![]() | |
תאריך | 6 בדצמבר 2017 |
---|---|
שפה | אנגלית |
נואם | נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ |
חשיבות | הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת מדינת ישראל |
מקום | ארצות הברית![]() |
משך | 11:26 דקות |
ב-6 בדצמבר 2017 הצהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל[1] והורה על תכנון המעבר של שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים[2][3]. הצהרתו נקראה בתקשורת הישראלית "נאום ירושלים" או "הכרזת ירושלים".
ההכרה התקבלה בברכה בישראל; בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בירך על ההחלטה. מנגד, ההצהרה התקבלה בכעס מצידה של הרשות הפלסטינית. רוב הקהילה הבין-לאומית דבק בהתנגדות להכרה בירושלים, וכשני שלישים מהמדינות תמכו בגינוי להצהרה האמריקאית בעצרת הכללית של האו"ם. גואטמלה ופרגוואי הלכו בעקבות ארצות הברית, והעבירו את שגרירויות מדינותיהם לירושלים. פרט למדינות המוזכרות, מדינות נוספות הודיעו על כוונתן להעביר את שגרירויותיהן לירושלים.
טקס העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים נערך ב-14 במאי 2018, למחרת יום ירושלים.
ב-5 באפריל 1920 אושר בועידת סן רמו כתב המנדט על ארץ ישראל, על פיו המנדט הבריטי יהיה אחראי ליצור בארץ ישראל בשטח שבין הירדן לים (ובכלל זה ירושלים) תנאים אשר יבטיחו את הקמת בית לאומי לעם היהודי ויבטיח שלא תינתן שליטה בשטח לאף גורם מדיני אחר[4]. ההחלטה אומצה על ידי חבר הלאומים לאחר כשנתיים, ב-24 ביולי 1922. החלטות אלו עוגנו במגילת האו"ם בסעיף 80 פרק 12, והקנו להם תוקף מחייב במשפט הבין-לאומי.
תוכנית החלוקה, אשר אין לה תוקף מחייב ולא מומשה, קבעה כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בין-לאומית, באמצעות מושל זר שימונה על ידי האו"ם, ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. כעבור שנתיים חזרה עצרת האו"ם והחליטה על בינאום ירושלים. גם להחלטה זו אין תוקף מחייב.
ארצות הברית היא המדינה הגדולה והמשמעותית ביותר, מבחינה צבאית כלכלית ותרבותית, מבין מדינות המערב. מדינת ישראל נתמכת בה רבות, כלכלית ומדינית, ולעמדתה השפעה רבה על מעמדה הבין-לאומי של ירושלים. מאז הקמת מדינת ישראל נמנעו נשיאי ארצות הברית מלהביע במפורש את עמדתם בנוגע למעמדה של ירושלים, בכוונה להשאיר את הסוגיה לדיונים בהסכמי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים. שגרירות ארצות הברית בישראל, כמו מרבית יתר השגרירויות הזרות בישראל, הייתה עד מאי 2018 ממוקמת בתל אביב ולא בירושלים.
לאורך השנים הצהירו מועמדים לנשיאות ארצות הברית במהלך מסע הבחירות שלהם כי יכירו בירושלים כבירת ישראל. כך נהגו כל הנשיאים שנבחרו מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20[5], חלקם אף התחייבו להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים. עם זאת, איש מהם לא קיים הבטחות אלו. במקביל נעשו פעולות חקיקה והצהרות שונות של הקונגרס במטרה לקדם את הכרתה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, אך הממשל האמריקאי דבק בהימנעותו ממהלך כזה.
כשנכנסתי לתפקידי הבטחתי להביט באתגרי העולם בעיניים פקוחות וחשיבה רעננה. איננו יכולים לפתור את הבעיות שלנו תוך חזרה על אותן הנחות כושלות ואסטרטגיות כושלות של העבר. ההכרזה שלי היום מסמנת את תחילתה של גישה חדשה לסכסוך בין ישראל לפלסטינים.
ב-1995 אימץ הקונגרס את חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים שמעודד את הממשל הפדרלי להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים ולהכיר בעיר זו כבירת מדינת ישראל. חוק זה עבר ברוב עצום בקונגרס ואושר מחדש בהצבעה פה אחד בסנאט אך לפני שישה חודשים...
ישראל היא מדינה ריבונית עם זכות, כמו כל מדינה ריבונית אחרת, לקבוע את בירתה. הכרה בעובדה הזאת היא תנאי הכרחי להשגת שלום. לפני 70 שנה, ארצות הברית, בהנהגת הנשיא טרומן, הכירה במדינת ישראל. מאז קבעה ישראל את בירתה בעיר ירושלים – הבירה שהעם היהודי ייסד בזמנים קדומים. כיום, ירושלים היא מושב הממשלה של ישראל המודרנית. היא ביתו של הפרלמנט הישראלי, הכנסת, וכן של בית המשפט העליון. בה נמצאים המעונות הרשמיים של ראש הממשלה והנשיא. בעיר נמצאים המטות הראשיים של משרדי ממשלה רבים... לכן קבעתי שהגיע הזמן להכיר רשמית בירושלים כבירת מדינת ישראל. בעוד נשיאים קודמים הבטיחו זאת בקמפיינים שלהם אך כשלו במימוש הבטחתם, היום אני מממש זאת.
ירושלים היא לא רק הלב של שלוש דתות גדולות, היא כעת גם הלב של אחת הדמוקרטיות המצליחות ביותר בעולם. במשך שבעת העשורים האחרונים, עם ישראל בנה מדינה שבה יהודים, מוסלמים ונוצרים, ואנשים בני כל האמונות, חופשיים לחיות ולסגוד לפי מצפונם ואמונתם. ירושלים היא כיום, וחייבת להישאר, מקום שבו יהודים יכולים להתפלל בכותל המערבי, מקום שבו הנוצרים יכולים ללכת בתחנות הצליבה ומוסלמים לסגוד במסגד אל-אקצא...
מדינות מוסלמיות רבות, הביעו מחאה על הודעתו של טראמפ[30].
טקס העברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים התקיים ב-14 במאי 2018 במשכנה החדש של שגרירות ארצות הברית בישראל, ברחוב דוד פלוסר 14 בירושלים. באירוע השתתפו משלחת רשמית של ארצות הברית, סגל א' של מדינת ישראל וכ-200 דיפלומטים אמריקאים וישראלים.
ראש המשלחת של הממשל של ארצות הברית לטקס היה המשנה למזכיר ההגנה ג'ון סאליבן. המשלחת כללה, בין היתר, את מזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנושין, יועצו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר ובתו של הנשיא איוונקה טראמפ, וחברי הקונגרס של ארצות הברית.
בטקס הוקרנה ברכה מצולמת של הנשיא טראמפ. טראמפ חזר על עיקרי דבריו בנאום ירושלים והדגיש שמועד העברת השגרירות לירושלים נעשה בדיוק ביום השנה ה-70 להקמת מדינת ישראל ולהכרת ארצות הברית בה.
בדיוק לפני 70 שנה, ארצות הברית תחת הנשיא הארי טרומן הפכה לאומה הראשונה שהכירה במדינת ישראל.
היום אנחנו פותחים רשמית את שגרירות ארצות הברית בירושלים. ברכותיי, זה היה צריך לקרות מזמן.כמעט מיד לאחר הכרזת המדינה בשנת 1948 קבעה ישראל את העיר ירושלים לבירתה, בירת העם היהודי שהייתה כל כך חשובה לו כבר בימי קדם.
כיום ירושלים היא מקום מושבה של ממשלת ישראל. זהו מקום בית המחוקקים הישראלי ובית המשפט העליון ומקום מושבם של ראש ממשלת ישראל ונשיאה.
ישראל היא מדינה ריבונית, עם הזכות כמו כל מדינה ריבונית אחרת לקבוע את בירתה. אבל במשך שנים רבות לא הכרנו במציאות הפשוטה והברורה מאליה – שבירת ישראל היא ירושלים.ב-6 בדצמבר 2017, בהנחייתי, ארצות הברית הכירה רשמית בירושלים כבירתה האמיתית של ישראל. היום אנו ממשיכים בכך ופותחים את השגרירות שלנו על אדמת ירושלים ההיסטורית והקדושה. אנחנו עושים את זה הרבה שנים לפני מה שתוכנן.
כפי שאמרתי בדצמבר, תקוותנו הגדולה ביותר היא לשלום. ארצות הברית מחויבת באופן מלא להשיג הסכם שלום בר-קיימא ואנו ממשיכים לתמוך בסטטוס קוו באתרים הקדושים של ירושלים, כולל בהר הבית, המכונה גם חראם אל-שריף.
העיר הזאת וכל העם הזה הוא עדות לרוח הבלתי מעורערת של העם היהודי. ארצות הברית תהיה תמיד ידידה גדולה של ישראל, ושותפה למען החופש והשלום.
אנו מאחלים לשגריר פרידמן הצלחה בלשכתו בשגרירות הירושלמית היפה. אנו מושיטים יד ידידותית לישראל, לפלסטינים ולכל שכניהם. מי ייתן ויהיה שלום, מי ייתן שאלוהים יברך את השגרירות הזאת. יברך אלוהים את כל המשרתים שם. ואלוהים יברך את ארצות הברית של אמריקה.
תודה.המקור באנגליתExactly 70 years ago, the United States under President Harry Truman became the first nation to recognize the State of Israel.Today we officially opened the United States Embassy in Jerusalem.
Congratulations. It's been a long time coming.
Almost immediately after declaring statehood in 1948, Israel designated the city of Jerusalem as its capital. The capital the Jewish people established in ancient times. So Important.
Today, Jerusalem is the seat of Israel's government. It is the home of Israeli legislature and the Israeli Supreme Court and Israel's Prime Minister and President.
Israel is a sovereign nation, with the right like any other sovereign nation to determine its own capital. Yet for many years we've failed to acknowledge the obvious – the plain reality – that Israel's capital is Jerusalem.
On December 6th 2017, at my direction, the United States finally and officially recognized Jerusalem as the true capital of Israel. Today we follow through on this recognition and open our embassy on the historic and sacred land of Jerusalem. And we're opening it many many years ahead of schedule.
As I said in December, our greatest hope is for peace. The United States remains fully committed to facilitating a lasting peace agreement and we continue to support the status quo at Jerusalem's holy sites, including at the Temple Mount, also known as Haram Al-Sharif.
This city and this entire nation is a testament to the unbreakable spirit of the Jewish people. The United States will always be a great friend of Israel, and a partner in the cause of freedom and peace.
We wish ambassador Freedman good luck as he takes up his office in this beautiful Jerusalem embassy. And we extend a hand in friendship to Israel, the Palestinians, and to all of their neighbors. May there be peace. May God bless this embassy. May God bless all who serve there. And may God bless the United States of America.
Thank you.— הנאום המלא
את הטקס הנחה שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן. יועצו של הנשיא ג'ארד קושנר נשא דברים כנציג הממשל[31], כנציגי מדינת ישראל נאמו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ונשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. הרב זלמן וולוביק והכמרים האוונגליסטים ג'ון הייגי ורוברט ג'פרס נשאו אף הם דברי ברכה בטקס[32].
יום לפני הטקס, ב-13 במאי ערך משרד החוץ אירוע לכבוד המשלחת האמריקאית לטקס[33]. באירוע השתתפו נציגי 23 מדינות נוספות, בהם נציגי 4 מדינות האיחוד האירופי: אוסטריה, הונגריה, רומניה וצ'כיה. ראש ממשלת ישראל האיץ בנציגי המדינות הזרות ללכת בעקבות ארצות הברית ולהעביר את שגרירויותיהן בישראל לירושלים[34].
באותו יום התקיים במלון וולדורף אסטוריה ירושלים כנס מיוחד של ארגון הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית (OU (Orthodox Union לרגל העברת השגרירות[36]. בכנס נכחו גם המשלחת האמריקאית לטקס. הרב הראשי לישראל יצחק יוסף ביטא בכנס את רחשי ליבו: ”במשך שנים נלחמת ישראל על הצדק, על האמת, מלחמה לא קלה מול עולם של שנאה ורשע, מול אנטישמיות בלתי פוסקת, אבל סופה של אמת לצאת לאור.”[37]
בבוקרו של יום העברת השגרירות התכנסו בירושלים כ-200 בכירים אמריקאים וישראלים, בהם מושל פלורידה ריק סקוט, מגיש פוקס ניוז מארק לוין, השר אורי אריאל וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, "לחגוג את היום ההיסטורי של העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, בתקווה שיהודה ושומרון יקבלו גם הם הכרה רשמית כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל". מושל פלורידה הכריז על תמיכתו בהעברת השגרירות ועל הידידות העמוקה של מדינת פלורידה ומדינת ישראל[38].
משלחת הקונגרס לטקס, שכללה את הסנטורים לינדזי גרהאם מייק לי דין הלר וטד קרוז, ערכה מסיבת עיתונאים במלון המלך דוד. הסנאטור גרהאם הדגיש כי "העברת השגרירות משרתת אינטרסים ביטחוניים: גבולות מתפוררים סביבנו. על הישראלים לראות זאת כאילו חיל הפרשים מגיע לעזרתם."[39]
סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי העניקה לאחר הטקס לאיוונקה טראמפ "עגילי הלני המלכה" מעיר דוד ומסרה לה מכתב הוקרה על פועלה בהעברת השגרירות לירושלים[40]. שגריר ישראל באו"ם דני דנון העניק לשגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי העתק של מטבע מתקופת המרד הגדול עליו הוטבעו המילים "חירות ציון", והודה על תמיכתה בהעברת השגרירות לירושלים[41].
השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, הכריז לאחר הטקס, בכנסת, כי יוענק לדונלד טראמפ אות "מגן ירושלים"[42].
כעבור יומיים, ב-16 במאי, התקיים בירושלים טקס חנוכת שגרירות גואטמלה לירושלים בהשתתפות נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס ובכירים בממשלתו[43].
בתקשורת הישראלית טקס העברת השגרירות עמד בראש הכותרות. העיתונים "ישראל היום", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב השבוע" הקדישו לטקס את כותרותיהם הראשיות ביום הטקס[44] ולמחרת הטקס[45].
על סיקור הטקס בישראל ובעולם העיבו המהומות בגבול רצועת עזה, שהגיעו לשיא באותו יום, בו נמנו 61 הרוגים פלסטינים מאש צה"ל[46], מספר רשתות טלוויזיה ברחבי העולם שידרו משני המוקדים בו זמנית באמצעות מסך מפוצל[47]. גם בעיתונות העולמית הכתובה ציינו מספר עיתונים את שני האירועים בכותרות ראשיות[48].
פוקס ניוז מתח ביקורת על אופן הסיקור של כלי תקשורת אחרים את חנוכת השגרירות והעימותים בגבול רצועת עזה ב-14 במאי[49]. רשת פוקס עצמה שיגרה לירושלים את הכתבת הבכירה ג'נין פירו שסיקרה את התמיכה הרבה של תושבי ירושלים בהעברת השגרירות[50].
שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן התראיין לאחר הטקס לרשת NPR ואמר, בין היתר, כי ”העובדות הן שישראל כבשה את השטח מידי ירדן. לא שלטו כאן פלסטינים. גם שליטתה של ירדן בירושלים וביהודה ושומרון הוכרה רק על ידי בריטניה ופקיסטן, כך שמבחינה בין-לאומית לא ממש היו לירדן זכויות משפטיות. מבחינה זו, זכויותיה של ישראל בירושלים באותה עת, היו גבוהות לאין ערוך”. פרידמן הוסיף ש”הפלסטינים תמיד החזיקו ב'זכות וטו' על החלטות של ארצות הברית ומדינות אחרות להכיר בירושלים כבירת ישראל. הנשיא טראמפ ביטל את המצב הזה, כי הוא פשוט לא נכון ולא הגיוני”[51].
היסטוריה של מדינת ישראל ![]() | ||
---|---|---|
ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות | ||
שנות ה-40 | הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים | |
שנות ה-50 | העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב | |
שנות ה-60 | הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה | |
שנות ה-70 | הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים | |
שנות ה-80 | מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה | |
שנות ה-90 | מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים | |
עשור ראשון של המאה ה-21 | הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה | |
עשור שני של המאה ה-21 | אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי | |
עשור שלישי של המאה ה-21 | מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל | |
פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל |