עכברה

עכברה הייתה יישוב יהודי בתקופת הבית השני ובתקופת המשנה, התלמוד, התקופה הערבית בארץ ישראל והתקופה הצלבנית. משמעות השם היא המילה העברית עכבר, ביידוע ארמי.

אתר הכפר העתיק מצוי על הגדה המזרחית של נחל עכברה, סמוך למקום בו שוכן כיום הכפר עכברה. צוק סלע גדול ובו מערות ונקרות בקרבת הכפר הוא זה שבו, כנראה, התבצרו יהודי עכברה בתקופת המרד הגדול באימפריה הרומית.

תגלת פלאסר השלישי ערך בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס מסעות לכיבוש ממלכת ישראל. במסעו הראשון הוא כבש את הגליל, הגלעד והעמקים והפך את האזור לפחוות מגידו. פרופ' בנימין מזר גילה את שמה של עכברא בכתובת של תגלת פלאסר ה-3, כאחד היישובים שנכבשו בגליל הישראלי.

היישוב נזכר בספר "מלחמות היהודים". בימי המרד הגדול יוסף בן מתתיהו ביצר את היישוב סלע עכברה^[1]. בספרו חיי יוסף (פרק לז) כותב בן מתתיהו כך: ”ביצרתי בחומות את כפרי הגליל העליון היושבים בסלעים... ועכברי”^[2].

עכברה נזכרת רבות גם בכתבי חז"ל. כך נזכר היישוב בתלמוד כמקום מגוריו של רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי, ומוזכר רצונם של תושבי היישוב כי גם ייקבר בו^[3]. רבי ינאי, בן הדור הראשון לאמוראים, ישב גם הוא בעכברא, ובה הקים את ישיבתו הגדולה שהתקיימה גם לאחר מותו.

בגניזת קהיר מוזכר שמו של יהודי מעכברא, עדות לכך שיישוב יהודי התקיים במקום גם בתקופה הפאטמית (969-1099 לספירה). אך אין עדות להמשך יישוב יהודי קבוע במקום אחרי סוף המאה ה-11.

במאה ה-16, רבי משה קורדובירו והאר"י בקרו בעכברא, כאשר סיירו בקברי צדיקים בגליל^[4]. הנוסע משה בסולה מספר (1522) על הביקור במקום: "ולמעלה בכפר בית כנסת חרב. יש עדיין משני כתליו גבוהים ג' אמות מאבנים גדולות, ועשאו רשב"י".

בזמן פרעות הדרוזים ביהודי צפת ב־1838 נמלטו חלק מתושבי צפת למערות שבסלע עכברה^[5].

חיים הורביץ הזכיר את המקום בספרו "חבת ירושלים" (1844):^[6] ”עין-כחל לדרום צפת, סמוך לעכברא, בדרך שהולכים מצפת לטבריא יש בקעה גדולה ועמוקה מאוד ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאוד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי בית-המקדש, והלא המה בכתובים ב'מסכת כלים' של בית-המקדש.” בשנת 1898 מתואר בהמליץ מנהג של האשכנזים בצפת ללכת בחול המועד פסח לעכברה: "בחול המועד פסח הולכים לכפר עכברא רחוק כשעה בדרום העיר ובדרך סובבים האשכנזים על ציון בנימין הצדיק, נחום איש גמזו, עד בואם לעכברה מקום שם קבור רבי ינאי ורבי דוסתאי בנו"^[7]. בני העלייה הראשונה והשנייה הזכירו את עכברא בין ערי התלמוד בגליל^[8][9].

בקרבת הכפר רכש הברון רוטשילד קרקע חקלאית שנמסרה לעיבוד למתיישבי ראש פינה^[10]. בראשית תקופת המנדט הבריטי נערכו בסביבת עכברא עבודות הכשרת קרקע, וכמה מן הפועלים חלוצי תקופת העלייה השלישית, שמו את לבם לשם האתר ומקורו^[11].

בשנת 1869 תואר מיקום הכפר: "למערב צפת נוטה מעט דרומית כחצי שעה, בדרומית מזרחית מירון בערך שעה אחת"^[12].בסוף המאה ה-19 היה עכברה הקטן מבין חמשת הכפרים שהקיפו את צפת, כולם מוסלמיים. הוא תואר על ידי גרין כמכיל 20 בקתות והערכות שונות ייחסו לו כמאה תושבים. במפקד של 1922 נמנו בכפר 147 נפש^[13]. ככל הנראה מצאו חלק מערביי הכפר פרנסה בהתיישבות החקלאית היהודית סביב צפת^[14].

במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1922 נמנו בכפר 147 תושבים, כולם מוסלמים^[15]. בתקופת המנדט הבריטי נותר הכפר קטן ולא היה בו בית ספר^[16]. בשנת 1924 הייתה תגרה גדולה בין בני הכפר לבין תושבי עין זיתים^[17]. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1931 נמנו בכפר 275 תושבים, כולם מוסלמים, שהתגוררו ב-49 בתים^[18].

במאי 1948 כבש כח של הפלמ"ח מגדוד העמק של חטיבת יפתח את הכפר ופוצץ את בתיו. בעיתונות נכתב שמהכפר יצאו כנופיות לתקוף את התחבורה היהודית לצפת ושכיבוש הכפר מנע הבאת תגבורת של ערבים לסייע לצפת הערבית^[19]. יגאל אלון כתב שכיבוש הכפר היה פעולת הסחה^[20].

לאחר מלחמת העצמאות יושבו בכפר עקורי הכפר קדיתא (רובם ממשפחת חליחל). כן הועברו אל אזור עכברה ערבים מאזור ג'אוני וטובה זנגריה שלאחר מאבק ציבורי הורשו לשוב למקומותיהם. בשנת 1958 התגוררו בכפר כ-350 תושבים. בבית הספר בכפר למדו כ-70 תלמידים^[16].

במשך שנים שררו בכפר תנאי מחיה קשים^[21]. לא היו לכפר כביש גישה ואספקת מים מסודרת^[16], ולא היו בו חשמל, טלפון ושירותי דואר^[22][23][24]. מכיוון שהרשויות ביקשו לפנות את התושבים מהמקום, לא היה לכפר תוכנית מתאר והתושבים גרו בפחונים וחורבות^[25]. בתחילת שנות ה-60 עת הוקמו רשויות מקומיות בכפרים הערביים נותר הכפר בין היישובים האחרונים שלא השתייכו למועצה מקומית^[26]. בשנת 1963 הוחלט לפתוח בכפר לשכת תעסוקה^[27]. בשנת 1965 הודיעה קופת חולים כללית על הקמת מרפאה בכפר^[28]. בשנת 1969 החליטה ההסתדרות על צירוף הכפר לתחום שיפוטה של מועצת פועלי צפת^[29].

בשנת 1972 הוחלט על הרחבת גבולותיה של צפת ובין השאר סיפוח השטח של הכפר עכברה^[30]. תושבי עכברה בקשו לשוב לקדיתא, אותה עזבו בתש"ח^[31], אולם הרשויות סירבו ובקשו להעביר את התושבים לגוש חלב, אולם התושבים סירבו וגם תושבי גוש חלב התנגדו. הרשויות גם ניסו להעביר את התושבים לצפת או לשכונה של עקורי ענן ופראדה בכפר ראמה^[32], אך ללא הועיל. תושבי הכפר הקימו ועד פעולה שמחה על התנאים הקשים בכפר^[33] ובין השאר איימו שיחרימו את הבחירות לכנסת התשיעית^[34]. בשנת 1979 פנו התושבים לנשיא מצרים אנואר סאדאת בבקשה שיסייע להם^[35]. התושבים טענו שהם קשורים תעסוקתית ורגשית לאזור צפת ואינם מוכנים לעזוב את האזור ולהתפזר בכפרים שונים מחוץ לאזור צפת^[25]. לבסוף, בעקבות לחץ התושבים, הושג הסכם על השארות התושבים על גבעה סמוכה^[36] ובאמצע שנת 1981 קיבלה הממשלה החלטה על הקמת שכונה מסודרת לתושבי הכפר במרחק כקילומטר ממקום מושבם^[37]. בשנת 1983 הוחל בחיבור הכפר לחשמל^[38]. הבניה במתחם החדש החלה עוד בטרם ניתנו לתושבים היתרי בנייה ובעקבות זאת נפתחו לתושבים רבים תיקים פליליים על בנייה בלתי חוקית. בעקבות השגת היתרי הבנייה עוכבו ההליכים נגד התושבים על ידי היועץ המשפטי לממשלה^[39]. בית הספר המט ליפול המשיך לשמש את תושבי המקום עד סוף שנות ה-80^[40] עד שההורים עתרו לבג"ץ נגד משרד החינוך בדרישה להקים לתושבים בית ספר ראוי^[41].

בשנת 1982 סופח הכפר לשטח המוניציפלי של צפת. כיום מתגוררים בעכברה כ-450 תושבים.

בשנת 1997, החלה הקמתו של גשר עכברה מצפון לשכונה, גשר באורך 430 מטר ובגובה 80 מטר, הגשר נחשב לארוך בישראל, והוקם על כביש 89, במטרה לשפר את הכניסה המהירה לדרום צפת לבאים מצפון, וכן את הגישה המהירה דרך כביש זה לבית החולים זיו הסמוך^[42]. הגשר נחנך בשנת 2002^[43].

• מקום קבורתו (הראשון) של רבי אלעזר ברבי שמעון (על פי התלמוד^[44], על פי המדרש היה זה בגוש חלב^[45])
• קבר רבי נהוראי (על פי ספר "תוצאות ארץ ישראל"^[46], סביב שנת 1270 לספירה)
• קבר רבי ינאי (על פי תוצאות ארץ ישראל^[47])
• קבר רבי דוסתאי ברבי ינאי (על פי תוצאות ארץ ישראל^[48])
• קברי בניו של רבי דוסתאי או של רבי ינאי (על פי ספר "ציוני קברים בארץ ישראל"^[49][50], סביב שנת 1440 לספירה)
• הבור של יוסף הצדיק (על פי רבי יצחק בן אלפרא^[51], סביב שנת 1441 לספירה)
• בית כנסת של רבי שמעון בר יוחאי (על פי רבי משה באסולה^[52], סביב שנת 1522 לספירה)
• קבר רב אשי (על פי שאול בן פנחס הארנשטיין בספרו "גבעת שאול"^[53], סביב שנת 1893 לספירה)

• מסכת כלים (כלי המקדש)
• גשר עכברה

מדיה וקבצים בנושא עכברה בוויקישיתוף

• יעל עברי-דראל, סוף לזיהום נחל עמוד: תושבי עכברה יחוברו לביוב, באתר ynet, 9 במרץ 2009
• אמנון גופר, נחל עכברה: אוצר של נחל, באתר ynet, 30 בנובמבר 2006
• הכפר עכברה ואוצרות בית המקדש
• מידע על אתר עכברה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות