מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)

בעקבות ההפיכה במצרים ב-2011, שבה הודח הנשיא חוסני מובארכ, הואצה מגמת התרופפות אחיזת השלטון המצרי בחצי האי סיני, שהפך בתחילת המאה ה-21 לבסיס פעולה של ארגוני טרור אסלאמי וקבוצות איסלמיסטיות קיצוניות הקשורות לפלסטינים ואל-קאעידה; וקבוצות בדואים המתנגדים לשלטון המצרי בסיני. כל אלה נתמכים גם על ידי משמרות המהפכה האסלאמית האיראניים.^[1] טרוריסטים מקבוצות אלה תקפו מספר פעמים את צינור הגז הטבעי שמספק גז לישראל ולירדן וגרמו להפסקת אספקת הגז. בעקבות אירועים אלה תגברה מצרים, בהסכמת ישראל, את כוחותיה בסיני בעוד כ-1,000 חיילים, נגמ"שים, שריוניות ואף טנקים.^[2]

בבוקר האירוע הגיעה התרעה לשב"כ מצד שירותי הביון של ירדן על פיגוע צפוי. התרעה זו הועברה לצה"ל, ובעקבותיה תוגבר אזור הגבול בכוחות צה"ל מגדוד הסיור של חטיבת גולני ובכוחות של הימ"מ. אנשי המודיעין של עוצבת אדום הצליחו, לאור ניתוח השטח, לצמצם את מרחב הפעולה הצפוי לרצועה בת 17 קילומטרים. בעוצבה היו שלוש הנחות יסוד מודיעיניות שהוכחו כשגויות והיו מהגורמים לכשל המבצעי. ההנחה הראשונה הייתה שמדובר בחוליה של פעילי חמאס שיצאו לחצי האי סיני מרצועת עזה; ההנחה השנייה הייתה שהמחבלים לא יפעלו בסמוך לכוחות צבא מצרים; ההנחה השלישית הייתה שהפיגוע יתרחש בלילה. לאור זאת, לא תוגברו הסיורים במהלך היום.^[3][4]

מתקפת הטרור החלה בסביבות 12:00 בצהריים, כאשר חוליה בת שלושה מחבלים חמושים חדרה מסיני לישראל, ואנשיה התפרסו במרחק מאתיים מטרים זה מזה לאורך כביש 12, בסמוך למעבר נטפים. המחבלים ירו לעבר אוטובוס "אגד" בקו 392, שנסע מבאר שבע לאילת, ופצעו שבעה מנוסעיו, מרביתם חיילים. עוד 7 נוסעים לקו בהלם. חובשת צבאית שהייתה באוטובוס ונפצעה אף היא טיפלה בפצועים ואילתרה חוסם עורקים לאחד הפצועים קשה, מאוחר יותר קיבלה צל"ש על כך.^[5] נהג האוטובוס האיץ את הנסיעה על מנת להימלט מהמקום, בעוד חיילים שישבו באוטובוס השיבו אש לעבר היורים. האוטובוס המשיך בנסיעה עד למוצב צה"ל במעבר נטפים. לאחר מכן עבר במקום אוטובוס ריק מנוסעים. אחד המחבלים פוצץ עצמו בעזרת חגורת נפץ, הרג את הנהג, והאוטובוס נשרף כליל. לאחר מכן ירו מחבלים לעבר שתי מכוניות פרטיות של אזרחים ישראלים שעברו במקום, והרגו נוסע במכונית אחת וארבעה נוסעים במכונית השנייה. כוח מפלנ"ט גולני שהגיע למקום, דרס למוות את אחד המחבלים, ולאחר מכן ניהל חילופי אש עם המחבל הנותר, שבמהלכם נהרג סמ"ר משה נפתלי, מפקד כיתה ב"גולני" אשר פיקד על הכוח, מאש כוחותינו. על לחימתו באירוע הוענק לנפתלי צל"ש אלוף הפיקוד.^[6][7] צוות של לוט"ר אילת וצוות של הימ"מ שהגיע למקום נלחם והרג מספר מחבלים שחדרו אל שטח ישראל. על גופות שלושה מהמחבלים התגלו חגורות נפץ.^[8]

בסביבות 13:50 התפוצצה פצצת מרגמה סמוך לאזרחים שעסקו בעבודות אחזקת הגדר הנבנית בגבול ישראל-מצרים, אך איש לא נפגע. כן נורה טיל נ"ט או נ"מ^[9] לעבר מסוק של צה"ל, אך המסוק לא נפגע. מצרים מסרה שכוחות מצריים הרגו שניים מהמחבלים ששהו בשטחה. לפי ההערכות, מחבלים נוספים נמלטו לסיני.

בסביבות השעה 19:00, נהרג לוחם ימ"מ, פסקל אברהמי, וחייל נפצע, מירי שמקורו בשטח המצרי.^[10] בחילופי האש בתקרית זו נהרגו גם קצין צבא מצרי ושני מאבטחים^{[דרושה הבהרה]} מאש צה"ל.^[11]

חיילים מצרים נוספים נהרגו בבוקר 19 באוגוסט סמוך לציר פילדלפי, כאשר מחבל מתאבד התפוצץ לידם.^[12]

ארגון הוועדות העממיות הכחיש כבר בשעות הראשונות לאחר הפיגוע שהוא אחראי לפעולה.^[13][14]

ב-21 בספטמבר פורסם כי על פי תחקיר צה"ל שהסתמך בין השאר על זיהוי ודאי של גופות המחבלים, שאת הפיגוע ביצעו אזרחים מצרים, בהם שוטר בשירות פעיל. על פי הפרסום התחקיר הראה שהמחבלים המצרים נשלחו ואומנו על ידי ועדות ההתנגדות העממית. בנוסף קבע התחקיר כי מרבית השוטרים המצרים נהרגו בשלב מאוחר מירי התגובה של חיילי צה"ל לירי הצלף המצרי שהרג את לוחם הימ"מ פסקל אברהמי. דווח כי שלטונות מצרים דחו את מסקנות הדו"ח.^[15]

ב-21 באוקטובר דווח בידיעות אחרונות כי תחקיר צה"ל שהוגש לרמטכ"ל קבע כי המחבלים היו "סינאווים" אנשי הג'יהאד העולמי מסיני, ולא פלסטינים מעזה, וכי דרכי פעולתם הפתיעו את צה"ל שציפה לפעולה על פי דפוסים של הטרור הפלסטיני.^[16]

בעקבות המתקפה נחסמו כל הדרכים לאילת וממנה^[17] והופסקה הפעילות בנמל התעופה עובדה. מחסומים הוקמו בכניסה לעיר אילת. כוחות צה"ל המשיכו לבצע סריקות בשטח אחר מחבלים נוספים. שבעה מתוך 29 הפצועים שהגיעו ליוספטל הועברו בהמשך לבית החולים סורוקה בבאר שבע.

מספר שעות לאחר הפיגועים תקף חיל האוויר הישראלי ברפיח קבוצת מחבלים מוועדות ההתנגדות העממית. כ-6 מהם נהרגו, בהם אבו עוד אל-נירב, מפקד הזרוע הצבאית של הארגון, וחאלד שעת', בכיר בארגון.^[18][19] בלילה וביום שלאחר מכן המשיך חיל האוויר בתקיפת מטרות רבות בעזה, ופגע במחבלים נוספים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים התייעצויות ביטחוניות עם הרמטכ"ל, בני גנץ והודיע כי "זוהי פגיעה בריבונות ישראל ונגיב בהתאם";^[20] שר הביטחון אהוד ברק הגיב באומרו כי "יהיה תג מחיר על האירוע הזה. הוא משקף את היחלשות האחיזה המצרית בסיני ואת התרחבות פעילות גורמי הטרור". הוא הוסיף כי "מקור מעשי הטרור הוא בעזה ואנחנו נפעל נגדם במלוא הכוח".^[21]

ארגון הטרור חמאס הכחיש קשר לפיגוע,^[22] והורה לפנות את מטות מנגנוני הביטחון ברצועת עזה מחשש לתגובה ישראלית.^[23] מצרים הכחישה כי המחבלים יצאו משטחה.

בכיר הפת"ח נביל שעת' גינה את חיסול המחבלים ברפיח וטען שישראל משתמשת בפיגוע כתירוץ לתוקפנות וענישה קולקטיבית כנגד הפלסטינים.^[24]

במועצת הביטחון של האו"ם הועלתה הצעה לניסוח הצהרה נשיאותית לגינוי מתקפת הטרור על אזרחי ישראל. ההצעה זכתה לתמיכת רוב חברות המועצה, אך לא אושרה עקב דרישת לבנון להוסיף להצהרה גינוי לפעולת התגובה של ישראל בעזה.^[25]

מצרים, שהמחבלים חדרו לישראל משטחה, האשימה את ישראל בהתרשלות בהגנה על הגבול, והודיעה על החזרת שגרירה מישראל עד לקבלת התנצלות מישראל ומסירת תוצאות החקירה בנוגע למותם של חמישה אנשי כוחות ביטחון מצרים במהלך מתקפת הטרור. שר הביטחון, אהוד ברק, הביע צער על מותם של השוטרים המצרים.^[26] תחקיר שהתפרסם כשבוע לאחר מתקפת הטרור הראה שחיילי צה"ל השתדלו להימנע מפגיעה בחיילים מצרים. עוד התברר, כי שלושה מהמחבלים היו אזרחים מצרים שחברו לארגוני טרור.^[27]

בתגובה לחיסול אנשי וועדות ההתנגדות העממית ברפיח על ידי צה"ל החלו ארגוני הטרור הפלסטינים בשיגור רקטות נרחב מרצועת עזה לישראל, שהיה החמור ביותר מאז תום מבצע עופרת יצוקה.

הירי החל בשעות הערב של 18 באוגוסט. תחילה נורו רקטות לכיוון אשקלון ובאר שבע, שלא גרמו נזק (חלקן יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל").^[28] בתגובה התקיפו במהלך הלילה כלי טיס של חיל האוויר שבעה יעדים ברצועה.^[29] ב-19 באוגוסט נורו יותר מ-24 רקטות לעבר ישראל. אחת פגעה בחצר של ישיבה באשדוד ופצעה 10 אזרחים,^[30] ואחרת הרסה בית כנסת בעיר.^[31] בבוקר 20 באוגוסט פגעו כמה רקטות באשדוד ובאר שבע וגרמו לכמה פצועים,^[32] וירי הרקטות נמשך^[33] בהמשך היום נורו עוד עשרות רקטות שגרמו להרוג אחד^[34] ולפצועים רבים^[35][36] כשבירי הרקטות השתתפו ועדות ההתנגדות העממית, הג'יהאד האסלאמי והחמאס. ב-21 באוגוסט המשיך ירי הרקטות לעבר הערים בדרום ותושבת באר שבע ותושב אשקלון שנחבלו במהלך המנוסה מהירי נפטרו כעבור מספר ימים מפצעיהם.^[37][38] בעקבות שיחות שהתנהלו בקהיר הודיע החמאס על הסכם רגיעה שהוסכם בין כל הפלגים הפלסטינים לפיו יופסק הירי לעבר ישראל בלילה שבין 21 ל-22 באוגוסט, אם זו תנצור את נשקה.^[39] ב-22 באוגוסט הודיע דובר הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית על עצירה זמנית של ירי הרקטות^[40] למרות הצהרות אלו לא פסק ירי הרקטות, אך הוא התמעט באופן ניכר.^[41] בלילה שבין 23 ל-24 באוגוסט חיסל צה"ל פעיל ג'יהאד אסלאמי אשר היה מעורב בהברחות אמצעי לחימה ובתכנון פעילות צבאית בסיני.^[42] בעקבות כך חודשו הירי הנרחב אל עבר יישובי הדרום ותקיפות צה"ל ברצועת עזה בהם נפגעו כמה ממשגרי הטילים.^[43] בלילה שבין 25 ל-26 באוגוסט הודיע דובר הג'יהאד האיסלאמי על הצטרפות ארגונו לרגיעה, אך ירי של רקטות וטילים בודדים לעבר ישראל נמשך גם במהלך 26 באוגוסט ובימים שאחריו.^[44]

• המלחמה בטרור בסיני
• הפיגוע בעין נטפים

מדיה וקבצים בנושא מתקפת הטרור בדרום ישראל בוויקישיתוף

• תמיר ידעי, ‏"מתחיל מכאן 4" – הנחות יסוד מתעתעות באתגר "הביטחון השוטף", בין הקטבים ‏19, פברואר 2019, עמ' 11–21
• מערכת אתר צה"ל, בתגובה לפיגועים בדרום: תקיפה נרחבת של מטרות טרור ברצועת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 19 באוגוסט 2011
• שבעה הרוגים בפיגוע, סריקות אחר עוד מחבלים, באתר ynet, 18 באוגוסט 2011
• כתבי הארץ, מתקפת טרור בדרום - שבעה הרוגים ועשרות פצועים במתקפת טרור משולבת ליד גבול מצרים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2011
• כתבי nrg מעריב, 7 הרוגים ועשרות פצועים במתקפת טרור ליד אילת, באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2011
• אבי יששכרוף, בין המחבלים באילת: 3 אזרחים מצרים, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2011
• תמונות מזירת הפיגוע, דובר צה"ל בפליקר
• הפיגוע באילת (א): מאמרי מערכת בעיתונות הערבית תומכים בפיגוע באתר ממרי, 19 באוגוסט 2011
• תגובות לפיגוע באילת (ב), באתר ממרי, 22 באוגוסט 2011
• לירון שמם, ‏"אנחנו לא מדברים על מי ירה במשה", באתר ‏מאקו‏, 11 ביולי 2013.