פסיכותרפיה בין-אישית

פסיכותרפיה בין-אישית שונה משאר הגישות הפסיכודינמיות בכך שהיא מוגבלת בזמן ומתמקדת יותר בבעיות העכשוויות של המטופל ופחות באלו שבעברו. כמו כן, תפקידה הוא לזהות, אך לא להתמקד במנגנוני ההגנה התוך-נפשיים ובקונפליקטים פנימיים.

ואכן, מטרתה של הפסיכותרפיה הבין-אישית היא לזהות ולשנות את הגישות השליליות הפנימיות (קוגניטיביות) שבעקבותיהם התפתחו הבעיות של המטופל.

לפי הפסיכותרפיה הבין-אישית, בעיות פסיכולוגיות יהיו קשורות לארבעה תחומים חברתיים:

• אבל, שבו הסימפטומים נובעים מאובדן של אדם קרוב.
• מחלוקות בין אישיות, מריבות או ויכוחים עם אנשים משמעותיים תורמים לירידה במצב הרוח.
• מעבר תפקיד, קשיים המתעוררים במהלך שינוי באורח/מעמד החיים, כמו, למשל, פיטורין, מעבר דירה, לידה או גירושין.
• ליקויים בין-אישיים, המביאים לקשיים בין אישיים כרוניים או לבידוד חברתי.

טיפול טיפוסי בפסיכותרפיה בין-אישית נמשך בין-12 ל-20 פגישות, בתקופה של בין 4 ל-5 חודשים. טיפול בייעוץ בין אישי (טיפול זהה מבחינת התכנים אבל מקוצר) נמשך 3-8 פגישות.

הטיפול מורכב בדרך כלל משלושה שלבים.השלב הראשוני הוא לזהות את האזור הבעייתי אשר יהיה כפוף לטיפול. שלב הביניים מורכב מעבודה על אזור בעייתי זה.השלב האחרון מורכב מגיבוש וייצוב התקדמות הטיפול והכנת המטופל לעבודה עצמאית.

• הגישה ההתייחסותית
• טיפול משפחתי

• "המדריך המקיף של הפסיכיאטריה, מהדורה שנייה" של קפלן וסאדוק.
• דניאל ג'יי סיגל (2014), מפות המוח. מדריך נוירוביולוגיה בין-אישית. רפאל קורטינה, מילאנו, איטליה. ISBN 978-88-6030-673-9

• פסיכותרפיה בין-אישית בישראל