סיון בסקין

סיון בסקין נולדה בווילנה שבליטא הסובייטית בשנת 1976. ב-28 באוגוסט 1990 עלתה לישראל והתגוררה בקיבוץ עין כרמל. מאוחר יותר עברה לקריות ומשם לחיפה. למדה אמנות פלסטית ושירתה כמדריכה בממר"ם. סיימה לימודי תואר ראשון בכלכלה בטכניון. מאז שנת 2002 היא מתגוררת בתל אביב ועובדת כמנתחת מערכות מידע.

בתחילה פרסמה את שירתה באתר "במה חדשה" ובכתב העת האינטרנטי "דג אנונימי?". בהמשך התפרסמו שיריה ותרגומיה בכתבי העת "הו!" ו"הליקון". שיריה של בסקין זכו לתהודה ולשבחי המבקרים מנחם בן וניסים קלדרון^[1][2]. לעומתם, הסתייג חוקר הספרות אריאל הירשפלד, ובמאמר ב"הארץ" שפורסם בפברואר 2006 תקף את שירתה של בסקין^[3]. במאמר תשובה, שפורסם אף הוא ב"הארץ", כינה דורי מנור, עורך כתב העת "הו!", את בסקין "משוררת עצומה"^[4]. שני המאמרים לא עסקו בבסקין בלבד, אלא בנטיית יוצרי כתב העת "הו!" כמו גם נטייתה של בסקין לכתוב בחרוז ובמשקל, ולא בחרוז החופשי, המקובל כיום בשירה העברית.

בסקין משמשת כיום חברת מערכת בכתב העת הספרותי "הו!". בשנת 2006 יצא לאור ספר שיריה הראשון, "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה", בעריכת דורי מנור, ובשנת 2011 יצא לאור ספר שיריה השני, "מסעו של יונה", הכולל לצד שירים מקוריים גם תרגומים לשיריה של מרינה צבטייבה. ב-2017 יצא לאור ספרה "אחותי יהונתן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אף הוא בעריכת דורי מנור^[5]. כן תרגמה יצירות פרוזה ושירה של סרגיי דובלטוב, יוסף ברודסקי, ניקולאי גומיליוב, ולימיר חלבניקוב ועוד.

שימשה כשנה (2022–2023) כחברה בוועד הנאמנים של פרסי הספרות^[6].

• יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה, הוצאת אחוזת בית, 2006.
• מסעו של יונה, הוצאת אחוזת בית, 2011.
• אחותי יהונתן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
• שבעה ימים אביב בשנה – ממואר, הוצאת הקיבוץ המאוחד וה-21, 2021^[7][8]
• אנחנו, חסרי המולדת. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2024.

• מרינה צבטייבה, סיפורה של סוניצ'קה, הוצאת אחוזת בית, 2005.
• סרגיי דובלטוב, המזוודה, הוצאת אחוזת בית, 2009.
• גרהם סימסיון, פרויקט רוזי, הוצאת אחוזת בית ומשכל, 2013.
• אנדריי טרקובסקי, לפסל את הזמן, הוצאת אסיה, 2013.
• מרינה צווטאייבה, בתוך הכפפה של יד שמאל: תרגומי שיריהן של אנה אחמטובה ומרינה צווטאייבה, הוצאת ה-21 והוצאת אפרסמון, 2022.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: סיון בסקין

• סיון בסקין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• סיון בסקין, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• אלי אשד, הזמן של סיון בסקין
• דפנה שחורי, פרובוקטיביות אפנתית, באתר nrg‏, 1 במאי 2006
• בועז כהן, ‏"אין אצלי ספרים לטיסה או מוזיקה מיוחדת לספונג'ה", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2009
• יעל ולצר, ‏מנתחת מערכות בבנק הפועלים: "כל איש רוח חייב תואר בכלכלה", באתר גלובס, 11 בספטמבר 2010
• אלי הירש, על "מסעו של יונה", ידיעות אחרונות, 17 ביוני 2011
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם סיון בסקין, באתר iCast‏, 11 במרץ 2013
• סיון בסקין, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• אלעד נבו, "אני לא רוצה לצמצם את החוויה היהודית לקיום מצוות או לאורח חיים דתי", באתר ישראל היום, 6 בינואר 2022
• דפנה לוי, ״פרוזה? אולי כשאגדל״, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ראיון עם סיון בסקין בפודקאסט המוסך, 10 בפברואר 2022
• זיוה שמיר, "אאוטסיידרית משלנו: על יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה", מעריב , 07/04/2006
• ריכוז הפרויקט: עלית קרפ, שבוע הספר 2022: 70 הספרים הכי טובים של השנה, באתר הארץ, 22 ביוני 2022
• רפי צירקין-סדן, אין מקומות אחרים, פנס מוסף לביקורת ספרות, מרץ 2022.
• סיון בסקין, דף שער בספרייה הלאומית
• סיון בסקין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מכּתביה:

• הביגלה, הפיגעלע ואני, באתר ynet, 22 במרץ 2006
• בסערה הזאת יש משהו נעים, שירים, באתר ynet, 11 במאי 2011
• ארבע מחוות שירה, "החוטם", גיליון ראשון, 2008
• קול אישה, איך הרגתי את הרומנטיקה, 10 באוקטובר 2012
• 8 שירים, הו! 1, ינואר 2005, עמ' 40–57
• שבעה שירים, הו! 3, פברואר 2006, עמ' 158–171
• סיון בסקין, אוגוסט הארור, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ‏4 באוגוסט 2021
• סיון בסקין, "שבעה ימים אביב בשנה – ממואר", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ‏1 בינואר 2021
• סיון בסקין, מכתב מספינה מדומה, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 21 בינואר 2020