נורמן ג'ואיסון

נורמן ג'ואיסון נולד ב-1926 בטורונטו (קנדה) כבן יחיד לפרסי ג'וזף ג'ואיסון ולדורות'י אירנה לבית וויבר. הוריו היו נוצרים פרוטסטנטים שניהלו חנות נוחות ובית דואר. ג'ואיסון למד בבית הספר היסודי Kew Beach ובתיכון מלוורן (אנ') (שניהם בטורונטו) וכבר בתקופה זו החל לגלות עניין בתיאטרון ומשחק.

ב-1944 התגייס ג'ואיסון לחיל הים הקנדי ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה עד שחרורו מהצבא ב-1945. לאחר המלחמה נדד בדרום ארצות הברית שם נתקל בתופעות של ההפרדה הגזעית דבר שהשפיע יותר מאוחר על אופי סרטיו.

ב-1947 החל ללמוד תיאטרון באוניברסיטת טורונטו ובמהלך לימודיו היה מעורב, כשחקן וכבמאי, במספר הפקות תיאטרון. ב-1949, עם סיום לימודיו, נסע ג'ואיסון ללונדון שם עבד בעבודות מזדמנות עבור ערוץ ה־BBC. ב-1951 חזר לקנדה והחל לעבוד כבמאי מתלמד בערוץ 5 הקנדי (אנ') שהיה בעיצומן של הכנות לפתיחת ערוץ הטלוויזיה CBC (אנ').

ב-1952 עלה הערוץ לאוויר וג'ואיסון עבד כעוזר במאי בהפקת תוכניות עבור הערוץ. ב-1958 נרכש ג'ואיסון על ידי רשת NBC ועבר לעבוד כבמאי (ולגור) בניו יורק. במסגרת תפקידו ביים מופעי טלוויזיה של כוכבים רבים וביניהם "המופע של אנדי וויליאמס" (אנ'), הארי בלפונטה, ג'קי גליסון, דני קיי ואחרים כששיאה של עבודתו הייתה ב-1961 כשביים את מופע החזרה לבמות של ג'ודי גרלנד בהשתתפות פרנק סינטרה ודין מרטין. באותה שנה פגש ג'ואיסון את השחקן טוני קרטיס שניסה לשכנעו לעבור מהטלוויזיה לבימוי סרטים.

ב-1962 נשכר ג'ואיסון על ידי חברת ההפקה של טוני קרטיס "קרטליי פרודקשנז" (אנ') לביים את הסרט צרור של צרות בכיכובו של קרטיס. הסרט, שמומן והופץ על ידי סרטי יוניברסל, היה הראשון שצולם בתחומי דיסנילנד.

ב-1963 הקים ג'ואיסון חברת הפקות משלו "סימקו פרודקשנז" (SImkoe Productions) אך המשיך את שיתוף הפעולה עם "סרטי יוניברסל". באותה שנה ביים את הסרט"הריגוש בכל זה" (אנ') בכיכובם של דוריס דיי וג'יימס גארנר. ב-1964 ביים את הסרט אל תשלח לי פרחים בכיכובם של דוריס דיי, רוק הדסון וטוני רנדל וב-1965 ביים את הסרט "אומנות האהבה" (אנ') בכיכובם של ג'יימס גארנר, דיק ואן דייק, אלקה זומר ואנג'י דיקנסון.

לאחר סדרת סרטי האהבה המתקתקים החליט ג'ואיסון לזנוח ז'אנר זה ולפנות לכוונים יותר מאתגרים וב-1965 ביים את הסרט הנער מסינסינטי, בכיכובו של סטיב מקווין, שעסק בבעיית ההימורים.

ב-1966 ביים וגם הפיק את הקומדיה הפוליטית הרוסים באים, הרוסים באים, בכיכובם של אלן ארקין ואווה מארי סיינט, בו הצביע על האבסורד במלחמה הקרה דבר שהביאו לסימונו כשמאלן על ידי האגף הימני של ארצות הברית.

ב-1967 חזר ג'ואיסון לעסוק בתחום החברתי וביים את הסרט כחום הלילה, בכיכובם של סידני פואטייה ורוד סטייגר, שעסק בנושא הגזענות במיסיסיפי שבדרום ארצות הברית. הסרט הצליח ברחבי העולם, זכה ב-5 פרסי אוסקר והפך לאחד מהסרטים המזוהים עם ג'ואיסון.

ב-1968 ביים והפיק ג'ואיסון את הדרמה הרומנטית "פרשת תומאס קראון" (אנ')^[1] בכיכובם של סטיב מקווין ופיי דאנאוויי.

ב-1969 ביים והפיק את הקומדיה "גיילי, גיילי" (אנ'), בכיכובם של בו ברידג'ס ובריאן קית'.

ב-1970 עבר ג'ואיסון עם משפחתו לאנגליה לאחר שהתאכזב מהאווירה הפוליטית בארצות הברית. בהיותו שם סייע לידידו הבמאי האל אשבי להפיק את הסרט "דה לנדלורד" (אנ').

ב-1971 ביים והפיק את הסרט כנר על הגג בכיכובו של חיים טופול. הסרט שצולם ביוגוסלביה נערך באולפן בלונדון והיה מועמד ל-8 פרסי אוסקר וזכה בשלושה.

ב-1973 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט ישו כוכב עליון שצולם בישראל והתבסס על המחזמר של אנדרו לויד ובר וטים רייס ישו כוכב עליון. כשיצא הסרט למסכים הואשם ג'ואיסון בגזעות בעקבות הפרשנות שנתן לברית החדשה. ב-1974 המשיך ג'ואיסון להשתמש באתריה של ישראל כדי להפיק את הסרט בילי שני כובעים בכיכובו של גרגורי פק ובימויו של טד קוטשף (אנ').

ב-1975 ביים והפיק ג'ואיסון את המותחן העתידני "רולרבול" (אנ'), בכיכובו של ג'יימס קאן, בו ביקר את עוצמתם של התאגידים הכלכליים הגדולים ושליטתם בחיי האנושות.

ב-1978 ביים והפיק את הסרט "פ.י.ס.ט" (אנ'), בכיכובו של סילבסטר סטאלון, שעסק בנושא האיגודים המקצועיים והתבסס על הביוגרפיה של מנהיג איגוד העובדים ג'ימי הופה. באותה שנה חזר ג'ואיסון לקנדה שם רכש חווה חקלאית בה עבד במקביל להמשך עשייתו הקולנועית.

ב-1979 ביים והפיק את הסרט וצדק לכל, בכיכובם של אל פצ'ינו וג'ון פורסיית', הדן בדילמות מוסריות ובצדק משפטי.

ב-1980 ביים והפיק את הסרט "כלבי מלחמה" (אנ'), בכיכובם של כריסטופר ווקן וטום ברנג'ר ובבימויו של ג'ון אירווין (אנ'), שעסק בתופעת שכירי החרב והשפעת המערב על יציבות מדינות העולם השלישי.

ב-1982 ביים והפיק את הקומדיה הרומנטית "החברים הכי טובים" (אנ') בכיכובם של גולדי הון וברט ריינולדס.

ב-1984 ביים והפיק את הסרט סיפורו של חייל, בכיכובם של הווארד רולינס, אדולף סיזר ודנזל וושינגטון, שעסק בגזענות ובהפרדה הגזעית בצבא ארצות הברית והיה מועמד ל-3 פרסי אוסקר. באותה שנה הפיק ג'ואיסון גם את הסרט הבדיוני "אייסמן" (אנ'), בבימויו של פרד שפיסי (אנ') ובכיכובו של טימותי האטון, שמתייחס לפערים ולחוסר התקשורת בין מדענים מהעולם המודני לבין קהילות בהן נהוגות תרבויות עתיקות.

ב-1985 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט סיפורה של אגנס, בכיכובן של ג'יין פונדה, אן בנקרופט ומג טילי, שמטפל באופן שבו הכנסייה מנסה לטאטא מתחת לפני השטח מקרים של בעיות נפשיות ומקרי אונס שעוברות נזירות.

ב-1987 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט הרומנטי מוכת ירח בכיכובם של שר וניקולס קייג'. הסרט זכה להצלחה קופתית, קיבל 6 מועמדויות לאוסקר (כולל לבמאי הטוב ביותר) וזכה ב-3 פרסים.

ב-1989 ביים והפיק את הסרט "בתוך ארץ" (אנ'), בכיכובם של ברוס ויליס ואמילי לויד (אנ'), המטפל בניסיון של האמריקאים להדחיק ולהשכיח את טראומת מלחמת וייטנאם. באותה שנה שימש כמפיק של קומדיית הפשע "איש ינואר" (אנ') שביים פט אוקונור (אנ') בכיכובם של קווין קליין, מרי אליזבת מסטרנטוניו וסוזן סרנדון.

ב-1991 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט הולך על כל הקופה, בכיכובם של דני דה ויטו, פנלופה אן מילר וגרגורי פק, העוסק בקונפליקט בין בעלי עסקים משפחתיים כושלים ובין אנשי עסקים תאבי בצע המנסים להשתלט על אותם עסקים תוך גרימת פיטורי עובדים המוניים.

ב-1994 ביים והפיק את הקומדיה הרומנטית "רק את" (אנ'), בכיכובם של מריסה טומיי ורוברט דאוני ג'וניור, ומתרחשת רובה באיטליה הרומנטית.

ב-1996 ביים והפיק ג'ואיסון את סרט הפנטזיה "בוגוס" (אנ'), בכיכובם של וופי גולדברג, ז'ראר דפארדיה והיילי ג'ואל אוסמנט, המספר על חברות של נער יתום עם דמות בדיונית של קוסם צרפתי.

ב-1999 ביים והפיק את הסרט ההוריקן, בכיכובו של דנזל וושינגטון, שהתבסס על סיפור חייו של המתאגרף "רובין 'הוריקן' קרטר" (אנ') שהואשם ברצח משולש על לא עוול בכפיו ועסק שוב ביחס הגזעני כלפי האפרו-אמריקאים בארצות הברית.

ב-2003 ביים והפיק ג'ואיסון את סרטו האחרון "דה סטייטמנט" (אנ'), בכיכובם של מייקל קיין וטילדה סווינטון, על האופן שבו מערכות שלטון מגוננות על שוטר צרפתי שבתקופת שלטון וישי הורה על הוצאה להורג של פעילי הרזיסטנס והצליח לחמוק ממאסר עד 1994.

נפטר ב-20 בינואר 2024 בגיל 97.

ב-1986 יסד ג'ואיסון, בטורונטו, את המרכז הקנדי ללימודי קולנוע (אנ') בו נלמדים לימודי קולנוע מתקדמים כשמעל 1,700 תלמידים הוכשרו כבר במרכז. כמו כן משמש המרכז לסיוע לקולנוענים צעירים לקדם את תוכניתיהם לפיתוח תוכן יצירתי.

• 1967: מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט כחום הלילה
• 1968:
  • מועמד לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט כחום הלילה
  • פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי על בימוי הסרט כחום הלילה
• 1971: מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט כנר על הגג
• 1972: מועמד לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט כנר על הגג
• 1981: הפקת טקס פרסי אוסקר ה-53
• 1988: מועמד לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט מוכת ירח
• 1999:
  • מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט ההוריקן
  • קבלת הפרס לזכר אירווינג תלברג על סרטו ההוריקן^[2]
• 2003: פרס מפעל חיים מטעם מושל קנדה (אנ')
• 2010:
  • פרס גילדת הבמאים של אמריקה למפעל חיים
  • הקמת קרן ללימודי אומנות באוניברסיטת טורונטו על שם ג'ואיסון

ג'ואיסון נישא ב-1953 לדוגמנית מרגרט אן דיקסון (Margaret Ann "Dixie" Dixon) ולזוג נולדו 3 ילדים (מייקל, קווין וג'ניפר) שעסקו אף הם בעולם הבידור. ב-2004 נפטרה מרגרט וב-2010 נישא ג'ואיסון ללין סיינט דייוויד (Lynne St. David).

• נורמן ג'ואיסון, This Terrible Business Has Been Good to Me - אוטוביוגרפיה, הוצאת אמזון, 2003^[3]

מדיה וקבצים בנושא נורמן ג'ואיסון בוויקישיתוף

• נורמן ג'ואיסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נורמן ג'ואיסון, באתר AllMovie (באנגלית)
• נורמן ג'ואיסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• נורמן ג'ואיסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• נורמן ג'ואיסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• נורמן ג'ואיסון, בארכיון "וואלה סרטים"
• עדי פיין, ראיון עם נורמן ג'ואיסון, חדשות, 17 במרץ 1988
• ראיון עם נורמן ג'ואיסון, סרטון באתר יוטיוב, 16 באפריל 2018
• נורמן ג'ואיסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)