משתמש:Liab4/בנט כראש ממשלה

ב-13 ביוני 2021, נפתלי בנט הושבע כראש ממשלת ישראל ועמד בראש ממשלת ישראל ה-36 המהווה ממשלת חילופים. ממשלה זו הוקמה במהלך המשבר הפוליטי בישראל.

בנט ומשפחתו נותרו לגור ברעננה בביתם הפרטי ולא עברו למעון ראש הממשלה בירושלים. מעמדו של הבית ברעננה נותר עמום, וכסף רב הושקע בהתאמתו בעבודה שנעשתה ללא אישורים, דבר שבג"ץ מתח עליו ביקורת.^[1]

בשנת 2021 נכלל בנט ברשימת מאה המשפיעים של המגזין טיים.^[2][3].

ממשלה זו המשיכה במאבק במגפת הקורונה בישראל. עם הקמת הממשלה ביוני 2021, התחלואה הייתה נמוכה, כ-55% מהאוכלוסייה נטלה 2 מנות של חיסון נגד COVID-19 והמשק שב לשגרה כמעט מלאה.

זמן קצר לאחר הקמת ממשלה חלה עלייה חדה בתחלואה, שבהמשך הייתה לגל הרביעי של מגפת הקורונה בישראל והגורם לה היה וריאנט הדלתא. בעקבות זאת, הממשלה החליטה על שורת צעדים מידיים וביניהם החלת חובת עטיית מסכות לנכנסים לישראל. באותו הזמן בנט המליץ לא לצאת מחוץ לישראל וכן לחסן את כל הילדים מעל גיל 12.^[4] בהמשך הוחזרה גם חובת עטיית המסכות בחללים סגורים. ^[5] ב-7 ביולי, קבינט הקורונה החליט על שורת צעדים נוספים וביניהם החלת חובת ביצוע בדיקות מהירות בקייטנות ובכניסה למוסדות גריאטריים והחלת חובת בידוד לכל הנכנסים לישראל, עד לקבלת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה.^[6]

ב-9 ביולי בנט הכריז על אסטרטגיית "בלימה רכה" של הממשלה לטיפול במגפה.^[7] העקרונות המנחים העיקריים של האסטרטגיה הם עידוד חיסון האוכלוסייה במנת החיסון השלישית ("בוסטר"), הטלת הגבלות על נתב"ג והגנה על האוכלוסייה המבוגרת, וזאת מבלי להטיל סגרים ותוך פגיעה מינימלית בכלכלה. לאחר שיחות שערך בנט עם מנכ"ל פייזר סוכם להקדים משלוח חיסונים שכבר נרכשו, במטרה לשמר גישה לחיסון.^[8] בנוסף סוכם על מתן אספקה במקרה של צורך במנת חיסון נוספת.^[9].

ב-21 ביולי קבינט הקורונה החליט להחזיר את "התו הירוק" בגרסה מקלה שנקראה "התו השמח", במקומות שנמצאים בחלל סגור ופועלים בתפוסה של יותר מ-100 איש כמו אולמות אירועים, מסעדות, מועדונים וכדומה.^[10] ב-29 ביולי הורחב התו הירוק גם לאירועים בחלל פתוח המכילים יותר מ-100 אנשים.^[11] באותו היום הודיע בנט גם על התחלת מתן מנת החיסון השלישית (חיסון דחף, "בוסטר") לבני 60 ומעלה שהתחסנו לנגיף במנה השנייה לאחר 5 חודשים לפחות.^[12]

ב-3 באוגוסט הקבינט החליט על החמרה נוספת בהגבלות הקורונה אשר כללה את הרחבת "התו הירוק", העברת המגזר הציבורי למתכונת של 50% נוכחות במשרד והחלת חובת עטיית מסכות בחללים פתוחים שיש בהם התקהלות של למעלה מ-100 איש.^[13] ב-11 באוגוסט ההגבלות הודקו עוד יותר כאשר הוחל "התו הירוק" על כלל ענפי המשק ועל ילדים מגיל 3 ומעלה.^[14]

בהמשך, החל מתן החיסון השלישי לכלל המבוגרים, ובהמשך לכלל האוכלוסייה. הוחלט גם שרק מי שקיבל את מנת החיסון השלישית, יהיה מ-1 באוקטובר 2021 זכאי לתו הירוק.^[15]

בתחילת ספטמבר הייתה ישראל המדינה עם מספר המאומתים הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.^[16]בסוף החודש החלה ירידה בתחלואה. ב-9 בנובמבר התקבלו שורת הקלות בתו הירוק ובמגבלת ההתקהלות.^[17]

בנובמבר, בסיום הגל הרביעי, דורגה ישראל במדד בלומברג לחסינות בפני הקורונה במקום ה-19 בעולם.

ב-10 בנובמבר הוביל ראש הממשלה בנט תרגיל התמודדות נגד זן חדש של הנגיף שטרם התגלה. התרגיל נקרא 'אומגה'.^[18]

ב-26 בנובמבר, הודיע ראש הממשלה בנט שאובחנו בישראל ארבעה מקרים של הדבקה בוריאנט אומיקרון, ושישראל נוקטת צעדים מהירים כדי למנוע את התפשטותו.^[19] רוב הצעדים עסקו בכניסה או יציאה מישראל, וכן הוחלט להדק מעט את התו הירוק.^[20] ב-19 בדצמבר, אמר ראש הממשלה שהגל החמישי החל וקרא לעודד עבודה מהבית במגזר הפרטי ולהתחסן.^[21] כעבור יומיים, אושרה חבילת הנחיות הכוללת גם צמצום נוכחות במגזר הציבורי והרחבתו של התו הירוק.^[22] ב-2 בינואר 2022, הכריז בנט על החלת מתן מנת חיסון רביעית לבני שישים ומעלה^[23].

הגל החמישי של המגפה בישראל שבר את שיאי ההדבקה והתחלואה הקשה מאז פרוץ המגפה.

בסוף ינואר, החלה ירידה בכמות הנדבקים וב-1 בפברואר קבינט הקורונה החליט לצמצם את תקנות התו הירוק במקומות רבים.^[24] ב-1 במרץ 2022 התו הירוק צומצם לבתי האבות בלבד.^[25]

ב-27 בספטמבר 2021 נאם בפני העצרת הכללית של האו"ם. בנאומו הזהיר כי איראן חותרת לשלוט באזור תחת מטרייה גרעינית^[26].

ב-24 באוגוסט 2021, בנט נחת בארצות הברית שם פגש את מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, מזכיר ההגנה, לויד אוסטין ומנכ"ל איפא"ק, הווארד קור, ודן איתם על תוכנית הגרעין האיראנית והיחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. בראיון לניו יורק טיימס באותו ביקור אמר בנט ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני כי אין בכוונתו לספח שטחים ביהודה ושומרון ואין בכוונתו לחדש את שיחות השלום עם הפלסטינים ולהקים מדינה פלסטינית.^[27]

ב-27 באוגוסט 2021 נפגש בנט עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן ודן איתו על תוכנית הגרעין האיראנית ועל עניינים נוספים^[28][29]. מפגש זה היה המפגש הראשון בין השניים מאז שבנט וביידן נכנסו לתפקידם. בנט הציג לנשיא אסטרטגיה שתוארה כ"מוות באמצעות אלף חתכים", בלימה של איראן באמצעות שורה ארוכה של פעולות קטנות בשלל דרכים ומישורים בניגוד לביצוע תקיפה צבאית נרחבת דרמטית אחת.^[30] ביידן הצהיר כי לעולם לא יאפשר לאיראן להשיג פצצה גרעינית^[31]. במהלך 2022 התנהל משא ומתן אינטנסיבי בווינה בין איראן והמעצמות כדי לחדש את הסכם הגרעין. ישראל הפעילה מאמצים דיפלומטים וראש הממשלה בנט חשף חומר מסווג איראני שהפליל את המשטר האיראני כדי לשכנע את ממשל ביידן שלא לחדש את ההסכם. לבסוף, מאמצים אלה נשאו פרי: המגעים בווינה לא התקדמו וארצות הברית נמנעה מהורדת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור.^[32][33]

ב-13 בספטמבר 2021 פגש בנט את נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, בשארם א-שייח', ודן איתו על דרכים להעמקת שיתופי הפעולה בין המדינות, בדגש על הרחבת היקפי הסחר ההדדיים, לאחר מכן השניים דנו על תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, לצד שורת נושאים בילטרליים ואזוריים^[34].

ב-22 באוקטובר 2021 נפגש בנט עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוצ'י, ובפגישתם דנו בתוכנית הגרעין האיראנית ובהתבססות איראן בסוריה, פוטין הדגיש כי יש הזדמנויות לשיתופי פעולה במלחמה בטרור, וכי רוסיה עושה מאמצים לשקם את התשתיות בסוריה, ואמר שיש נושאים בעייתיים לדון בהם^[35].

ב-2 בנובמבר 2021 במסגרת ועידת האקלים בגלאזגו, נפגש בנט עם יורש העצר וראש הממשלה של בחריין סלמאן בן חמד אל-ח'ליפה, זו פגישה רשמית ראשונה בין ראש ממשלת ישראל ליורש העצר של בחריין. במסגרת הביקור נפגש בנט עם כמה ממנהיגי העולם, בהם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש^[36]. באותו החודש פורסם כי תיחתם בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות הערביות עסקת "חשמל סולארי תמורת מים מותפלים"^[37].

ב-14 בפברואר 2022 המריא למנאמה, בירת בחריין. זה היה הביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי בבחריין^[38].

ב-5 במרץ 2022 נפגש בנט במוסקבה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין פעם נוספת, על מנת לדון על הפלישה הרוסית לאוקראינה. הפגישה נעשתה בתיאום עם ארצות הברית, צרפת וגרמניה. מהקרמלין נמסר כי בנט הציע לתווך במגעים מול נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי.^[39] בהמשך היום המריא בנט לברלין, בירת גרמניה, לפגישה עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ.

ב-21 במרץ 2022 נפגש בשארם א-שייח עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ועם יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד אאל נהיאן^[40]. ב-27 במרץ 2022 פתח את פסגת הנגב בהשתתפות שר החוץ יאיר לפיד, מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן ושרי החוץ של מצרים, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו. מטרת הפסגה היא ליצור חזית מדינית-ביטחונית תקיפה ואחידה נגד הטרור האיראני במזרח התיכון ונגד תוכנית הגרעין האיראנית.

בנט הנהיג מדיניות תקיפה נגד הפרחת בלוני תבערה ונפץ ברצועת עזה.^[41] בחודשים אוקטובר 2021 עד מרץ 2022 שרר בגזרה שקט כמעט מוחלט, ללא שיגורי רקטות.^[42] באפריל 2022 הופר השקט אך חזר לאחר מכן. הייתה זו התקופה השקטה ביותר בעוטף עזה מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות ב-2005.^[43].

ב-6 בספטמבר 2021 ברחו שישה אסירים ועצירים ביטחוניים מכלא גלבוע. כוחות הביטחון תפסו את אחרוני הבורחים ב-19 לחודש, לאחר מבצע לכידה שנערך בג'נין^[44]. לאחר הלכידה והמעצר מחדש של הנמלטים, הממשלה הקימה את ועדת פינקלשטיין לחקר המחדל והתנהלותם של בתי הסוהר^[45]. במסגרת פעילותה חשפה הוועדה ליקויים ואי-סדרים בהתנהלות שירות בתי הסוהר.

בתקופתו כראש ממשלה יזם בנט את MEAD (Middle East Air Defence) מערך הגנה אווירי משותף לישראל ומדינות המפרץ.^[46]

בדצמבר 2021 הכריז בנט על הימ"מ כיחידה הלאומית של ישראל ללוחמה בטרור^[47], חודש לאחר מכן אושרה ההכרזה בהחלטת ממשלה^[48][49]. במסגרת ההחלטה היחידה תוגדל, תקציבה יוכפל ויגויסו אליה עשרות לוחמים נוספים.

במרץ 2022, בתגובה לגל טרור פלסטיני שבו נרצחו 19 בני אדם, פתחה ישראל במבצע שובר גלים - מבצע צבאי של צה"ל, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי לצורך בלימת גל הטרור^[50]. המבצע בלם את גל הטרור ובמסגרתו נהרגו עשרות מחבלים ונעצרו מאות מבוקשים. ביוני 2022, השיק בנט את "המשמר הישראלי", משמר לאומי שמוקם כחלק ממשמר הגבול^[51].

ערך מורחב – הסכסוך האיראני-ישראלי

ב-29 ביולי 2021 הותקפה הספינה מרסר סטריט ליד עומאן, כחלק מהמערכה הימית בין ישראל לאיראן בסכסוך האיראני-ישראלי. הספינה הופעלה על ידי חברה בבעלות ישראלית, שני אנשי צוות אירופאים נהרגו במהלך התקיפה. בחודש פברואר 2022 תקפו כלי טיס של חיל האוויר הישראלי האנגר באיראן והשמידו מאות מל"טים איראניים שהיו בתוכו^[52].

ב-24 במאי 2022, לאחר שכנועים מצד ישראל, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע כי הוא נסוג מההחלטה להסיר את משמרות המהפכה האסלאמית מרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית במסגרת המשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן^[53].

ב-31 במאי 2022 חשף בנט מסמכי מודיעין צבאי שנגנבו מאיראן על ידי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שמוכיחים שאיראן גנבה מסמכים מסווגים של סבא"א על מנת לרמות את הפקחים ולהסתיר את התוכנית הגרעינית שלה^[54]. בעקבות כך, גינתה מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית את איראן וקבעה שהיא מסתירה חלק מתוכנית הגרעין שלה ולא עומדת בהתחייבויותיה^[55]. באותה תקופה (מאי–יוני 2022) חוסלו באיראן מספר קצינים בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית ומהנדסי גרעין, טילים ואווירונאוטיקה. איראן האשימה את ישראל בחלק מהחיסולים.

ב-4 בנובמבר 2021 הכנסת העבירה את חוקי התקציב לשנים 2021 ו2022 ואת חוקי ההסדרים הנלווים להם. התקציב עבר לאחר כמעט שנתיים שישראל עבדה עם תקציב המשכי (במהלך כל שנת 2020 וברוב שנת 2021).^[56][57] חוקי ההסדרים כללו רפורמות רבות שביניהן הקלות רגולטוריות בתחומי רישוי העסקים, התכנון והבנייה והיבוא ועוד.

בסיום שנת 2022 התמ"ג לנפש במדינת ישראל צמח ב-4.4% לעומת 2021. ישראל סיימה את שנת 2022 עם עודף תקציבי של כ-9.8 מיליארד ש"ח.^[58][59]

עקב הרכבה המגוון של הקואליציה היא סבלה מחוסר יציבות מתמדת והתקשתה להעביר לא מעט חוקים בכנסת אותה היא ראתה כחשובים כמו חוק האזרחות והכניסה לישראל ועוד.^[60]

ב-6 באפריל 2022 הודיעה יושבת ראש הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן כי היא איננה רואה עצמה חלק מהקואליציה. בכך איבדה הקואליציה את הרוב שלה בכנסת ומספר חבריה ירד ל-60 חברי הכנסת^[61]. ב-30 ביוני אמורות היו לפוג תקנות שעת חירום לשיפוט על יהודה ושומרון. בחודש מאי אישרה ועדת החוץ והביטחון לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להארכת תוקפן של התקנות. ואולם, אישורה הסופי של הצעת החוק במליאת הכנסת נתקל בקשיים עקב התנגדותם של גורמים בקואליציה לתמוך בה, לצד התנגדות מפלגות האופוזיציה לסייע לממשלה באישור ההצעה. ההצעה עלתה לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-6 ביוני, ונדחתה ברוב של 58 חברים נגד מול 52 בעד. בין המתנגדים היו חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ומאזן גנאים - חברי הקואליציה.^[62] ב-13 ביוני 2022, במלאת שנה לכינון הממשלה, הודיע יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך כי איננו חלק מהקואליציה, מנגד, לא הודיע כי יתמוך בפיזור הכנסת^[63].

ב-20 ביוני 2022, הודיעו נפתלי בנט ויאיר לפיד כי מוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה, וכי בכוונתם לפעול לפיזור הכנסת. עוד הודיעו בנט ולפיד כי אם תפוזר הכנסת, הם מתכוונים לבצע ביניהם את החילוף הקבוע בהסכם ממשלת החילופים, כך שלפיד יהיה לראש הממשלה ובנט יהיה לראש הממשלה החלופי.^[64] עפ"י הסיכום בין השניים נפתלי בנט ירכז את ההתמודדות עם איראן במסגרת תפקידו. ב-30 ביוני אושר חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 92 חברי הכנסת ובלא מתנגדים, ותאריך הבחירות נקבע ל-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג. ב-30 ביוני 2022, לאחר כשנה כראש ממשלת ישראל העביר בנט את ראשות הממשלה אל יאיר לפיד וב-1 ביולי הפך לראש ממשלת ישראל החלופי.^[65] מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת. תקנות החירום לשיפוט על איו"ש הוארכו אוטומטית לאור פיזור הכנסת.

בתוך לשכתו של ראש הממשלה בנט היו מחלוקות רבות ושררו יחסים עכורים בין אנשי הלשכה שגררו עזיבות רבות. במהלך כהונתו של בנט ראש הלשכה, היועצת המדינית, הדובר הפוליטי ובעלי תפקידים נוספים התפטרו מתפקידם.^[66]

הממשלה בראשות בנט קידמה תוכנית רב-משרדית למאבק באלימות ובפשיעה במגזר הערבי כאשר משרד ראש הממשלה צפוי לתכלל את פעילות המשרדים השונים ולקיים קשר עם הציבור וראשי הרשויות^[67]. משטרת ישראל נאבקה בפשיעה במסגרת מבצע "מסלול בטוח"^[68].

בנט ומשרדו פעלו יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה ואחרים לבטל מאות תקנים ישראליים ייחודיים במוצרים שונים תוך התאמה לתקנים בין-לאומיים במטרה להוזיל מחירים^[69]. רשתות^[70] כמו קרפור^[71] וספאר החלו לפעול במטרה להשתלב בשוק הישראלי.

ב-1 בנובמבר 2021 נאם בנט בועידת האקלים בגלאזגו, והתחייב שישראל תצמצם את פליטת גזי החממה לאפס עד שנת 2050, ותפסיק בהדרגה את השימוש בפחם עד שנת 2025^[72].

ב-26 בדצמבר 2021 החליטה הממשלה בראשות בנט על תוכנית לחיזוק רמת הגולן ופיתוח ההתיישבות בה. התוכנית כוללת תקציב של מיליארד ש"ח, הכפלת העיר קצרין והקמת שני ישובים חדשים: אסיף ומטר^[73].

ב-10 באפריל 2022 הכריזה הממשלה על הקמת 14 יישובים חדשים בנגב^[74].

ב-13 באפריל 2022 הציג המלצות להעברת סמכויות מסוימות מהממשלה לרשויות המקומיות^[75].

כראש הממשלה חלופי יזם את הקמת מוזיאון איינשטיין בירושלים, שיתבסס על כתבי וחומרי הארכיון שהוריש אלברט איינשטיין לאוניברסיטה העברית בירושלים^[76].

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 הודיע בנט שלא ינסה להיבחר לכנסת הבאה. בנט העביר את מפלגת ימינה באופן מלא אל איילת שקד.

לאחר שבקשת הפיצול בהסכמה של "ימינה" נדחתה על ידי ועדת הכנסת, על מנת לאפשר לח"כ מתן כהנא ולח"כ שירלי פינטו להתפצל מ"ימינה" הם היו צריכים ח"כ נוסף שיתפצל עמם. ב-15 באוגוסט 2022, חבר אליהם בנט והם התפלגו אל סיעת המחנה הממלכתי. בנט פרש ממנה מיד והקים סיעת יחיד בשם "ביחד"^[77]. ב-6 בספטמבר אושרה בוועדת הכנסת חזרתו לסיעת ימינה.

בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-25, בהן זכה גוש הימין בראשות בנימין נתניהו ב-64 מנדטים, הודיע בנט על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה החלופי וסיכם עם ראש הממשלה יאיר לפיד שממשלת המעבר לא תבצע פעולות רגישות פוליטית או שנויות במחלוקת עד להקמת הממשלה החדשה^[78]. התפטרותו מתפקידיו כראש הממשלה החלופי וכשר ההתיישבות נכנסה לתוקף ב-8 בנובמבר 2022, וכעבור שבוע, ב-15 בנובמבר, עם השבעת הכנסת העשרים וחמש הסתיימה כהונתו כחבר הכנסת.

לאחר פרישתו שכר צוות תחקירנים והגיש תביעות לשון הרע נגד אישים שונים^[79]. לאחר ששלח מכתב התראה לפני תביעה לעיתונאי יאיר לוי, פרסם לוי התנצלות על שפרסם שבנט שיפץ את ביתו הפרטי על חשבון המדינה. לוי שילם לבנט פיצוי כספי, אותו תרם בנט לעמותת "אור למשפחות"^[80]. צייצן נוסף התנצל על שהפיץ סרטון המטיל ספק ביהדות הוריו של בנט^[81]. כמו כן הגיש בנט תביעת דיבה על סך חצי מיליון ש"ח נגד יגאל מלכה^[82] ותביעת דיבה על סך מיליון ש"ח נגד הרב רונן שאולוב^[83].