהיעדרו של הקפטן הקבוע ויטור באיה, שימש קאוטו כקפטן הנבחרת בניצחונה 0–3 על גרמניה. פורטוגל הגיעה עד לחצי הגמר, שם הודחה על ידי צרפת. גם בטורניר זה לא החמיץ קאוטו ולא דקה אחת מחמשת משחקיה של נבחרתו.

קאוטו שימש כקפטן הנבחרת בטורניר מונדיאל 2002. פורטוגל הודחה בשלב הבתים, וקאוטו שיחק את מלוא שלושת המשחקים של נבחרתו. הוא הגיע גם לטורניר יורו 2004 הביתי כקפטן הנבחרת, ואף פתח במשחק הראשון בו הפסידה פורטוגל ליוון, אך מאז ירד לספסל. סרט הקפטן עבר ללואיש פיגו, וקאוטו הספיק להיכנס כמחליף בדקות הסיום של שני משחקים נוספים במהלך הטורניר, כולל חצי הגמר מול הולנד שהיה משחקו האחרון במדי הנבחרת, מאחר שהוא לא שותף בהפסדה של פורטוגל ליוון בגמר הטורניר.

בתום הטורניר פרש קאוטו מכדורגל בינלאומי. הוא ממוקם שלישי בטבלת ההופעות במדי פורטוגל בכל הזמנים, עם 110 הופעות, בהן כבש שמונה שערים.

קאוטו, יליד אספיניו, גדל בבית עם שלוש אחיות וארבעה אחים. הוא נישא ללואיסה ולזוג שלוש בנות, פרנצ'יסקה, לאונור ואינס.

פורטו

• אליפות פורטוגל (3): 1987/1988, 1991/1992, 1992/1993
• הגביע הפורטוגזי (3): 1987/1988, 1990/1991, 1993/1994
• הסופר קאפ הפורטוגזי (2): 1991, 1994

פארמה

• גביע אופ"א: 1994/1995

ברצלונה

• גביע אירופה למחזיקות גביע: 1996/1997
• הסופר קאפ האירופי: 1997
• אליפות ספרד: 1997/1998
• הגביע הספרדי (2): 1996/1997, 1997/1998
• הסופר קאפ הספרדי: 1996

לאציו

• גביע אירופה למחזיקות גביע: 1998/1999
• הסופר קאפ האירופי: 1999
• אליפות איטליה: 1999/2000
• הגביע האיטלקי (2): 1999/2000, 2003/2004
• הסופר קאפ האיטלקי (2): 1998, 2000

נבחרת פורטוגל

• אליפות העולם עד גיל 20: 1989
• אליפות אירופה: 2004 (מקום שני)

מדיה וקבצים בנושא פרננדו קאוטו בוויקישיתוף

• פרננדו קאוטו, באתר Transfermarkt
• פרננדו קאוטו, באתר BDFutbol
• פרננדו קאוטו, באתר WorldFootball.net
• פרננדו קאוטו, באתר National Football Teams
• פרננדו קאוטו, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt