סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית

סעיפים 81–36 במשפט הציבורי של ארצות הברית מיום 2 באפריל 1949, קבעו במקור את תפקיד סגן מזכיר ההגנה כ"תת-מזכיר ההגנה", אם כי סעיפים 81-82 מיום 10 באוגוסט 1949 – שנודעו כתיקוני 1949 לחוק הביטחון הלאומי משנת 1947 – שינו את התואר של התפקיד ל"סגן מזכיר ההגנה", בו נעשה שימוש מאז. סטיבן ארלי, מקורבו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, היה לנושא המשרה הראשון כאשר הושבע לתפקיד ב-2 במאי 1949.

משפט הציבור 92-596, ב-27 באוקטובר 1972 עוגן בחוק תפקיד מקביל לסגן מזכיר ההגנה, כאשר שני הסגנים ממלאים כל אחד את תפקידו שלו לפי החלטת מזכיר ההגנה. תפקיד מקביל זה אוייש רק בדצמבר 1975 בידי רוברט אלסוורת', ששירת תחת הנשיא ג'רלד פורד. ב-21 באוקטובר 1977 בוטל מצב זה ונוצרו שני תפקידים בדרג תת-מזכיר במקום 2 תפקידים בדרג סגן מזכיר.

בהאצלת סמכויות, לסגן מזכיר ההגנה יש את מלוא הכוח והסמכות לפעול בשם מזכיר ההגנה ולהפעיל את מרותו בכל עניין וסוגיה בהם המזכיר מוסמך לפעול על פי חוק או צו נשיאותי. אי לכך, סגן המזכיר הוא הראשון בסדר הירושה של מזכיר ההגנה.

תפקידו הטיפוסי של סגן מזכיר ההגנה הוא לפקח על העסקים השוטפים במחלקת ההגנה כארגון ולהוביל את תהליכי הניהול הפנימיים של תקציב מחלקת ההגנה הנאמד בדרך כלל בכ-500 מיליארד דולר אמריקני. דהיינו, סגן מזכיר ההגנה הוא קצין התפעול הראשי במחלקת ההגנה (Chief operating officer). זאת בעוד מזכיר ההגנה, כמנהל כללי, מתמקד בנושאים הביטחון הלאומי של האג'נדה הנשיאותית בממשלו, שימועים בקונגרס של ארצות הברית, השתתפות בדיוני המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית וייעוץ פוליטי ישיר לנשיא ארצות הברית בענייני הגנה וביטחון.

לפני 1 בפברואר 2018 שימש סגן מזכיר ההגנה גם כקצין הניהול הראשי בפנטגון, ואליו דיווח סגן קצין הניהול הראשי, אך תחומי אחריות אלה פוצלו לתפקיד ראשי חדש בתוך מחלקת ההגנה^[2].

מדיה וקבצים בנושא סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מחלקת ההגנה של ארצות הברית (באנגלית)