יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | ||
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
פונוטקטיקה (מיוונית: φωνή (פונה) – צליל, τάξις (טאקסיס) – סדר) הוא תת-תחום בפונולוגיה, העוסק בחוקי צירוף הגאים בשפה – בתוך ההברות ובמילים. בשפה מסוימת, לא כל צירוף פונמות הוא אפשרי. קיימות מגבלות פונוטקטיות הקובעות אילו פונמות יכולות להימצא בתחילת הברה או מילה, אילו מהן יכולות לסיים הברה או מילה, ואילו פונמות יכולות להימצא בשכנות או צמידות זו עם זו. תחום אחר של הפונולוגיה הוא הפונמיקה או פונמטיקה, העוסק באופן היווצרות הפונמות.
המגבלות הפונוטקטיות הן אופייניות לכל שפה ושפה. לדוגמה, בשפה היפנית לא קיימת אפשרות לצרור עיצורים כמו /st/. באנגלית המודרנית אסורים צרורות הגאים כ-/kn/ או /gn/ בראש מילה (לא מדובר באותיות הללו, כי אם בהגאים). לעומת זאת, הייתה אפשרות כזאת באנגלית הקדומה ובאנגלית האמצעית, ואפשרות זו קיימת בשפות גרמנית והולנדית. התחלה של מילה מסוימת בצירוף /zv/ אפשרית ברוסית, אך לא באנגלית.
לימוד שפה מסוימת כולל את לימוד המגבלות הפונוטקטיות שלה. להברות יש מבנה מקטעי פנימי, המורכב מ:
[2][3]ההתחלה והזנב יכולים להיות ריקים, ואז ההברה היא חד-תנועתית. במקרים אחרים, הגרעין הוא עיצור הברתי. המגבלות הפונוטקטיות מתייחסות לחלקים אלה של ההברות.הברה יכולה להיות פתוחה או סגורה.
למשל בעברית: המילים "לא", "מי" ו-"תא".
למשל, באנגלית:green CCVCeggs VCC;and VCC ;ham CVC(C=עיצור, V= תנועה)[4]כש בתחילה או הזנב יכולים לכלול יותר מעיצור אחד, כלומר צרור עיצורים
ההברה (והמילה) האנגלית twelfths /twɛlfθs/ מחולקת לתחילה [tw], גרעין [ɛ] וזנב [lfθs] ולפיכך יכולים לייצג אותה כ-CC) V (CCCC))(שבה C = עיצור, V = תנועה). על בסיס תיאור זה יכולים לקבוע כללים לפיהם יצוגי פונמות יכולים למלא דפוס זה. למשל, השפה האנגלית מאפשרת לכל היותר שלשה עיצורים בתחילת ההברה או המילה, אולם בקרב המילים הילידיות ובמבטאים סטנדרטיים, הפונמות בתחילה תלת-עיצורית מוגבלות על ידי כללים פונוטקטיים מסוימים. למשל בהיגוי המילה blue התנועה הייתה צריכה להיות זהה לזו מ-cue, בערך [iw]. ברוב הניבים של האנגלית, [iw] הפך [juː]. תאורטית היה צריך להיווצר [bljuː]. אולם הצרור [blj] מנוגד לכללים הפונוטקטיים לתחילות תלת-עיצוריות באנגלית. לפיכך הצטמצם ההיגוי ל-[bluː] על ידי השמטת ה-[j].
השפה האנגלית מאפשרת צרור פותח של עד שלושה עיצורים, וצרור סוגר של ארבעה - (CCCC)(CCC)V.
בספרדית בתחילת ההברה ייתכן צרור של עד שני עיצורים בלבד. גם בזנב ההברה ייתכן צרור של עד שני עיצורים.הצורות ההברתיות (CC)V(C) בעלי פונוטקטיקה פשוטה מאפיינים מעל 98% מהמילים.
הרי כמה מהאפיונים הפונוטקטיים של השפה העברית. הצורות ההברתיות מסוג (C)V(C) שכיחות בעברית. תחילה הברתית /tl/ אפשרית, להבדיל מבאנגלית: "טלאי", "תלולית". לעולם אין הצליל הסותם הסדקי [ʔ] המסומן ב"א" בסוף הברה. (CCC)V(CCC) הוא המבנה המרבי בעברית.
צרורות העיצורים [ʃf ʃv] בתחילת ההברה קיימים בעברית הישראלית - למשל בהיגוי המילים "שביתה" ו"שפיטה". הניקוד שווא נע הפך בהשפעת ההגייה האשכנזית לאפס תנועה. לעומת זאת, צרורות העיצורים /lv nv/ אינם מקובלים בתחילת ההברה. מבטאים ביניהם [e̞] המפרק את הצרור, ([e̞] מסומן על ידי הניקוד שווא נע) כמו ב"לביבה", "נביטה". אין בעברית בתוך הברה אחת צרור של עיצורים סותמים שווים בבסיס חיתוכם. במילה "יָרַקְתְּ" (גוף שני נקבה), "רַקְתְּ" ניתן להיגוי ללא פירוק צרור העיצורים האחרונים. אך במילה "יָרַדְתְּ" (גוף שני נקבה), הצרור "רַדְתְּ" אינו תואם את הכלל הפונוטקטי והוא מפורק על ידי jä-rä-det] - e] (יש לציין, כי אם הייתה ההבחנה בדגושות ורפויות נשמרת בשפה המדוברת, כי אז מילים מסוג זה קלות היו להיגוי - יָרַדְֿתְּ [jʌɾäðt]). כללי הפונוטקטיקה מיושמים גם לגבי מילים שאולות משפות זרות: בעברית המדוברת (בדומה לערבית) מתקשים להגות את צרורות העיצורים בסוף שמות כמו Lincoln ,Stern, Film, Chelm, בגלל הפרת הכללים הפונוטקטיים שלה, ואז יש מבטאים את לינקולן, שטרן, פילם, חלם – Lincolen, ʃteren, Filim, Helem.
בכל שפה ישנם כללים הקובעים אילו צלילים יכולים להימצא זה אחרי זה.[5]למשל באנגלית:
כללי הצרורים האפשריים של עיצורים הם שונים משפה לשפה.האפשרויות מגוונות:מאי אפשרות לשום צרור עיצורים ועד לצרור של מעל שלושה עיצורים. הכללים מושפעים גם על ידי גורמים כמו מיקום העיצורים במילה או בהברה ואיזה סוג של עיצורים נצמדים זה אחר זה.
קיימות רק הברות פתוחות, אין צירופים של עיצורים זה אחר זה.[7]
או אם העיצור הסופי בהברה הוא /n/ כמו ב:הונ-דה.[7] /n/ הוא גם העיצור היחיד היכול להופיע בסוף הברה.
אין צרורי עיצורים באותה ההברה. בסוף הברה מותרים הצלילים /n/, וגם /ŋ/ ו- |ɻ][8]
אין צרור עיצורים באותה הברה.[8]
מותרים צרורים של שני עיצורים באותה הברה. בסוף הברה יכולים להופיע העיצורים /m/, /n/, /ŋ/, /p/, /t/ ו- /k/ בלבד.[8]
צרור העיצורים המרבי המותר באותה הברה כולל שלושה עיצורים. אמנם צרור של שלושה עיצורים הוא נדיר.יכול להופיע בהתחלת הברה, והקומבינציות המותרות הן במספר מוגבל.מותרים, למשל, הצרורים /stR/ (לדוגמה - strident כלומר,"צורם") ו-/skR/ (לדוגמה - scruter - לבדוק, לחקור, לבחון) אולם אין צרור /pms/ למשל.קיימות הגבלות גם לגבי קומבינציות של שני עיצורים בתחילת ההברה.מקובלים צרורים כמו /ps/ (psychologie), /pR/ (prendre לקחת), /tR/ (traire =לחלוב), /pl/ (plaire= למצוא חן)אבל לא מקובלים /ml/, /bm/, /ms/, /rs/ או /jl.בסוף ההברה מותרים גם כן צרורים מסוימים בני שני עיצורים[9]
צרורי העיצורים המרביים בתחילת ההברה ובסופה כוללים שלושה עיצורים, אבל הדוגמאות הן נדירות:sprint (מרוץ קצר ומהיר), strength (כוח)[10]אין אפשרות לקומבינציות עיצורים כמו למשל /fs/, /spm/ או[6] /ps/.[9] ה צרור /gz/ אפשרי רק בפנים מילה (exhaust= מיצה, סחט, התיש) או בסוף מילה (legs - רגליים, גפיים תחתונות)[1]
גם בהונגרית הצרור המרבי של עיצורים מורכב באופן יוצא דופן משלושה עיצורים, בתנאי שעיצור הראשון יהיה [s], השני [p], [t] או [k] והשלישי [r].[7] בהברות נפרדות יכולים להופיע גם רצפי ארבעה עיצורים, במילים זרות כמו למשל, absztrakt.רצפי תנועות בהברות נפרדות יכולחים להגיע גם לשש תנועות: fiaiéiért (עבור ... של בניו)[11]
ניתן למצוא בסוף מילים גם צרורים בני חמישה עיצורים:Herbsts (של הסתיו - יחסת שייכות של Herbst)skjelmskt (בבדיחותא)[8]
הכללים הנוגעים לצרורי עיצורים יכולים להשתנות במהלך ההיסטוריה של שפה. למשל בהונגרית העתיקה לא היו מקובלים שני עיצורים בתחילת מילה, כפי שרואים בהשאלות העתיקות משפות סלאביות - "דבור" שהפך ל"אודוואר"= חצר, מרומנית - plăcintă - שהפך ל palacsinta (בלינצ'ס) ,מלטינית schola שהפך ל iskola =בית ספר. לעומת זאת מילים שהושאלו יותר מאוחר השאירו את צרור העיצורים ההתחלתי[7]
ב שפות אחדות, כמו ההונגרית, הגרעין של ההברה יכול להיות אך ורק תנועה. בשפות אחרות יכול להיות או תנועה או דיפתונג, אם כי קיימת מחלוקת באם החלק של הדיפתונג הקרוי חצי-תנועה או חצי-עיצור הוא באמת כך או שהוא עיצור ממש.[12] שפות כאלה הן רומנית, ספרדית(bueno = טוב)[13] או צרפתית (traduire - לתרגם)[14]
ישנן שפות שבהן עיצורים מסוימים (במיוחד /r/, /l/, /n/, /m/) יכולים להיות גרעין של הברה.למשל בשפה הצ'כית- למשל Brno[15] ובשפות שבדיאסיסטם הסלאבי הדרומי-מרכזי: vrt = גן, bicikl = אופניים,[16] או באנגלית - העיצורים ההברתיים: bottle (בקבוק) ; button (כפתור)[6]
(לקסיקון השפה והבלשנות) ISBN 0-203-98005-0
(לקסיקון לבלשנות ופונטיקה) 2008, ISBN 978-1-4051-5296-9
Oslo University, 2005 (בלשנות ללומדי שפות אסיאתיות ואפריקאיות
(השימוש הנכון בשפה. דקדוק צרפתי), ed XIV-, Bruxelles, De Boeck Université, 2007,
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: פונוטקטיקה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פונוטקטיקה |
(בצרפתית)
Jean-Michel Kalmbach - La Phonétique et la prononciation du français pour apprenants finnophones2011-2017 Kielten laitos, Jyväskylän yliopisto * Kattán-Ibarra, Juan and Pountain, Christopher J. Modern Spanish Grammar. A practical guideed II . London / New York, Routledge, [2003(https://hillcrest-webmaster.squarespace.com/s/Modern-Spanish-Grammar-WB.pdf דקדוק מודרני של השפה הספרדית. מדריך שימושי] ,
Barić, Eugenija et al., Hrvatska gramatika ed II revised Školska knjiga,Zagreb 1997, ISBN 953-0-40010-1