מערת קדומים

במקום התגלו כירות אש, כלי אבן מהתרבות המוסטרית, עצמות אדם ועצמות בעלי חיים, שמעידים כי המערה שימשה הן כמקום מגורים והן כאתר קבורה^[1][2].

הממצאים כללו 13 שלדים שלמים, שישה מהם שייכים למבוגרים והשאר לילדים. חמישה מבני האדם נקברו באופן מסודר בקרקע המערה, ושניים מהם נקברו מסיבה כלשהי עם קרני אייל. השרידים מתוארכים ל-85,000 עד 100,000 שנים לפני זמננו.

ממצא חשוב נוסף היה שרידי אוכרה שנמצאו הן על עצמות והן ב-71 ריכוזים לפני שימוש, ומשמעות הדבר היא כי פולחן קבורה טקסי בעל משמעות סמלית רווח כבר לפני כ-100,000 שנים^[3]. את המחקר על שרידי אוכרה הובילה אראלה חוברס מהאוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה-2000, לאחר שחזרה לבדוק את ממצאי החפירות שהיו מאוחסנים במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית^[4].

• ע' בר-יוסף וב' ונדרמרש, "קפזה, מערת אל-", בתוך: האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל (עורך ראשי: אפרים שטרן), הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992, כרך 3, עמ' 1414–1415
• ברנאר ונדרמרש, ברוך ארנסבורג, עפר בר-יוסף ואנה בלפר-כהן, "ממצא אנושי משכבות הפלאולית העליון, מערת קפזה, ישראל", מתקופת האבן (כתב העת של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה), כרך מ"ג (43), 2013, עמ' 7–21 (באנגלית); תקציר (בעברית) בעמ' 4

מדיה וקבצים בנושא מערת קדומים בוויקישיתוף

• יהודה רות, המערה שנשכחה...: (25 שנה לחפירות במערת הקדומים ליד נצרת), על המשמר, 10 באפריל 1959, המשך
• לאחר 20 שנה – יחדשו בקרוב צרפתיים חפירות ארכיאולוגיות בהר-הקפיצה, על המשמר, 1 ביולי 1965
• ברנאר ונדרמרש, "מערת קפזה – תולדות התגליות", עלון המרכז הצרפתי למחקר בירושלים (צר'), 2007 (בצרפתית)
• פרופ' יואל רק – "סוף סוף אדם": הומו ארקטוס והעלייה הדרמטית בנפח המוח, סרטון בערוץ "TAUVOD", באתר יוטיוב, 23/05/2018
• מערת קדומים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• מערת הקפיצה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית