פינוי התנחלויות

במסגרת הסכמי אוסלו, פונו שתי היאחזויות נח"ל שבצפון השומרון - נח"ל גינת ונח"ל עירית. כיום שטח זה הוא חלק משטח A של הרשות הפלסטינית.

המאחז עמונה פונה באופן חלקי (כתשעה בתי קבע) לראשונה ב-2006 ובאופן מלא ב-1 בפברואר 2017. זאת כתוצאה מפסיקת בג"ץ בנוגע למעמדה החוקי של הקרקע.

ב-2 בספטמבר 2012 פונה המאחז מגרון שבמועצה אזורית מטה בנימין. במאחז התגוררו כ-200 נפשות.

באפריל 2017 פונה מאחז הבלאדים שבמדבר שומרון. מאז התקיימו מספר פעמים לשקמו.

ב-2 ביולי 2021 פונה המאחז אביתר במסגרת פשרה עם רשויות המדינה. המדינה הכריזה כי תבחן את הסדרת ההתיישבות במקום בעתיד. טרם הפינוי, התגוררו ביישוב כ-53 משפחות.

פינוי התנחלויות נחשב לאמצעי אפשרי עתידי כחלק מיישום של פתרון שתי המדינות. יש התומכים בפינוי של חלק מההתנחלויות, ובסיפוח של גושי ההתיישבות הסמוכים לקו הירוק. ארגוני שמאל התומכים בהקמת מדינה פלסטינית תומכים גם בפינוי התנחלויות, ובהם: יוזמת ז'נבה,^[1] תנועת מאבק סוציאליסטי,^[2] שלום עכשיו^[3] ותראבוט.^[4] גם מפלגות השמאל השונות (העבודה,^[5] מרצ^[6] וחד"ש)^[7] תומכות בפינוי חלקי או מלא של ההתנחלויות.

מנגד, הימין הפוליטי בישראל מתנגד לפינוי שכזה וחלקים מגוש זה אף תומכים בפתרון הפוך – סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל. בעיניי הציונות הדתית, פינוי התנחלויות מנוגד למצוות יישוב ארץ ישראל. הרב בניהו ברונר התייחס לסוגייה זו: "רק לעם ישראל יש זכויות מדיניות בארץ ישראל ולכן מדינה זרה בתוך תחומי ארץ ישראל היא קריסת מימוש ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו "לזרעך אתן את הארץ". מי שמאמין בקב"ה ובתורתו לא יכול לחשוב על כך שקיימת אפשרות לריבונות זרה בארץ ישראל שאינה לזרעו של אברהם, וזרעו של אברהם הוא יצחק בלבד "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא ישמעאל".^[8]

• פינוי חבל ימית
• התנחלות
• מועצת יש"ע