סרבוסייק

הסרבו-סייק (בקרואטית: Serbo-Sijek – "שוסעת סרבים" וכן "שוסעת גרונות") הייתה סכין ששימשה את התנועה הפשיסטית הקרואטית "אוסטאשה" לרצח אסירי מחנות הריכוז שהקימו במדינתם, מדינת קרואטיה העצמאית, תחת הנאצים ובהנהגת אנטה פאבליץ'. בסכין השתמשו לייעול הרצח השיטתי הידני של יהודים, סרבים, צוענים ומתנגדי-משטר, בייחוד במחנה יאסנובאץ.

האוסטאשה העדיפו לרצוח את קורבנותיהם באופן "ידני", שכן כך לא בזבזו קליעים יקרים על "תת-אדם", וגם סיפקו את יצריהם הסדיסטיים ואת תורתם הגזענית והאגררית. הכלים הנפוצים בשימוש זה היו הלמות מקב (Malij) או שיסוע הגרון בסכין, בייחוד בפגיון השירות האישי של האוסטאשה, שעליו, ועל רימון ואקדח (לצד איקונין של ישו הצלוב) נשבעו חברי התנועה אמונים. לצורך שיסוף הגרון נתחבבה על האוסטאשה סכין קצבים גרמנית ממפעלו של גברידר גרפראת' (אחר-כך "הוברטוס סולינגן") בהזמנה מיוחדת של קרואטיה העצמאית.^[1]במשך הזמן עוצבה הסכין מחדש בידי החרשים שבין אסירי המחנה, והם הפכוה ללהב צר ומעוקל, שהוצמד לכפפה שהאוסטאשה שמו (כדי להימנע ממגע ישיר עם האסירים).^[2] אורך הלהב היה 12 סנטימטר, והוא אפשר לרצוח אסירים לפי גחמה ולאלתר, וכן במהירות גדולה.^[3] כך רצחו כמה סוהרים מספר אלפי אסירים בלילה אחד, וראש להם היה הסגן פטר ברזיצה. הם פיתחו מיומנות בלתי-רגילה ויכלו לעקור איברים חיצוניים (אוזניים, אפים וכדומה) ואיברים פנימיים (לב, כליות ועוד) ברגע. על עור הכפפה נכתב "Gräwiso" ולכן נודעה הסכין גם כ"גרוויזו".