מספר ביטוח לאומי
מספר ביטוח לאומי (באנגלית: Social Security number ובקיצור SSN) הוא מספר בן תשע ספרות המונפק לאזרחי ארצות הברית, תושבי קבע, סטודנטים, ותושבים (עובדים) זמניים תחת סעיף 205(c)(2) של החוק לביטוח לאומי, שמופיע בקודיפיקציה כ-42 U.S.C § 405(c)(2). המספר מונפק לכל אדם בנפרד במנהל הביטוח הלאומי, סוכנות עצמאית של ממשלת ארצות הברית. בהעדר חובת הזדהות בארצות הברית, הפך מספר הביטוח הלאומי, לצד תפקידו הרשמי לאפשר לבעל המספר לאדם לקבל שירותי ביטוח לאומי[1], לתעודת זהות לאומית לצרכי מיסוי, ולמטרות נוספות[2].
 | |
| מפעיל | מנהל הביטוח הלאומי  |
|---|---|
| תאריך התחלה | נובמבר 1936 |
| מספר ספרות | 9 |
| ספרת ביקורת | אין |
| דוגמה | 721-07-4426 |
  | |
מספר ביטוח לאומי מתקבל לאחר שהאזרח ממלא את טופס SS-5 (בקשה עבור קבלת המספר).
