בית אריה-עופרים

היישוב משתרע על פני 2,890 דונמים. ביישוב שוכנים מספר אתרים ארכאולוגיים ואתרי טיפוס מצוקים של החברה להגנת הטבע. ביישוב מוסדות לימוד החל מגני ילדים ועד חטיבת ביניים וכן בתי כנסת, מרכזי ספורט, גן פסלים וטיילת, מרכז יום לקשיש, מרפאה ובריכה. ראש המועצה הוא שרון אלפסי.

היישוב הוקם בשנת 1981 על ידי תנועת החרות ואנשי בית"ר, אשר השתייכו לגרעין "לבונה", בן 60 משפחות, רובם עובדי התעשייה האווירית. בראש המקימים עמדו ויקטור סמדר, יוסי משיח ויעקב נורודצקי. טקס הנחת אבן הפינה ליישוב נערך ב-17 ביולי 1981 בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין^[6].

היישוב נקרא על שמו של אריה בן-אליעזר, שהיה מלוחמי האצ"ל ומאנשי תנועת החרות^[7].

סמל היישוב הוא פרח הדרדר הכחול, ובהתאם, פרח הדרדר מופיע גם בסמל מוסדות נוספים ביישוב, כגון בית הספר ע"ש יהושע גן.

היישוב הוקם בחלקו על קרקע שהופקעה מהכפר הסמוך א-לובן אל-ע'רבי, וחלקו על קרקע שהוכרזה אדמת מדינה^[8].

מספר אישים השתתפו בהקמת היישוב, ביניהם אריאל שרון. שרון נהג לקחת אורחים מחו"ל, בהם ג'ורג' בוש, לבית אריה ולהראות להם את מסלולי נמל התעופה בן-גוריון שלמרגלות היישוב. זאת במטרה להמחיש את הצורך האסטרטגי, לדבריו, בשליטה באזור זה^[9].

עופרים הוא יישוב קהילתי, השייך מאז שנת 2004 למועצה המקומית בית אריה ושוכן בדרומה. השם "עופרים" נבחר ליישוב לאור זה שמקימיו ראו כי הגבעה עליו הוקם שימשה כמקום מרבצם של צבאים רבים.

התוכנית להקמת היישוב, עלתה לראשונה לאישור בוועדת השרים להתיישבות בסוף 1982^[10]. היישוב הוקם ביוזמה פרטית על ידי משקיעים שרכשו חטיבת קרקע במקום, וביולי 1983 החלו בשיווק הפרויקט^[11].התוכנית אושרה סופית על יד ועדת השרים ב-14 בנובמבר 1983 וגרעין המייסדים שתוכנן להתיישב במקום היה מקרב עובדי בזק וחברת החשמל^[12], אך היזמים לא הצליחו לגייס את ההון הדרוש להקמת היישוב והפרויקט בוטל^[13].

רק באוגוסט 1989 עלו ראשוני המתיישבים לקרקע. עיקר התושבים הראשונים היו עולים לשעבר מברית המועצות, שעברו הכשרה בת שנה כגרעין ביישוב ניל"י הסמוך במטרה ללמוד כיצד להקים יישוב ולארגן את מוסדותיו. בשנת 1990, עקב מצוקת הדיור שנוצרה עם גל העלייה מברית המועצות, הוקם אתר קרוואנים על הגבעה בה שוכן היישוב כיום ואוכלס בעולים חדשים^[14]. בשנת 1993 עזבו העולים את הקרוואנים ובשנת 1995 החלה תנועת "אמנה" בבנית בתי קבע בעופרים ללא תוכנית מתאר מקומית מאושרת, רק בשנת 2015 אישרה בדיעבד מועצת התכנון העליונה את תוכנית המתאר^[15].

טרם הועבר היישוב מרשות המועצה אזורית מטה בנימין לבית אריה בשנת 2004, גרו בעופרים כ-260 משפחות.

בשנת 2004 אוחדו היישובים הסמוכים עופרים ובית אריה. גדר ההפרדה שנבנתה באזור הייתה אמורה לכלול את היישוב ממערב לגדר, אך בין היישוב לשטח ישראל ישנם שלושה כפרים פלסטינים, הדבר לא התאפשר והוא נותר מחוץ לתוואי, זאת בניגוד להבטחתו של ראש הממשלה, אריאל שרון^[16]. כפשרה הוצע לגדר במעין מובלעת את בית אריה-עופרים בנפרד^[17]. בנובמבר 2005 טען תושב שערך "משאל גלויות וולונטרי", כי מתוצאות המשאל עלה שהתושבים התנגדו בתוקף לרעיון המובלעת, ואף הצהירו באופן סמלי כי אם ייושם רעיון זה, יעדיפו להעביר את היישוב למיקום אחר.

בעופרים מוקמת הרחבה קהילתית, שכונת גופנא, המונה 80 יח"ד.בשנת 2018 קידם מנכ"ל המועצה יוסי דרדיגר ביחד עם משרד השיכון תכנון של כ-10,000 יחידות דיור חדשות בטווח שבין היישוב עופרים לבית אריה. המשמעות היא שבסיום האכלוס היישוב בית אריה ימנה מעל ל-30,000 תושבים.

בשנת 2010 התגוררו ביישוב כ-1,300 משפחות.

ב-2018 גרו 5,230 תושבים בבית אריה^[18].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2024 (אומדן), מתגוררים בבית אריה-עופרים 5,603 תושבים (מקום 223 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 94.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,678 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[19]

• יהושע גן - המזכיר הראשון של היישוב, נהרג במלחמת שלום הגליל ועל שמו נקרא בית הספר של המועצה- "בית הספר על שם יהושע גן"^[20]

• דני יצחקי
• חיים יודלביץ'
• ישראל חרוש
• מרק אסיה
• אבי נעים (2004-2018)
• יהודה אלבוים (2018-2024)
• שרון אלפסי (מכהן מ-2024)

• חגי הוברמן, כנגד כל הסיכויים - 40 שנות התיישבות ביש"ע, הוצאת ספריית נצרים, 2008

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית אריה - עופרים

• אתר האינטרנט הרשמי של בית אריה-עופרים

• פרופיל בית אריה-עופרים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• יהונתן פורת, ‏"אי של שפיות במרכז הארץ": השינוי המשמעותי של בית אריה־עופרים, באתר מעריב אונליין, 26 בינואר 2018
• בית אריה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית