מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
מלחמת האזרחים בתימן היא מלחמת אזרחים שפרצה בתימן במרץ 2015[3] לאחר שכוחות החות'ים המתקוממים בתימן כבשו, בגיבוי איראן וחזבאללה, את צנעא בירת תימן, וביצעו הפיכה שלטונית. ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי הממשלה התימנית הגולה. אל-קאעידה והמדינה האסלאמית מחזיקות גם הן טריטוריות נרחבות, בעיקר במרכז המדינה, ומתקיפות את שני הצדדים הלוחמים בה.
 | ||||||
שטחים בשליטת ממשלת תימן שטחים בשליטת החות'ים שטחים בשליטת מועצת המעבר הדרומית שטחים בשליטת ברית השבטים של חצרמוות (אנ') שטחים בשליטת אל-קאעידה בחצי האי ערב | ||||||
| מערכה: המלחמה בטרור והחורף הערבי | ||||||
| תאריכים | 16 בספטמבר 2014 – מתמשך (9 שנים) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מלחמת האזרחים השנייה בתימן | |||||
| מקום | תימן | |||||
| עילה | קרב בית הנשיא בצנעא  | |||||
| תוצאה | הגירה | |||||
| ||||||
377,000 תושבים מתו בסך הכל (150,000+ מאלימות) (2014-2021) (UN) 85,000 ילדים תימנים מתו מרעב (2015–2018) (Save the Children) | ||||||
  | ||||||
רקע
ערך מורחב – ההפיכה בתימן (2011)
בשנת 2011 פרצו הפגנות גדולות בתימן נגד הנשיא עלי עבדאללה סאלח. ההפגנות התרחשו במסגרת גל המחאות בארצות ערב והחלו בהשראת המהפכה בתוניסיה וההפיכה במצרים, ועם חלוף הזמן גברו למחאות המוניות, שביתות, עימותים עם הצבא ואף למלחמת אזרחים בין תומכי הנשיא למתנגדיו. ב-3 ביוני הופגז ארמונו של הנשיא סאלח על ידי מתנגדיו והוא נפצע באורח בינוני. סאלח הוטס לערב הסעודית השכנה כדי לקבל טיפול רפואי לפציעותיו. בזמן היעדרותו הוחלף סאלח בסגנו, עבד רבו מנסור האדי. ב-23 בספטמבר חזר סאלח לתימן ושב לכהן כנשיא. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי.
ב-25 בפברואר 2012 הושבע סגן הנשיא של סאלח עבד רבו מנסור האדי לנשיא החדש של תימן.[4]
מלחמת האזרחים
מעבר השלטון לא עבר בצורה חלקה עקב מאבקי כוחות בין החות'ים לבין קבוצות אחרות בצפון תימן במקביל לפעילות טרור מצד לוחמי אל-קאעידה. בספטמבר 2014, כבשו לוחמים חות'ים שטחים נרחבים מצנעא, והכריזו על הקמת "ממשלת אחדות" הכוללת ייצוג למיעוטים. בינואר כבר שלטו המורדים החות'ים כליל על אל-חודיידה וצנעא. ב-20 בינואר 2015 השתלטו המורדים החות'ים על הבירה צנעא, פרצו אל ארמון הנשיאות והכניסו את הנשיא עבד רבו מנסור האדי למעצר בית. כעבור מספר ימים האדי נאלץ להתפטר עם ממשלתו. המורדים הכריזו על "ניצחון המהפכה".
ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשלו של האדי. במהלך המלחמה בתימן הותקפו גם יעדים צבאיים ואזרחיים בערב הסעודית.באפריל 2016 נפתחו שיחות שלום בכווית בין נציגי החות'ים לנציגי הממשלה הגולה. לאחר מספר סבבים של שיחות למשא ומתן על עתידה של תימן כשלו שיחות השלום באוגוסט לאחר שהחות'ים הכריזו על הקמת מועצת שלטון שתנהל את ענייני המדינה.[5]
במקביל לעימות האלים עם החות'ים, התקיים סכסוך בין ממשלו של האדי לבין "מועצת המעבר הדרומית"[6] הבדלנית, גוף שהוקם על ידי ראשי שבטים ולוחמים מדרום תימן, שראו במלחמה הזדמנות לכונן מחדש את האזור כמדינה עצמאית כפי שהייתה עד לאיחוד עם הצפון בשנת 1990.[7]
בשנת 2018, פאנל מומחים של האו"ם קבע שאיראן סיפקה טכנולוגיית מל"טים לחות'ים. כך הם שלחו מל"טים (או כטב"מים) שתקפו את מפעל זיקוק הנפט הגדול בסעודיה בספטמבר 2019. החות'ים תקפו צינורות נפט סעודיים ותשתיות נפט נוספות בחודש מאי. חודש מאוחר יותר הם תקפו שדה תעופה בסעודיה.
בספטמבר 2019, הציג פאנל מומחים דו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם, שבו קבעו ששני הצדדים במלחמה הפרו זכויות אדם – כולל רציחות שרירותיות, אונס ועינויים.[8]
תימן נכנסה למשבר הומניטרי חריף. נעקרו מיליונים מבתיהם. בשנת 2021, הגדיר האו"ם את המלחמה בתימן כאסון ההומניטרי הכבד ביותר בעולם, בין השאר משום שהמלחמה החריפה מאוד את מצוקת הרעב בתימן.[9]
עמדת ארצות הברית השתנתה במהלך המלחמה. היא תמכה בקואליציה הסעודית ובמקביל תמכה לפתרון דיפלומטי.[10] באפריל 2019 הנשיא הטיל וטו על החלטת לסיום מעורבות ארצות הברית בלחימה שבה תמכו נציגי הקונגרס של ארצות הברית.[11] בינואר 2021, הוכרזו החות'ים כארגון טרור.[12] בפברואר 2021, הסירה ארצות הברית את תמיכתה במלחמה[13] ובהמשך הודיעה על הסרת החות'ים מרשימת ארגוני הטרור.[14] הובאה תמיכה בפתרון דיפלומטי.[15] הלחימה נמשכה.[16] בהמשך היא שלחה סיוע לאמירויות.[17]
החל מסוף פברואר 2020 החות'ים החלו במתקפה על מנת לכבוש את מחוז מאריב ואת עיר הנמל אל חודיידה.
ב-17 באוקטובר 2020 החות'ים כבשו את מחוזות חריב ואל עבדיה בנפת מאריב (מחוז). עד תחילת 2022, נהרגו לטענת החות'ים יותר מ-14 אלף לוחמים חות'ים, לטענת כוחות הקואליציה נהרגו להם יותר מ-3000 חיילים בקרבות המתמשכים במאריב.
בנובמבר 2020 הכוחות האמריתים והסעודים באל חודיידה עזבו אותה כתוצאה מכך החות'ים כבשו כמעט את כל עיר הנמל.
ב-2 בינואר 2021 החות'ים תפסו אונייה אמירתית סמוך לאי סוקוטרה שנושאת לדבריהם נשק וציוד, סעודיה טענה שהספינה נשאה ציוד רפואי.
במרץ 2021 הגבירו המורדים החות'ים בתימן, שנתמכו בידי איראן, את המתקפות שלהם על סעודיה ובייחוד על מתקני הנפט שלה. במקביל ניסו ארצות הברית והאו"ם יחד להביא להפסקת אש במלחמה ולחידוש שיחות השלום בין הצדדים.[9] במהלך 2021 גברה תדירות המתקפות על סעודיה באמצעות רקטות או כלי טיס בלתי מאוישים. סעודיה נטרלה רבות מהן באמצעות סוללות פטריוט.[18]
בשלהי 2021, קצרה הצלחות "חטיבת הענקים" התימנית, שמומנה ופוקחה על ידי האמירויות. לאחר שהאמירויות הסיגו את הכוחות המקומיים שהם הפעילו מחוף ים סוף, הם ריכזו מאמץ במתקפת נגד שהדפה את החות'ים במחוז שבוה ואיימו להכשיל את המבצע של החות'ים, שתכליתו לכבוש את מחוז מאריב בעל שדות הנפט הגדולים.
עד תחילת 2022 חיל האוויר הסעודי הכפיל ואף שילש את מספר גיחות התקיפה שלו נגד החות'ים והחל לפגוע בבסיסיהם גם בתוך הבירה צנעא. האמירתים, מצידם, פעלו עם כוחות על הקרקע לכיוון דרום. האמירתים נחשבו כתומכים בהפרדתם של מחוזות דרום תימן משאר חלקי המדינה, ונתנו גיבוי לתנועות הבדלניות המקומיות.
בינואר 2022, שלחו החות'ים כלי טיס בלתי מאוישים אשר תקפו בפעם הראשונה את בירת האמירויות אבו דאבי.[19] הקואליציה הסעודית הגבירה את תקיפותיה,[20] ובתגובה תקפה הקואליציה בית כלא בעיר סעדה שבשליטת החות'ים. בתקיפה נהרגו מעל 100 אזרחים.
שיחות השלום בין הצדדים היו בקיפאון בתחילת 2022.[21]
הממשלה בראשות האדי התפטרה בשנת 2022 והועברה הסמכות הביצועית למועצת ההנהגה הנשיאותית, עם ראשד אל-עלימי כיושב ראשה. הוכרזה הפסקת אש ארצית ב-2 באפריל 2022. מאז אפריל 2021, היו ארבעה סבבי שיחות בין הצדדים במלחמה.[22] הפסקת אש בין ממשלת תימן למורדים החות'ים הסתיימה ב-2 באוקטובר 2022 ולא הוארכה, לאחר שהמשא ומתן בין הצדדים כשל. היא נכנסה לתוקף בתחילת אפריל. זו הייתה ההפוגה הארוכה ביותר בלחימה מאז תחילתה של מלחמת האזרחים בתימן.
הצדדים סיכמו על הפסקת אש נסיונית באפריל 2023, ברקע שיפור היחסים בין סעודיה ואיראן. היא נועדה להימשך חצי שנה ונקטעה באוקטובר 2023.[23][24]
בשנת 2024, החות'ים החלו לשתף פעולה עם סניף אל-קאעידה בחצי האי ערב. על פי הדיווח בנושא, הארגון העניק סיוע לארגון אל-קאעידה המקומי – במאבק נגד ממשלת המעבר בדרום תימן, שזכתה לתמיכת איחוד האמירויות ומדינות המערב.[25]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מלחמת תימן, הפורום לחשיבה אזורית
- ד"ר ירון פרידמן, חיזבאללה של תימן בהתרסקות, באתר ynet, 21 בדצמבר 2017
- מייגן ספסיה, הניו יורק טיימס, סיוט ושמו תימן: המלחמה שהרסה מדינה, באתר הארץ, 20 ביוני 2018
צליל אברהם וערן סיקורל, הרעב (על מלחמת האזרחים בתימן), בהסכת "חיות כיס", 5 בדצמבר 2018- שמואל לדרמן, ואז הגיע חאשוקג׳י, או איך המלחמה בתימן הפסיקה להיות נשכחת, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 7 בנובמבר 2018
- צבי מזאל, המרד בדרום תימן מרחיק את האפשרות לפתרון מלחמת האזרחים, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 9 בספטמבר 2019
- ענבל נסים לובטון, מלחמת הצפון והדרום של תימן, מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה, 5 ביולי 2021
- שמואל לדרמן, תראו, מל"ט!, באתר העין השביעית, 15 במרץ 2022
תימן (רפובליקה), היסטוריה, מלחמת אזרחים, 2015-, דף שער בספרייה הלאומית
