![]() | יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מפורט כל צרכו, מכיל קישורים אדומים רבים, הסיכומים על תוכנם של הספרים לא ממצים ולא מדוייקים, ורבות בו הטענות שאינן מבוססות כראוי. | |
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מפורט כל צרכו, מכיל קישורים אדומים רבים, הסיכומים על תוכנם של הספרים לא ממצים ולא מדוייקים, ורבות בו הטענות שאינן מבוססות כראוי. | |
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית). זהו התארוך המקובל; אך יש הסוברים כי על אף שהמסורת בנושא אכן קדומה, החיבורים בכתב נערכו רק במאה השביעית או השמינית.[1]
החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה". ספרות זו עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון, ובתיאור - לרוב באמצעות שירה, המנונים ותפילות - של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם (אנגלולוגיה).
לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:
המיסטיקה הקדומה מיוצגת בחמישה חיבורים עיקריים, שבכולם היא משולבת במאגיה ובכולם מתואר מסע הנשמה לגן עדן ("ירידה למרכבה") של המיסטיקנים, המכונים "יורדי המרכבה":
בכלל, ספר "שיר השירים" השפיע רבות על ספרות המיסטיקה הקדומה, כשגיבורו מזוהה עם הקב"ה בעקבות הפרשנות האלגורית שהוביל ר' עקיבא, ויש המאמינים כי הספר נמסר על ידי הקב"ה לעם ישראל במעבר ים סוף, או במעמד הר סיני.[דרוש מקור]
בין ספרות חז"ל לבין ספרות ההיכלות והמרכבה יש קרבה רבה והשלמה הדדית, על אף השוני ביניהם.במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד מרחיב את הסוגיה על משנה זו ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניה בן הקנה. חוג יורדי המרכבה התפתח כחוג בעל נטייה כיתתית ואליטיסטית, אך שלא ככתות אחרות בהיסטוריה שתבעו לעצמן פטורים הלכתיים ופריקת עול המצוות, חוג יורדי המרכבה קיבל אותן ביתר הקפדה, דקדוק וטהרה.
השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז[5] ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי, הבעש"ט ועוד.
ארון הספרים היהודי | ||
---|---|---|
כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | ![]() |
מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים |
קבלה | ||
---|---|---|
מושגי יסוד | אבי"ע • ספירות • קליפות • אינסוף (קבלה) • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ החיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מדיטציה יהודית • אסטרולוגיה קבלית • מיסטיקה יהודית • פרדס (יהדות) | ![]() |
ספרות | ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • עץ חיים (ספר) | |
קטגוריות | קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית | |
אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רבי משה בן נחמן • רבינו בחיי בן אשר • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • הרב שלום שרעבי • הרב חיד"א • הרב נתן אדלר • הרב יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים • הרב שלמה אלישיב • הרב ישראל אבוחצירא | |
מושגים בקבלה |