ערכת אונס
ערכת אונס היא חבילה של בדיקות, המשמשות צוותים רפואיים לצורך איסוף ושמירה על ראיות פיזיות בעקבות טענה לתקיפה מינית. הראיות שנאספות מקורבן התקיפה יכולות לסייע לחקירת האונס ונחשבות כראייה קבילה בבית המשפט במקרה שיוחלט להעמיד לדין את התוקף או התוקפים[1].
ערכת אונס מורכבת מקופסאות קטנות, לוחיות זכוכית למיקרוסקופ ושקיות ניילון לאיסוף ואחסון ראיות כמו סיבי בגדים, שערות, רוק, דם, זרע ונוזלי גוף.
שלבים
איסוף הדגימות הוא תהליך ממושך ופולשני[2] שנמשך בין שעתיים וחצי לחמש שעות.[2][3][4][5] ההליך עשוי להיות כרוך באי נעימות טראומתית עד כדי חווית אונס חוזרת.[6][7]
השלב הראשון באיסוף הדגימות כולל עמידה על נייר והתנערות כדי לאתר שאריות שנשארו על גוף הקורבן לאחר התקיפה כגון שיער, טיפות דם וחלקיקי טקסטיל מבגדי התוקף.[8]
הדגימות שנאספות כוללות זרע, דם, רוק ונוזלי גוף נוספים באמצעות מעבר עם מטוש על גוף הקורבן ובעיקר על המפשעה, פי הטבעת, פה ואיברים שבהם נגע התוקף.[9] הרופאים אוספים גם דגימות מהציפורניים ושיער הראש. במקרים אחדים, ובהסכמת הנפגעת, מבוצעת בדיקת קולפוסקופיה.[10]
בישראל
בישראל, נמצאות ערכות אונס בחדרים אקוטיים בבתי חולים ומועברות למשטרת ישראל או למכון הלאומי לרפואה משפטית. הדגימות נלקחות בידי רופא משפטי שעבר הכשרה מיוחדת או בהיעדרו בידי רופא נשים או רופא ילדים (במקרה של פגיעה בקטין). בהתאם להחלטת המותקף, נשמרת הדגימה בצורה המקורית במכון הלאומי לרפואה משפטית. במידה ומוגשת תלונה, מופקת במעבדת זיהוי פלילי של המשטרה דגימת DNA.
עד לתיקון החוק בשנת 2022, היו הדגימות נשמרות למשך 3 חודשים בלבד במידה ולא הוגשה תלונה במשטרה.[11] בתיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה ממרץ 2022, הוארכה תקופת השמירה על ערכת אונס ל-50 שנה, ונקבעו הוראות נוספות להסדרת נטילת הדגימות.[12]
קישורים חיצוניים
- ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, היבטים בטיפול בנפגעות ובנפגעים של עבירות מין בדגש על איסוף ראיות פורנזיות ושמירתן, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 10 בדצמבר 2017
- שירותי מערכת הבריאות לנפגעות ונפגעי פגיעה מינית בשבוע שלאחר הפגיעה, הלובי למלחמה באלימות מינית
