עפרה קליסקי

עפרה קליסקי נולדה במקוה ישראל בשנת 1951 לפרופ' אפרים גוטליב ולפראדל שמחה לבית בראון.^[1] בן זוגה ושותפה לחלק ממחקריה המדעיים^[2][3]הוא הכימאי ד"ר יהושע קליסקי. ילדיה הם ד"ר תומר קליסקי. ד"ר אפרת זקבך. ד"ר איתי קליסקי. ועמינדב קליסקי.

קליסקי גדלה בירושלים והתגוררה בבאר-שבע ובמיתר. היא רכשה תואר שני בכימיה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית וב-1980 סיימה בהצטיינות תואר שלישי בכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בהנחית פרופ' מיכאל אוטולנגי. יחד עם פרופ' אוטולנגי חקרה קליסקי את החלבון הרגיש לאור הנמצא בעין, רודופסין.^[4] בהמשך הקריירה הרחיבה קליסקי את התעניינותה באינטראקציה בין חומר ואור לתחומים כמו לייזרים,^[3] גבישים אופטיים, ובולעים מתרווים.^[2] לאחר סיום הדוקטורט יצאה קליסקי בשנים 1981-1983להשתלמות בתר דוקטורט במחלקה להנדסת כימיה, אוניברסיטת רוצ'סטר, ניו-יורק. ^[5]מאוחר יותר, לאחר שצברה ניסיון רב בתעשייה הכימית, העשירה קליסקי את מומחיותה העסקית ברכישת תואר מוסמכת במנהל עסקים (MSM) מאוניברסיטת בוסטון בשנת 1996.^[1]

עם חזרתה לארץ ב-1983 עסקה קליסקי במיקרו-אלקטרוניקה בבית הספר למדע שימושי באוניברסיטה העברית ורכשה מומחיות שסייעה לה מאוחר יותר בניהול מאגד מחקר ופיתוח EDCOT. ב-1984 עברה קליסקי להתגורר בנגב והחלה קריירה תעשייתית מגוונת שבמהלכה הוסיפה לעיסוקה במחקר ופיתוח היבט של ניהול מוצרים חדשניים, דבר שעשתה בשלוש חברות תעשייתיות, כרם אופטרוניקה (1984–1986), מכתשים (1986-1987) ופריקלאס (1988-1995). בשנת 1995 מונתה קליסקי למנהלת מיזם משותף (JV) בין התאגיד האמריקאי אמפצט לבין החברה הישראלית כפרית תעשיות.^[6] החברה עסקה עד 1997 בפיתוח תוספים לתעשיית הפלסטיקה.^[1] בנוסף, הייתה קליסקי יזמת ומנהלת של שני מיזמי חממת מטע שפעלה בפרק רותם, חברת טרלייט לאיתור ובדיקת רעלים, וחברת דיגיפמף לפיתוח משאבות רפואיות במינונים נמוכים.^[7]

בשנת 1996 החלה קליסקי לעבוד כיועצת עצמאית לחברות תעשייה אשר שקלו להיכנס לפיתוח מוצרים חדשים או טכנולוגיות חדשניות וסיכמה את עבודתה בלמעלה מ-20 מחקרי שוק והערכה טכנולוגית מקיפים.^[8] במקביל, בדקה קליסקי עבור המדען הראשי (מדע"ר) של משרד התעשייה והמסחר (כיום – רשות החדשנות) כ-170 בקשות תמיכה למיזמי מחקר ופיתוח אשר הגישו חברות תעשייתיות קימות וחברות הזנק .^[1] רבות מהבקשות שקיבלו המלצה חיובית על ידי קליסקי אושרו בוועדות המדע"ר וחלקן הניבו מוצרים מוצלחים של התעשייה הישראלית.

קליסקי תרמה מניסיונה וידיעותיה לקהילה המדעית והתעשייתית והייתה מרצה מוזמנת בכנסים מקצועיים רבים.^[8]

קליסקי מונתה על ידי לשכת המדע"ר לנהל שלושה תאגידי מחקר ופיתוח לאומיים כאשר כל אחד מהם פעל במשך מספר שנים בהשתתפות מוסדות אקדמיים וחברות תעשייתיות כדי לקדם תחום מדעי-טכנולוגי חלוצי ומבטיח.

המאגד הראשון שניהלה היה מאגד לייזרים שאובי דיודה (לש"ד) שפעל בשנים 1999–2001. ^[9] בשנים 2004–2008 ניהלה קליסקי את מאגד EDCOT לפיתוח טכנולוגיות ליישום מבודדים ומוליכים בהתקני העתיד. חברות המאגד היו החברות התעשייתיות אפלייד מטריאלס ישראל, טאואר סמיקונדקטורס, קרינה שימושית, KLA, נובה, ננו-אור וסלע וקבוצות מחקר מובילות מהטכניון, מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת ב.ג. בנגב ומהאוניברסיטה העברית. ^[10][11]

המאגד השלישי שניהלה קליסקי הוא מאגד MAIM למניעת יצירת משטחים מיקרוביאליים אשר פעל בשנים 2009–2013.^[1]

ב-2002 החלה קליסקי להרצות על טכנולוגיה^[12] ויזמות עסקית ^[13] לתלמידות המחלקה למנהל עסקים במרכז האקדמי לב, ובשנים 2005–2007 עמדה בראש המחלקה.^[1]