מרים נבו

נבו נולדה וגדלה בבודפשט, הונגריה בת למשפחה של אומנים. היא בוגרת האקדמיה לאמנות המשחק בבודפשט. היא שיחקה בתיאטרון הלאומי של בודפשט ובבורגתיאטר בווינה. היא שרדה את השואה עם בתה, איתה עלתה לישראל בשנת 1950.^[1]

בישראל שיחקה נבו בתיאטראות זווית, הסימטה, הבימה, הקאמרי פרסה ועוד. היא ייסדה את סדנת התיאטרון לנוער בלוד וביימה מספר הצגות בבית הסוהר לנשים נווה תרצה.

תלמידיה סיפרו על יחסה האוהד והתומך אליהם, כולל הזמרת אתי אנקרי^[2] שנבו שיכנה אותה בביתה במהלך שנה.^[3]

בשנת 2000 הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט "אחות זרה" של דן וולמן.בתה של נבו וילדיה מתגוררים בארצות הברית.

מרים נבו נפטרה ב-23 באוקטובר 2020 בגיל 102. עקב מגפת הקורונה נבצר ממשפחתה להגיע לישראל מיד לאחר פטירתה.שבוע לאחר שנפטרה, ערכו תלמידיה של השחקנית את הלווייתה, שבה נכחו נכדיה, לאחר שקיבלו היתר מיוחד להיכנס לישראל.^[2]

• 1972 – נורית
• 1977 – מבצע יונתן, אידה בורוביץ'
• 1987 – מאש"ה, פסלת
• 1991 – רצח בשבת בבוקר, סרט טלוויזיה, גברת הילדסהיימר
• 1994 – פאפא
• 1994 – המרחק, גלינה
• 1995 – אפרוחים
• 1996 – מי האבא?, שכנה
• 2000 – אחות זרה, עדה
• 2002 – טיפול נמרץ, גברת קאופמן

• כלת פרס נורדאו לאמנות על מפעל חיים
• כלת פרס קיפוד הזהב עבור תרומה מיוחדת בתיאטרון הפרינג' בישראל

• מרים נבו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מרים נבו, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• מרים נבו, בארכיון הבימה
• מרים נבו, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• מרים נבו, באתר הבמה
• ערב מקרא ונגינה – מרים רוז'ה-נבו ומנשה בקיש
• שבוע אחרי שנפטרה: תלמידיה של השחקנית מרים נבו ערכו את הלווייתה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:05), 2 בנובמבר 2020