עונת 1971/1972 ב-NBA
עונת 1971/1972 היא העונה ה-26 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה השישית של לוס אנג'לס לייקרס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את ניו יורק ניקס בתוצאה 4–1. וילט צ'מברלין זכה לראשונה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, לאחר שהעמיד בסדרה ממוצעים של 19.4 נקודות ו-23.2 ריבאונדים למשחק. בשנת 1996 נבחרו הלייקרס של עונה זו לאחת מ-10 הקבוצות הגדולות בתולדות ה-NBA. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה שחקן המילווקי באקס כרים עבדול-ג'באר, שקלע 34.8 נקודות למשחק לאורך העונה והוביל את קבוצתו למאזן השני בטיבו בליגה (63–19).[1]
| תאריך התחלה | 12 באוקטובר 1971 |
|---|---|
| תאריך סיום | 7 במאי 1972 |
| מספר קבוצות | 17 |
| מספר משחקים לקבוצה | 82 |
| דראפט 1971 | |
| בחירה ראשונה | אוסטין קאר |
| על ידי | קליבלנד קאבלירס |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | לוס אנג'לס לייקרס |
| MVP של העונה הסדירה | כרים עבדול-ג'באר (מילווקי באקס) |
| מלך הסלים | כרים עבדול-ג'באר (מילווקי באקס) |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | ניו יורק ניקס |
| אלופת המערב | לוס אנג'לס לייקרס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | לוס אנג'לס לייקרס |
| MVP של סדרת הגמר | וילט צ'מברלין |
  | |
כחלק מחגיגות 25 השנה לייסוד ליגת ה-NBA (שנקראה אז ליגת ה-BAA), הציגה הליגה לוגו חדש, שעוצב בהשראת הלוגו של ליגת הבייסבול האמריקאית. הלוגו מציג צללית לבנה של שחקן כדורסל, כאשר שחקן הלייקרס ג'רי וסט משמש כמודל ללוגו. כמו כן, נבחרה "קבוצת השנה ה-25 של ה-NBA", אשר כללה את עשרת השחקנים הבולטים ב-NBA ב-25 השנים הראשונות לקיומה.
בתחילת העונה עברה קבוצת "סן דייגו רוקטס" ליוסטון, טקסס, ושינתה את שמה ליוסטון רוקטס. כמו כן עברה "סן פרנסיסקו ווריורס" לאוקלנד, קליפורניה, ושינתה את שמה לגולדן סטייט ווריורס. כשבועיים לאחר תחילת העונה הודיע שחקן הלייקרס אלג'ין ביילור על פרישה ממשחק פעיל, והחל מאותו יום ניצחה הקבוצה 33 משחקים ברציפות. נכון לשנת 2015, זהו שיא הניצחונות הרצופים באחת מליגות הספורט האמריקאיות הבכירות (NBA, NFL, MLB ו-NHL). עד סיום העונה, הובילו צ'מברלין, וסט וגייל גודריץ' את הלייקרס למאזן העונה הסדירה הטוב בתולדות הליגה (69–13), שיא שהחזיק עד עונת 1995/96, אז קבעה שיקגו בולס שיא NBA חדש של 72 ניצחונות בעונה הסדירה.[1]
דראפט 1971
הדראפט בעונה זו התקיים ב-29 במרץ 1971 בעיר ניו יורק. במקום הראשון בחרה קליבלנד קאבלירס את הקלע אוסטין קאר מאוניברסיטת נוטרדאם.
בדראפט זה נוסף סיבוב בחירות מיוחד, שנערך ב-10 בספטמבר, במסגרת "סעיף המצוקה" (Hardship Case) שהוכנס לחוקת ה-NBA. סעיף המצוקה מאפשר לשחקני מכללות לעזוב ל-NBA לפני שסיימו את לימודיהם, בתנאי שיוכיחו כי הם נמצאים במצב כלכלי קשה שמחייב אותם להתפרנס באופן מיידי.[2] במסגרת "דראפט המצוקה" (Hardship draft) ניתנה לקבוצות ה-NBA האפשרות לבחור שחקן מכללות שטרם סיים את לימודיו האקדמיים, ובתמורה לוותר על בחירת דראפט עתידית בדראפט 1972. מתוך 17 קבוצות הליגה, חמש בלבד ניצלו את בחירתן בדראפט המצוקה, ושלושה בלבד מבין הנבחרים הוחתמו בקבוצתם ושיחקו בליגת ה-NBA.[3]
בדראפט 1971 נבחרו בסך הכול שמונה שחקני אולסטאר: אוסטין קאר, סידני ויקס (בחירה שנייה), פרד בראון (6), קרטיס רואו (11), ספנסר הייווד (30), רנדי סמית' (104), ארטיס גילמור (117) ופיל צ'ניר (דראפט המצוקה). הייווד וגילמור נבחרו לאחר פרישתם להיכל התהילה של הכדורסל.[4]
להלן רשימת נבחרי הסיבוב הראשון (מתוך 19 סיבובים):
| בחירות דראפט 1971 |
|---|
| מקרא | |
|---|---|
| מסמל שחקן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר ולאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר בלבד | |
| מסמל שחקן שנבחר לאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שלא שיחק מעולם בליגה | |
אולסטאר
משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-8 בינואר 1972 באולם הפורום שבאינגלווד, קליפורניה.המאמנים במשחק היו טום היינסון מבוסטון סלטיקס וביל שרמן מלוס אנג'לס לייקרס. חמישיית המזרח כללה את וולט פרייזר, לו הדסון, ג'ון האבליצ'ק, בילי קנינגהם ודייב קאונס, וחמישיית המערב כללה את ג'רי וסט, גייל גודריץ', בוב לאב, ספנסר הייווד וכרים עבדול-ג'באר. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המערב בתוצאה 112-110 ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה ג'רי וסט שקלע 13 נקודות, כולל סל הניצחון במשחק.[5]
העונה הסדירה
| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | |
| 1 | בוסטון סלטיקס* | 56 | 26 | 0.683 | |
| 2 | בולטימור בולטס* | 38 | 44 | 0.463 | |
| 3 | ניו יורק ניקס* | 48 | 34 | 0.585 | |
| 4 | אטלנטה הוקס* | 36 | 46 | 0.439 | |
| 5 | פילדלפיה 76' | 30 | 52 | 0.366 | |
| 5 | סינסינטי רויאלס | 30 | 52 | 0.366 | |
| 7 | קליבלנד קאבלירס | 23 | 59 | 0.280 | |
| 8 | באפלו ברייבס | 22 | 60 | 0.268 | |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | |
| 1 | לוס אנג'לס לייקרס* | 69 | 13 | 0.841 | |
| 2 | מילווקי באקס* | 63 | 19 | 0.768 | |
| 3 | שיקגו בולס* | 57 | 25 | 0.695 | |
| 4 | גולדן סטייט ווריורס* | 51 | 31 | 0.622 | |
| 5 | פיניקס סאנס | 49 | 33 | 0.598 | |
| 6 | סיאטל סופרסוניקס | 47 | 35 | 0.573 | |
| 7 | יוסטון רוקטס | 34 | 48 | 0.415 | |
| 8 | דטרויט פיסטונס | 26 | 56 | 0.317 | |
| 9 | פורטלנד טרייל בלייזרס | 18 | 64 | 0.220 | |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות
| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | כרים עבדול-ג'באר | מילווקי באקס | 34.8 |
| ריבאונדים למשחק | וילט צ'מברלין | לוס אנג'לס לייקרס | 19.2 |
| אסיסטים למשחק | ג'רי וסט | לוס אנג'לס לייקרס | 9.7 |
| אחוזים מהשדה | וילט צ'מברלין | לוס אנג'לס לייקרס | 64.9% |
| אחוזים מקו העונשין | ג'ק מארין | בולטימור בולטס | 89.4% |
| נקודות מדד | כרים עבדול-ג'באר | מילווקי באקס | 29.9 |
פרסים
- MVP של העונה הסדירה - כרים עבדול-ג'באר, מילווקי באקס
- רוקי העונה - סידני ויקס, פורטלנד טרייל בלייזרס
- מאמן העונה - ביל שרמן, לוס אנג'לס לייקרס
חמישיות העונה
חמישיות ההגנה
חמישיית הרוקיז
פלייאוף 1972
סגל האלופה, לוס אנג'לס לייקרס: וילט צ'מברלין, ג'רי וסט, גייל גודריץ', האפי היירסטון, ג'ים מקמיליאן, פט ריילי, פלין רובינסון, לירוי אליס, ג'ון טראפ וג'ים קלמונס.
מאמן ראשי: ביל שרמן.
| סיבוב ראשון | גמר האזור | סדרת הגמר | ||||||||
| (1) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||
| (4) אטלנטה הוקס | 2 | |||||||||
| בוסטון סלטיקס | 1 | |||||||||
| ניו יורק ניקס | 4 | |||||||||
| (2) בולטימור בולטס | 2 | |||||||||
| (3) ניו יורק ניקס | 4 | |||||||||
| ניו יורק ניקס | 1 | |||||||||
| לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||
| (4) שיקגו בולס | 0 | |||||||||
| לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||
| מילווקי באקס | 2 | |||||||||
| (2) מילווקי באקס | 4 | |||||||||
| (3) גולדן סטייט ווריורס | 1 | |||||||||