פורט הרקורט
פורט הרקורט (באנגלית: Port Harcourt; בפידג'ין ניגרי: Po-ta-kot) היא בירת מדינת ריברס בדרום-מזרח ניגריה והעיר החמישית בגודל אוכלוסייתה בפדרציה. העיר שוכנת בדלתת הניז'ר ולפי חישוב המבוסס על תחזית רשמית לתאריך 21 במרץ 2022 אוכלוסייתה מונה כ-2.12 מיליון תושבים. העיר נוסדה ב-1913[2] ונקראה על שם לואיס הרקורט (אנ') שהיה השר הממונה על הקולוניות באימפריה הבריטית בשנים 1910–1915.
 סמל פורט הרקורט | |
 | |
| פוטומונטז' של פורט הרקורט | |
| מדינה |  ניגריה |
|---|---|
| מדינה | ריברס |
| תאריך ייסוד | 1913 |
| על שם | לואיס הרקורט  |
| שטח | 360 קמ"ר |
| גובה | 18 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,120,000[1] (21 במרץ 2022) |
| קואורדינטות | 4°48′N 7°00′E / 4.8°N 7°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
  | |
מכיוון ששימשה בעיקר כשער לייצוא, משמש ניב ניגרי-אנגלי (פידג'ין ניגרי) ולא אידגו (Idgo), שהיא השפה הנפוצה בדרום ניגריה, כשפה הדומיננטית בעיר.
היסטוריה
העיר הוקמה ב-1913 על ידי הבריטים ששלטו בניגריה על מנת להעביר פחם, אותו גילו באנוגו שנמצא כ-200 ק"מ צפונית לעיר. בפורט הרקורט, ששוכנת על גדת דלתת נהר הניז'ר הוקמה כל התשתית הדרושה על מנת להעביר את הפחם באוניות לאירופה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שמשה העיר כבסיס של מדינות ההסכמה כנגד מעצמות המרכז ששלטו בקמרון הגרמנית. העיר נותרה קטנה יחסית והיא התפתחה רק החל מ-1958 כאשר נתגלו בקרבתה שדות נפט. מאז הפכה העיר למרכז כלכלת הנפט הניגרית. בעקבות רווחיות הנפט והכלכלה שהתפתחה סביבה, הגיעו פיתוחים שונים לעיר לפני כניסתם לניגריה כולה.
ב-1995 נתלה בעיר הסופר ולוחם זכויות האדם קן סארו-ויווה בעקבות מחאתו בנוגע לנזקים שגורמת תעשיית הנפט.
כלכלה
כלכלת העיר מבוססת בעיקר על תעשיית הנפט: החל מהוצאת הנפט מהאדמה ועד להפקת הנפט וייצואו לרחבי העולם. בנוסף, בעיר קיימת תעשיית דייג שמקורה בדגים הנמצאים בדלתת הניז'ר.
חינוך
תחבורה
בעיר קיימת מסילת ברזל שמגיעה עד לעיר מיידוגורי שבצפון ניגריה וכן נמל תעופה.
קישורים חיצוניים
- פורט הרקורט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
| דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 לאגוס  קנו | |||||||||
| 1 | לאגוס | לאגוס | 15,070,000 | 11 | אילורין | קוארה | 1,080,000 |  איבדאן  אבוג'ה | |
| 2 | קנו | קנו | 4,910,000 | 12 | ג'וס | פלטו | 1,040,000 | ||
| 3 | איבדאן | אויו | 3,190,000 | 13 | סוקוטו | סוקוטו | 1,040,000 | ||
| 4 | אבוג'ה | ה הפדרלי של ניגריה | 2,690,000 | 14 | זריה | קדונה | 980,000 | ||
| 5 | פורט הרקורט | ריברס | 2,120,000 | 15 | אנוגו | אנוגו | 950,000 | ||
| 6 | קדונה | קדונה | 1,850,000 | 16 | וארי | דלתה | 910,000 | ||
| 7 | בנין סיטי | אדו | 1,680,000 | 17 | אבאוקוטה | אוגון | 735,000 | ||
| 8 | אבה | אביה | 1,160,000 | 18 | אקורה | אונדו | 730,000 | ||
| 9 | אוניטשה | אנמברה | 1,150,000 | 19 | קאצינה | קאצינה | 670,000 | ||
| 10 | מיידוגורי | בורנו | 1,110,000 | 20 | אושוגבו | אוסון | 645,000 | ||
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של ניגריה ובנושא יישובים באפריקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.