סאה (יחידת מידה)

מידת הסאה היא מידה שהייתה נהוגה כבר בזמן התורה, ואף הוזכרה בתורה, בסיפור המקראי של 'שלושת המלאכים בבית אברהם', כאשר בזמן ביקור המלאכים בביתו ציווה אברהם לשרה: ”מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת”. בזמן חז"ל רווח השימוש במידה זו, ושיערו על פיה במקומות רבים במשנה ובתלמוד.

בספרי ההלכה נחלקו האחרונים בשיעור ה'כביצה', כאשר שורש המחלוקת היא האם נתקטנו הביצים מכמות שהיו בזמן התלמוד. מחלוקת זו משפיעה אף על שיעור הסאה, מאחר ששיעור סאה אחת הוא שישה קבים, והקב שיעורו 24 ביצים, נמצא ששיעור ה'סאה' הוא 144 ביצים, ועל מנת לדעת מהי כמות מידת הסאה יש להכפיל את שיעור הביצה ב-144. ממילא אף מידת שיעור הסאה בשיעורי זמנינו תלוי בדעת אותם אחרונים מהו שיעור הביצה:

• ^[2]לדעת הרב חיים נאה שנפח שיעור ביצה הוא 57.6 סמ"ק לפיכך לדעתו שיעור סאה הוא 8.3 ליטרים (8,294.4 סמ"ק),
• ולדעת החזון איש ששיעור הביצה הוא 99.53 סמ"ק נמצא ששיעור סאה (שהוא 144 ביצים) הוא 14.3 ליטר (14,332.3 סמ"ק).

• מקווה - שיעור מקווה הכשר לטבילה הוא רק כאשר יש בו 40 סאה מי גשמים, בפחות משיעור זה המקווה פסול.
• תרומת השקל - נעשתה בקופות של שלוש סאים.
• הקטרת הקטורת - נעשית בכל יום בכף המחזיקה שיעור סאה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סאה

מידה זו הייתה נפוצה מאוד בזמן חז"ל, בעקבות כך הפך השימוש במידה זו למטבע לשון. מידה ה'סאה' אף הוזכרה לא אחת בתלמוד בהקשרים שונים:

• הגדיש את הסאה^[3].
• "סאה בסאה" - דין בהלכות ריבית.
• "ארבעים סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר".^[4]
• "הרי שגזל סאה של חטין" וכו',^[5] וכיוצא בזה פעמים רבות.