פורטל:חיפה
|
הכרמלית היא כלי התחבורה הציבורית התת-קרקעי היחיד בישראל. הקמתה של הכרמלית החלה בשנת 1956 והסתיימה בשנת 1959. לכרמלית קו בודד ובו שש תחנות פעילות, והיא מחברת בין שלושה אזורים מרכזיים בעיר חיפה: העיר התחתית, שכונת הדר ומרכז הכרמל. לניהול הכרמלית נבחרה חברת "מפעלי תעבורה חיפה בע"מ".
אף כי אנשים רבים סבורים כי הכרמלית היא רכבת תחתית, היא למעשה פוניקולר, הנע על מסילה. בניגוד לרכבת, אין בקרונות הכרמלית מנוע, ומשקלם של הקרונות היורדים הוא הכוח העיקרי המניע את הקרונות העולים (מנועים בשתי תחנות הקצה תורמים אף הם כוח הנעה). פוניקולרים רבים פועלים בערים שונות בעולם, בעיקר מעל פני הקרקע - למשל, בבודפשט ובזגרב. בליון ובנפולי פועלים פוניקולרים תת-קרקעיים, הדומים לכרמלית.
|
אף כי אנשים רבים סבורים כי הכרמלית היא רכבת תחתית, היא למעשה פוניקולר (funicular), הנע על מסילה. בניגוד לרכבת, אין בקרונות הכרמלית מנוע, ומשקלם של הקרונות היורדים הוא הכוח העיקרי המניע את הקרונות העולים (מנועים בשתי תחנות הקצה תורמים אף הם כוח הנעה).
- 1873–1877 נג'יב אפנדי אל-יאסין
- 1877–1881 אחמד אפנדי ג'לבי
- 1881–1884 מוסטפא בר אל-סאלח
- 1885–1903 מוסטפא פאשה אל-ח'ליל
- 1904–1910 ג'אמל צאדק
- 1910–1911 רפעת אל-צאלח
- 1911–1913 אברהים אל ח'ליל
- 1914–1920 חסן שוכרי
- 1920–1927 עבד אל-רחמן אל-חאג'
- 1927–1940 חסן שוכרי
- 1940–1951 שבתי לוי
- 1951–1969 אבא חושי
- 1969–1973 משה פלימן
- 1974–1975 יוסף אלמוגי
- 1975–1978 ירוחם צייזל
- 1978–1993 אריה גוראל
- 1993–2003 עמרם מצנע
- 2003–2003 גיורא פישר
- 2003–2018 יונה יהב
- 2018–2024 עינת קליש-רותם
- 2024– יונה יהב
ערך מרכזי: התפתחות אורבנית של חיפה
שכונות עיקריות: מרכז הכרמל - הדר הכרמל - המושבה הגרמנית - העיר התחתית - נווה שאנן - כבאביר - בת גלים - אחוזת שמואל - חליסה - קריית חיים - קריית שמואל - רמת ויז'ניץ - כרמל מערבי - כרמל צרפתי - דניה - קריית רבין (קריית הממשלה המחוזית בחיפה)
מבנים מוניציפליים וממשלתיים: בניין עיריית חיפה - מגדל המפרש
מוזיאונים: מוזיאון העיר חיפה - מוזיאון חיפה לאמנות - מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל - המוזיאון לתולדות המחשב האישי בישראל - מוזיאון הכט - קסטרא - המוזיאון הימי הלאומי - מוזיאון ההעפלה וחיל הים - מוזיאון רכבת ישראל - המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס - מוזיאון דגון - מוזיאון מאנה כץ
מבני ציבור שונים: מרכז קונגרסים בינלאומי חיפה - מגדל חברת החשמל - בית החולים האיטלקי - אצטדיון סמי עופר - ממגורות דגון - מגדל אשכול - בית הכט - בית הגפן - בית החסד - גשר רושמיה
| מפה סכמטית של המושבה הגרמנית – מסומנים מספרי הבתים של הטמפלרים שנותרו עד ימינו (המספרים מציינים את מספרי הבתים בשדרות בן-גוריון) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מפה סכמטית של המושבה הגרמנית – מסומנים מספרי הבתים של הטמפלרים שנותרו עד ימינו (המספרים מציינים את מספרי הבתים בשדרות בן-גוריון) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוניברסיטת חיפה (מגדל אשכול) - הטכניון - האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה - המרכז האקדמי כרמל - שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך - המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה - האקדמית גורדון - בית הספר הריאלי - בית בירם - תיכון דתי יבנה - הפנימייה הצבאית לפיקוד - בסמ"ת - גן החיות הלימודי חיפה - מרכז חינוך ליאו בק - מפגשים ברכס
מתקנים: אצטדיון סמי עופר - היכל הספורט רוממה - אצטדיון קריית אליעזר
קבוצות:
ראו גם: כדורגלני מכבי חיפה - מאמני מכבי חיפה - כדורגלני הפועל חיפה - מאמני הפועל חיפה
 |  |  |
תרשים של מערך התחבורה הציבורית בחיפה:
רכבת ישראל (בשחור), כרמלית (בכחול), מטרונית (בצהוב), רכבל חיפה (בירוק), רכבלית (באדום) ותחנות אוטובוסים מרכזיות מרכזית המפרץ ומרכזית חוף הכרמל
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית הוא מוזיאון המוקדש באופן בלעדי לתצוגה ושימור של אמנות יפנית. המוזיאון ניצב על הר הכרמל בחיפה והוא היחיד מסוגו במזרח התיכון. המוזיאון נוסד בשנת 1959, ביוזמתם וסיועם של האדריכל ואספן האמנות ממוצא יהודי־גרמני פליקס טיקוטין (1893–1986) וראש עיריית חיפה דאז, אבא חושי.
המוזיאון מקיים בכל שנה מספר תערוכות מתחלפות ומגוונות. במוזיאון מתקיימת פעילות תרבותית, והאודיטוריום בו משמש גם להקרנת סרטים במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.
- רשימת ערכים חסרים בנושא חיפה שכדאי לכתוב!
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.