סילביה פדריצ'י

סילביה פדריצ'יאיטלקית: Silvia Federici; נולדה ב-1942, בפארמה, איטליה) היא חוקרת, תאורטיקנית פוליטית, ופעילה ממסורת האוטונומיזם המרקסיסטי הפמיניסטי.[1] היא פרופסור אמריטה ועמיתת הוראה באוניברסיטת הופסטרה, שם היא פרופסור למדעי החברה.[2] היא עבדה כמורה בניגריה במשך שנים רבות, והיא גם מייסדת שותפה של ועדת החופש האקדמי באפריקה, וחברה בקולקטיב Midnight Notes Collective.[3] עבודתה חושפת את אחד ממאפייני הבסיס של צבירת הון אשר התאוריה המרקסיסטית מדלגת עליהם - דיכוי של נשים והעבודה הפרודוקטיבית והרבייתית של נשים. פדריצ'י ידועה בשל התמקדותה במאבק נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית, ואף פיתחה תאוריה פמיניסטית של נחלת הכלל.

סילביה פדריצ'י
Silvia Federici
לידה24 באפריל 1942 (בת 82)
פארמה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהארצות הברית, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיקאוניברסיטת הופסטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע

פדריצ'י גדלה באיטליה, והגיעה לארצות הברית ב-1967 כדי ללמוד לתואר דוקטור בפילוסופיה באוניברסיטת מדינת ניו יורק בבאפלו.[4] היא לימדה באוניברסיטת פורט הארקורט בניגריה, ומונתה כפרופסור חברה ולאחר מכן כפרופסור לפילוסופיה פוליטית בינלאומית באוניברסיטת הופסטרה, שם לימדה לימודי נשים, היסטוריה, חינוך ותרבות של נשים, לימודים בינלאומיים, ופילוסופיה פוליטית.

היא מייסדת-שותפה של הקולקטיב הפמיניסטי הבינלאומי (International Feminist Collective), הארגון שעמד מאחורי הקמפיין הבינלאומי בעד שכר עבור עבודות הבית, Wages For Housework. ב-1973, היא עזרה להקים קבוצות במסגרת הקמפיין ברחבי ארצות הברית. בשנת 1975 היא פרסמה את הספר Wages Against Housework, אחת העבודות המוכרות ביותר במסגרת התנועה.[5]

בשנות ה-1990, לאחר תקופה בה לימדה בניגריה, היא הייתה פעילה בתנועה נגד גלובליזציה, ובארצות הברית, נגד עונש מוות במסגרת הפרויקטשל האגודה לפילוסופיה רדיקלית (RPA). היא מייסדת שותפה של ועדת החופש האקדמי באפריקה (CAFA), ארגון שמטרתו תמיכה במאבקי סטודנטים ומחנכים באפריקה, אל מול שינויים מבניים בכלכלות האפריקאיות ומערכות החינוך, והייתה מעורבת בקולקטיב Midnight Notes Collective.

תרומה לתאוריה חברתית

העבודה הידועה ביותר של פדריצ'י היא Caliban and the Witch: Women, the Body and Primitive Accumulation, המרחיבה על עבודתה של לאופולדינה פורטונאטי, אשר חקרה את הסיבות לציד מכשפות[6][7][8][9] בתחילת התקופה המודרנית, אך עם פרשנות פמיניסטית. בעבודה זו, פדריצ'י טוענת נגד התאוריה של קרל מרקס שצבירה פרימיטיבית של הון היא בהכרח מקדם של קפיטליזם. במקום זאת, היא טוענת כי צבירה פרימיטיבית היא יסוד מאפיין של הקפיטליזם עצמו—שהקפיטליזם, על מנת לקיים את עצמו, דורש עירוי מתמיד של הון מופקע.

פדריצ'י מחברת בין הפקעה זו לבין עבודה ללא שכר של נשים, כזו שמקושרת לרבייה וכן עבודה אחרת, אותה היא מציבה כמקדם היסטורי לעלייה של כלכלה קפיטליסטית מבוססת עבודה בשכר. בהקשר זה, היא מציגה את המאבק ההיסטורי על נחלת הכלל והמאבק על קומונליזם. במקום לראות את הקפיטליזם בתור הכוח המשחרר והמביס של הפיאודליזם, פדריצ'י מפרשת את עלייתו של הקפיטליזם כמהלך ריאקציונרי אשר חותר נגד הגאות של הקומונליזם.

פדריצ'י ממקמת את מיסוד האונס והזנות, כמו גם את משפטי הכפירה וציד המכשפות, עם השריפות על המוקד והעינויים הנלווים, כחלק מרכזי בדיכוי שיטתי של נשים, וניכוס עבודתן. את הדיכוי הזה היא מקשרת להפקעה קולוניאליסטית, ומספקת מסגרת להבנת העבודה של קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, ועוד מוסדות פרוקסי כעוסקים במחזור מחודש של צבירה פרימיטיבית, שבה כל מה שמוחזק במשותף (נחלת הכלל)—מים, זרעים, הקוד הגנטי שלנו—הופך למופרט בגרסה חדשה של גידור.

ספרים

ספרים בעריכתה

  • (1995) (ed.) Enduring Western Civilization: The Construction of the Concept of Western Civilization and Its "Others". Westport, CT, and London: Praeger.
  • (2000) (ed.) A Thousand Flowers: Structural Adjustment and the Struggle for Education in Africa. Africa World Press.
  • (2000) (eds.) African Visions: Literary Images, Political Change, and Social Struggle in Contemporary Africa. Westport, CT, and London: Praeger.

מאמרים נבחרים

הרצאות (קובצי אודיו)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סילביה פדריצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים