נוקופטאו
נוקופטאו (בטובאלואנית: Nukufetau) הוא אטול במדינת האיים טובאלו. ארצות הברית תבעה את הריבונות על האי מתוקף חוק הגואנו החל מהמאה ה-19 ועד לשנת 1983. אוכלוסיית האטול עמדה בשנת 2002 על 586 תושבים,[1] שכולם מתגוררים על האיון סבאבה (Savave).
 | |
| מראה נוקופטאו מהחלל | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | האוקיינוס השקט |
| קואורדינטות | 8°0′0″S 178°30′0″E / 8.00000°S 178.50000°E |
| ארכיפלג | טובאלו |
| סוג | אטול |
| שטח | 3.1 קמ"ר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |  טובאלו |
| אוכלוסייה | 586 |
| אזור זמן | UTC+12 |
| תאריך גילוי | 1819 |
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
  | |
האטול מורכב מ-33 איונים שהמרווחים ביניהם מאפשרים לספינות להיכנס ללגונה ולעגון בה.
היסטוריה
על פי המסורת, התושבים הראשונים הגיעו לאטול מטונגה. כאשר הם נחתו, הם מצאו רק עץ שנקרא פטאו (Calophyllum inophyllum), לכן הם קראו למקום נוקופטאו – אי הפטאו. הם שתלו עצי קוקוס שהביאו איתם והתיישבו באי פאלה (Fale) שבצדו המערבי של האטול.
האירופאים הראשונים שהגיעו לאטול היו צוותה של בריגנית או פריבטיר בשם "רבקה" (Rebecca), שהפליגה תחת דגל בריטי ב-1819. ב-1820 הגיע לאטול ספינה רוסית בשם מירני וב-1841 הגיעה משלחת מחקר אמריקנית בראשותו של צ'ארלס וילקס.
במלחמת העולם השנייה הוקמה באטול נקודת תצפית שדיווחה על התקדמותם של הכוחות היפנים.[2] ב-1943 הקימו האמריקנים שדה תעופה ורציף באי מוטולאלו (Motulalo) שהוא האי הגדול באטול. לאחר המלחמה פורק הבסיס ואדמתו הוחזרה לבעליה.
