פופ ראפ
פופ ראפ או היפ פופ הוא ז'אנר פיוז'ן המשלב ראפינג ממוזיקת היפ הופ עם מלודיות, מנגינות קליטות ושירה ממוזיקת פופ. הז'אנר צבר פופולריות במיינסטרים בתחילת שנות התשעים עם אמנים כמו ונילה אייס ואם סי האמר, שקיבלו השראה מאמני היפ הופ מסוף שנות השמונים כגון ראן די אם סי, אל אל קול ג'יי, והביסטי בויז.[1][2] הז'אנר המשיך בשנות האלפיים עם אמנים כמו הבלאק אייד פיז.[3] בסוף שנות האלפיים ובשנות האלפיים-ועשר נשארה הסוגה פופולרית עם אמנים כמו דרייק, ניקי מינאז', ואיגי אזליה. מילות הראפ בבתים לרוב עליזות, כשהפזמונים דומים לאלו הנשמעים במוזיקת פופ.
 | |
| מקורות סגנוניים | היפ הופ • פופ |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | סוף שנות השמונים, ניו יורק סיטי |
| מוצא | ארצות הברית  |
| כלים | מכונת תופים • תופים אלקטרוניים • תופים • סינתיסייזר • גיטרה חשמלית • גיטרת בס • כלי מקלדת • ראפינג • דוגם צלילים • מקודד קול • זמרה |
| פופולריות מיינסטרים | תחילת שנות התשעים, תחילת שנות האלפיים עד היום |
  | |
מאפיינים
אתר המוזיקה Allmusic מתאר את הפופ-ראפ כ"הכלאה בין ביטים מהיפ הופ וראפ עם הוקים מלודיים חזקים, שהם לרוב חלק מהכורוס המצוי במבנה שיר הפופ הסטנדרטי". שירי היפ פופ מדברים לעיתים קרובות על נושאים המצויים במוזיקת פופ, כגון אהבה.[4]