ניהאט קהבצ'י

ניהאט החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של בשיקטש, אליה הצטרף בגיל 16. לקראת עונת 1997/1998, בגיל 17 קודם ניהאט לסגל הקבוצה הבוגרת על ידי המאמן הוולשי, ג'ון טושאק. בעונת הבכורה שלו רשם 11 הופעות ליגה, בהן כבש שני שערים, וזכה עם הקבוצה בגביע הטורקי. ניהאט לא שותף בצמד משחקי הגמר מול גלאטסראיי, בהם גברה בשיקטש על יריבתה בדו-קרב בעיטות עונשין. בשלהי אותה העונה פגשה בשיקטש את האלופה גלאטסראיי במסגרת גביע הנשיא, שמו של הסופר קאפ הטורקי במהדורתו האחרונה עד ל-2005. ניהאט עלה מהספסל בדקה השבעים, במצב של שוויון 1-1. המשחק הלך להארכה, ובדקה ה-113 כבש ניהאט את השער שהעניק לקבוצתו 1–2 וזכייה בתואר.

לאחר עונת הבכורה, תפס ניהאט מקום קבוע יותר בהרכב של קבוצתו. על אף שבשיקטש החליפה מאמן פעמיים במהלך שתי העונות הקרובות (קרל-היינץ פלדקאמפ החליף את טושאק במהלך עונת 1998/1999, והוחלף בעצמו על ידי הנס-פיטר בריגל לאחר כחצי שנה), הוסיף ניהאט למאזנו שישים הופעות ליגה ו-14 כיבושים, כאשר בשיקטש הייתה פעמיים ברציפות לסגנית האלופה בעונות אלו. ניהאט התקדם והיה לאחד משחקניה החשובים של הקבוצה, עד שעזב אותה בינואר 2002, לאחר ארבע עונות וחצי בשורות הקבוצה. בסך הכול כבש ניהאט 27 שערי ליגה עבור בשיקטש ב-114 הופעות.

בינואר 2002, במהלכה של עונת 2001/2002 נרכש ניהאט על ידי המועדון הספרדי, ריאל סוסיאדד. מאמן הקבוצה באותה התקופה היה ג'ון טושאק, המאמן שהעלה את ניהאט לבוגרים בבשיקטש. סוסיאדד שילמה עבור החלוץ כחמישה מיליון אירו, וניהאט הצטרף לסגל בו שיחק בין היתר בן ארצו וחברו לנבחרת, טייפון קורקוט. ב-26 בינואר ערך ניהאט את הופעת הבכורה שלו, כשהחליף את צ'אבי אלונסו בדקה ה-72 בהפסד החוץ 1–3 לסלטה ויגו. פחות משבועיים לאחר מכן כבר ערך הופעה שלישית בקבוצה וראשונה בהרכב הפותח, בהפסד החוץ 0–2 לברצלונה. את שערו הראשון בספרד, ושער הליגה היחיד שלו באותה העונה, כבש ניהאט ב-24 בפברואר בשוויון 2-2 ביתי מול ראיו ואיקאנו, שאף היה לאחד ממשחקיו האחרונים בקבוצה של המאמן טושאק.

עונת 2002/2003, תחת המאמן הצרפתי ריינלד דנואה, הייתה לעונת הפריצה של ניהאט ואחת הטובות בקריירת המשחק שלו. ניהאט פתח את העונה עם צמד במחזור הפתיחה בניצחון 2–4 על אתלטיק בילבאו, במשחק שנחשב לדרבי של חבל הבסקים. ניהאט הצטיין במדי קבוצתו במהלך העונה, והוביל אותה למאבק אליפות עיקש מול ריאל מדריד. סוסיאדד אף לא הפסידה למדריד במהלך העונה, עם שוויון 0-0 בחוץ וניצחון 2–4 בבית, בו כבש ניהאט את השער השלישי של קבוצתו. שיתוף הפעולה בחוד בין ניהאט לדרקו קובאצ'ביץ' היה פורה ומוצלח, וסוסיאדד הובילה את הטבלה לאורך רוב המחצית הראשונה של העונה. היא נותרה צמודה לפסגה והצליחה להעפיל למקום הראשון בשלבים הסופיים של העונה, אך איבדה את המקום הראשון מחזור אחד בלבד לסיומה, בעקבות הפסד 2–3 לסלטה ויגו, בו כבש ניהאט צמד שלא הספיק לקבוצתו. בסך הכול כבש ניהאט 23 שערי ליגה באותה העונה, וסיים במקום השני (במשותף עם רונאלדו) בטבלת מלך השערים, עם שישה בלבד פחות מרוי מקאיי. הוא אף זכה בפרס דון בלון לשחקן הזר המצטיין של הליגה הספרדית באותה העונה.

עונה לאחר מכן התקשתה סוסיאדד לשחזר את ההצלחה, ורשמה עונה חלשה מאוד בליגה, שהסתיימה במקום ה-15 בלבד. ניהאט ערך 32 הופעות ליגה באותה העונה והוביל את טבלת הכובשים של קבוצתו עם 14 כיבושים. סוסיאדד שיחקה באותה העונה בליגת האלופות, ואף צלחה את שלב הבתים מהמקום השני (אחרי יובנטוס ולפני גלאטסראיי ואולימפיאקוס), לפני שהודחה בשמינית הגמר על ידי אולימפיק ליון. על אף שהיה הכובש המצטיין בקבוצה ושותף בכל שמונת משחקיה של הקבוצה באירופה, לא הצליח ניהאט להשיג שער במפעל האירופי הבכיר. בעונת 2004/2005, תחת המאמן חוסה מריה אמורוטו, שוב אכזבה סוסיאדד וסיימה במקום ה-14 בליגה. ב-19 בפברואר, במחזור ה-24 של העונה, ספג ניהאט פציעה ברצועה הצולבת הקדמית, שסיימה עבורו את העונה והשביתה אותו לכחצי שנה. עד לפציעה צבר ניהאט 13 שערי ליגה ב-23 הופעות, ועל אף שהחמיץ כשליש ממשחקי הקבוצה בליגה, עדיין סיים כמלך שעריה.

על אף ההתעניינות הגוברת מצד מועדונים נוספים באירופה, המשיך ניהאט לעונה נוספת בקבוצה, כאשר הוא נחוש להשאיר אותה בליגה. סוסיאדד, שהחליפה מאמן פעמיים במהלך העונה, סיימה את העונה בפער של נקודה בלבד מהקו האדום והצליחה לשרוד בליגה, עם שבעה שערי ליגה של ניהאט ב-32 הופעות. במהלך העונה היה ניהאט קרוב לעזיבה ולהצטרפות לספרטק מוסקבה^[1], אך נאלץ לוותר על המעבר עקב פציעתו של קובאצ'ביץ', שותפו להתקפה.

את תקופתו בת ארבע וחצי העונות בסוסיאדד סיים ניהאט בתום העונה, כשלזכותו 58 שערי ליגה ב-133 הופעות במדי הקבוצה.

ב-16 במאי 2006 חתם ניהאט בשורות ויאריאל^[2]. ניהאט חתם על חוזה לחמש עונות במדי הקבוצה של מנואל פלגריני, ועבר אליה בהעברה חופשית לאחר שחוזהו בסוסיאדד הסתיים והוא סירב לחתום על חוזה חדש. עונת הבכורה של ניהאט ספגה מכה משמעותית כאשר ב-22 בנובמבר קרע שוב את הרצועה הצולבת הקדמית, ושוב נאלץ להיעדר חודשים ארוכים מהסגל. למעשה, עד לתום העונה שותף לעשר דקות נוספות בלבד כמחליף במחזור הנעילה של העונה. בלעדיו סיימה הקבוצה במקום החמישי והעפילה לגביע אופ"א.

ניהאט חזר לכושר במהלך הקיץ, ופתח את עונת 2007/2008 כשהוא משתלב בחוליית ההתקפה החזקה של הצהובים לצד רובר פירס וג'וזפה רוסי. את שער הליגה הראשון שלו במדי הקבוצה כבש כבר במחזור השלישי, עם שער ניצחון מול מיורקה, והמשיך לעונה מרשימה של 18 שערי ליגה (מלך שערי הקבוצה) ב-34 הופעות, הופעה מכובדת בגביע אופ"א עם ארבעה שערים והעפלה לשלב הנוקאאוט הראשון, וסגנות בספרד, שמונה נקודות פחות מהאלופה ריאל מדריד, ועשר יותר מהבאה אחריה, ברצלונה. סגנות שנייה לניהאט בליגה הספרדית, ורביעית בקריירה. בעקבות העונה המרשימה, בחר העיתון הספרדי אל מונדו בניהאט לשחקן המצטיין של הקבוצה.

עונת עונת 2008/2009 הייתה לאחרונה של ניהאט בקבוצה, ובכלל בליגה הספרדית. הוא שוב סבל מפציעות חוזרות ונשנות שהגבילו אותו ל-23 הופעות בכל העונה (19 בליגה וארבע נוספות באירופה). רק בתשעה מקרים פתח ניהאט בהרכב, והוא סיים את העונה ללא שערים. בסך הכול בשלוש עונות במדי ויאריאל כבש ניהאט 18 שערי ליגה ב-62 הופעות.

ב-27 ביוני 2009, שבע וחצי שנים לאחר עזיבתו, חזר ניהאט למועדון נעוריו, בשיקטש^[3]. החזרה הביתה לא התפתחה לפי הציפיות של המועדון ושל השחקן. בעונתו הראשונה בקבוצה הפגין יכולת פושרת וסיים את העונה עם שלושה שערי ליגה בלבד ב-23 הופעות.

בעונתו השנייה בקבוצה צבר 11 הופעות ליגה בלבד, ללא שערים. ב-25 באפריל 2011, במהלך משחק מול קוניאספור, התעמת ניהאט עם אחד משחקניה הבכירים של הקבוצה, ריקארדו קווארסמה. ניהאט כעס על הפורטוגלי שלא מסר לו את הכדור והעימות הפיזי הסתיים רק לאחר התערבות של חבריהם לקבוצה. היה זה משחקו האחרון של ניהאט במדיה של בשיקטש, והוא לא שותף יותר עד לתום העונה. הוא כלל לא נכלל בסגל בשיקטש לגמר הגביע הטורקי, בו ניצחה בפנדלים את איסטנבול בשאקשהיר.

ב-18 במאי 2011, בתום שתי עונות במדי הקבוצה, שוחרר ניהאט על ידי בשיקטש שהתירה את חוזהו, על אף שנותרו לו שנתיים נוספות בחוזה.

בעקבות שחרורו מבשיקטש, זכה ניהאט להתעניינות מצד מועדונים בספרד, בהם קאסטיון וריאל סוסיאדד, קבוצתו לשעבר, ואף להתעניינות מצדה של לוס אנג'לס גלאקסי, אך פתח את העונה ללא קבוצה. ב-12 בינואר 2012 הודיע ניהאט על פרישתו ממשחק פעיל בגיל 32.

ניהאט החל את דרכו בנבחרת טורקיה זמן קצר לאחר ההעפלה לרבע הגמר ביורו 2000, תחת המאמן שנול גינש, כאשר היה בן עשרים בלבד. את הופעת הבכורה שלו במדי טורקיה ערך ב-7 באוקטובר 2000, במשחק החוץ מול שוודיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002. שנה בדיוק לאחר מכן, ב-6 באוקטובר 2001, כבש ניהאט את שער הבכורה שלו בנבחרת, עדיין בקמפיין המוקדמות, בניצחון החוץ 0–3 על מולדובה.

לאחר ארבע הופעות במסגרת המוקדמות, זומן ניהאט על ידי גינש לסגל טורקיה לקראת מונדיאל 2002, אך כשחקן משלים בלבד בסגל. במשחק הפתיחה מול ברזיל ניהאט לא שותף. במשחק השני מול קוסטה ריקה עלה מהספסל בדקה ה-79 במקומו של יילדיריי בשטורק, ושבע דקות אחר כך ראה את נבחרתו מאבדת יתרון ומסיימת בשוויון 1-1. במשחק השלישי והקריטי בשלב הבתים בין טורקיה לסין, שוב לא נכלל ניהאט בסגל, כאשר נבחרתו ניצחה 0–3 והעפילה לשמינית הגמר. טורקיה פגשה בשמינית את יפן, וניהאט זכה להופעה שנייה בטורניר, כשעלה כרבע שעה לסיום במקומו של אומיט דבאלה. טורקיה ניצחה 0–1 והתקדמה לרבע הגמר, אך עבור ניהאט הייתה זו הופעה אחרונה בטורניר. טורקיה העפילה לחצי הגמר עם ניצחון 0–1 על סנגל, אך בחצי הגמר שוב נוצחה על ידי ברזיל, שגברה עליה 0–1 בדרך לגמר. ניהאט לא שותף גם במשחק על המקום השלישי, בו גברה טורקיה 2–3 על קוריאה הדרומית. שנה לאחר מכן היה ניהאט לחלק מהסגל של גינש לגביע הקונפדרציות 2003, אך לא שותף כלל במהלך הטורניר, אותו סיימה טורקיה במקום השלישי.

ניהאט היה לחלק מהקמפיינים הכושלים של טורקיה בשנים הבאות, בהם מוקדמות יורו 2004 שם כבש שלושה שערים בתשע הופעות, ומוקדמות מונדיאל 2006, בו הודחה טורקיה בפלייאוף על ידי שווייץ, ובמהלכו כבש ניהאט שני שערים בשבע הופעות. המאמן פתיח טרים הצליח לשפר את הנבחרת ולהחזיר אותה למרכז הבמה האירופית, ותחתיו כבש ניהאט שלושה שערים בחמש הופעות במוקדמות יורו 2008, בדרך להעפלה לטורניר הגמר.

ניהאט זומן על ידי טרים לסגל טורקיה לקראת טורניר היורו. הוא פתח בהרכב למשחק הראשון בו נוצחה טורקיה 0–2 על ידי פורטוגל. במשחק השני, ובהיעדרו של אמרה בלוזוגלו, פתח ניהאט עם סרט הקפטן של נבחרתו. הוא שיחק 85 דקות, וטורקיה גברה 1–2 על שווייץ. ניהאט, שוב עם סרט הקפטן, היה לאחד המצטיינים של המשחק השלישי בין טורקיה לצ'כיה. הצ'כים כבר הוליכו 0–2 במשחק, לפני שארדה טוראן הצליח לצמק כרבע שעה לסיום. בדקה ה-87 השווה הקפטן בשערו הראשון בטורניר גדול, לאחר שניצל השמטה של פטר צ'ך וכבש מקרוב. שתי דקות בלבד לאחר מכן, ודקה בלבד לפני תום הזמן החוקי, קיבל ניהאט כדור בתוך הרחבה והכניע את צ'ך באחד על אחד עם בעיטה למשקוף ופנימה, 3-2 לטורקיה בסיום. שוב כקפטן, פתח ניהאט ברבע הגמר מול קרואטיה. הוא הוחלף בדקה ה-117 בשל פציעה, במצב של שוויון 0-0, וראה מהצד את הדרמה הגדולה של המשחק, כאשר קרואטיה עלתה ליתרון דקה בלבד לסיום ההארכה, אך טורקיה השיגה שוויון דרמטי שתי דקות בתוך תוספת הזמן. בסיום, דו-קרב פנדלים מוצלח שלח את טורקיה לחצי הגמר. בעקבות הפציעה סיים ניהאט את דרכו בטורניר^[4] ולא שותף בהפסד 2–3 לגרמניה בחצי הגמר.

משחקו האחרון של ניהאט במדי טורקיה התקיים ב-12 באוקטובר 2010, עשר שנים בדיוק לאחר הופעת הבכורה שלו, בהפסד החוץ 0–1 לאזרבייג'ן במסגרת מוקדמות יורו 2012. בסך הכול צבר ניהאט 69 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש 19 שערים, שמציבים אותו במקום החמישי (המשותף) בטבלת מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים.

ב-6 ביולי 2012 חזר ניהאט לספרד ולקבוצתו לשעבר ויאריאל, והתמנה לתפקיד עוזר מאמן הנוער של המועדון.

ב-2013, לאחר שנה בתפקיד, התמנה לעוזרו של מאמנה החדש של נבחרת טורקיה, פתיח טרים. עם סיום דרכו של המאמן ב-2017, סיים גם ניהאט את דרכו בנבחרת.

בשיקטש

• הגביע הטורקי (2): 1997/1998, 2010/2011
• הסופר קאפ הטורקי: 1998

נבחרת טורקיה

• גביע העולם: 2002 (מקום שלישי)
• גביע הקונפדרציות: 2003 (מקום שלישי)
• אליפות אירופה: 2008 (חצי גמר)

תארים אישיים

• פרס דון בלון לכדורגלן הזר המצטיין בליגה הספרדית: 2003

מדיה וקבצים בנושא ניהאט קהבצ'י בוויקישיתוף

• ניהאט קהבצ'י, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ניהאט קהבצ'י, באתר Transfermarkt
• ניהאט קהבצ'י, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• ניהאט קהבצ'י, באתר BDFutbol
• ניהאט קהבצ'י, באתר WorldFootball.net
• ניהאט קהבצ'י, באתר National Football Teams
• ניהאט קהבצ'י, באתר FootballDatabase.eu
• הופעות בינלאומיות באתר rsssf
• יעקב זיו, הקטר הטורקי: עלייתו של ניהאט, באתר nrg‏, 16 ביוני 2008