המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו. מטרתו הרשמית היא בניין בית המקדש השלישי, ובפועל הוא עוסק בעיקר בהשבת נושא "בית המקדש" לתודעה הציבורית ובקידום העיסוק היומיומי בנושא זה. המכון נוסד בשנת 1984 ובראשו עומד הרב ישראל אריאל.
המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבת בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים)
מאז הקמת המכון יוצרו בחסותו כלים רבים המיועדים על ידו לשימוש ככלי המקדש, כגון המנורה ומזבח הקטורת, שולחן הפנים והכיור, ונתפרו בגדים הזהים לבגדי הכהנים במקדש. המכון מציג תערוכה קבועה ובה תמונות שמן המתארות את סיפורי התנ"ך, מבריאת העולם, וכן את ההוויה והעבודות בבית המקדש. בנוסף מוצגים כלי מקדש ששוחזרו על פי מחקרי המכון. סמוך לתערוכה, ברחבת בית הכנסת החורבה, הוצבה מנורה מצופה זהב שהוקמה על ידי מכון המקדש.
בשנת תשע"ג עברה התערוכה למשכנה החדש, ברח' משגב לדך 40 ברובע היהודי (בקצה המדרגות העולות מן הכותל). בשנת תשע"ו הופעלה מערכת הדרכה בסיוע מולטימדית אור ושמע וכן סרט סיכום, כתחליף להדרכה האנושית שהייתה עד אז. ההדרכה תורגמה לשפות רבות וניתן להאזין לה בין השאר באנגלית, איטלקית, רוסית, ספרדית, סינית (מנדרינית), צרפתית, פורטוגזית, אמהרית, גרמנית, קוראנית ועוד.
בחנוכה תשע"ה ייצר המכון לראשונה כדי חרס טהורים וכן שמן טהור העונה להגדרה "שמן זית זך" ומתאים להדלקת המנורה. בכ"ה בתמוז ה'תשע"ה (12 ביולי 2015) יצא מכון המקדש בהכרזה בה הודיע שיקים מרכז לגידול עדר של פרות אדומות לטיהור מטומאת מת.
החל משנת תשע"ד החל המכון, בשיתוף תנועת נשים למען המקדש וארגונים נוספים, בסבב של אירועים במעגל השנה שמשחזרים את העבודות שנעשו במקדש בכל מועד: איסוף מחצית השקל בחודש אדר, זכר לקרבן פסח והנפת העומר בניסן, הדמיית שתי הלחם בשבועות, זכר לניסוך המים בסוכות, ועוד. אירועים אלו נערכים על ידי המכון בשאיפה לדיוק מלא בתהליך השחזור, כתרגול לקראת בית המקדש השלישי, בהשתתפות כהנים לבושים בבגדי הכהונה.
תנועת נוער המקדש הוקמה בשנת תשע"ו על ידי בני נוער ושאיפתה לעורר את העם לתודעת בית המקדש ולבנייתו. התנועה פועלת בהפרדה מלאה בין בנים לבנות, ועורכת מגוון פעילויות רחב: גרעיני לימוד, כנסים, סמינריונים, דוכנים, פעילות הכשרת כלי המקדש, ועוד. התנועה פועלת בהדרכת והכוונת הרב ישראל אריאל ורבני מכון המקדש.
בתחילת שנת תשע"ח הוקמה על יד מכון המקדש ישיבה גבוההציונית-דתית הממוקמת ברובע היהודי בירושלים. בראשות הישיבה עומד הרב ישראל אריאל. בישיבה עוסקים בין השאר בלימוד מסכתות הקשורות לעבודת המקדש, ובחלק מהסוגיות עוסקים גם בהורדת הלימוד לפסים מעשיים. בנוסף, בישיבה ניתן דגש על לימוד גמרא בצורה של אליבא דהלכתא, לימוד תנ"ך והלכות טהרה. מספר פעמים בשנה נערכים במסגרת הישיבה כנסים תורניים העוסקים בחידוש עבודת המקדש והקרבנות. בחלק מהכנסים, התרגולים והפעילויות שמקיימים בישיבה נוטלים חלק בני ובנות נוער מתנועת 'נוער המקדש'. הישיבה אינה עולה באופן רשמי כישיבה להר הבית אך מעודדת עליה להר. בערב פסח תשע"ט הפיקו תלמידי הישיבה את השיר למה נגרע[1] שעניינו כיסופים וכמיהה של עם ישראל לחידוש קורבן פסח.הישיבה מונה נכון לשנת ה'תשפ"ד כ27 תלמידים
רבני הישיבה הם הרב ישראל אריאל, הרב חיים שחר, הרב יהושע פרידמן והרב עזריה אריאל.
בנוסף למכון המקדש, המכון הקים כולל מחקר תורני בשם בית הבחירה, אשר בראשו עומדים הרב ישראל אריאל ובנו הרב עזריה אריאל. החוקרים עוסקים בלימוד מעמיק בנושאי המקדש השונים, כגון: בגדי הכהונה, כלי המקדש, זיהוי מקום המקדש, פרה אדומה, דיני הקורבנות ופתרון בעיות שונות הקשורות לחידוש עבודת הקורבנות בזמן הזה. כמו כן המכון הוציא גרסאות לתלמוד על מסכתות יומא, זבחיםופסחים הקרויים "שערי היכל" ובהם מאות מערכות העוסקות במקדש ובעבודת הקרבנות.
מכון המחקר מתעתד בעתיד הרחוק להוציא לאור ספרים דומים לכל המסכתות בסדר קדשים, וכן למסכתות משאר הסדרים העוסקות בנושאי המקדש.
המכון מעסיק אמנים המציירים תמונות הממחישות את עבודת המקדש וסדריו, ובמהלך השנים אף הוציא לאור מחזורים, סידורים וספרים העוסקים בנושא זה, בליווי תמונות. בתחילה יצאו הספרים בשיתוף הוצאת כרטא אולם כיום המכון מוציא את ספריו בהוצאה עצמית או בשיתוף הוצאת קורן (הספר החדש "בית המקדש בירושלים"). המכון מארגן הרצאות וימי עיון.
בשנת תשס"ו החל המכון להוציא עלון פרשת השבוע, במטרה להגביר את המודעות לנושא המקדש. הוצאת העלון פסקה כעבור כשנה.
אנציקלופדיית בית המקדש בירושלים: סקירה חזותית מקיפה בנושא המקדש, כליו ועבודת הקודש שנערכה בו. מהדורה מחודשת (תשע"ו) בהוצאת קורן, כל תמונות מכון המקדש בליווי הסברים באלבום מפואר.
ההר הטוב הזה והלבנון - על גבולות ארץ ישראל בהלכה, בצפון הארץ.
אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות. 2 כרכים בהוצאת כרטא.
אוצר ארץ ישראל, על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה, בשישה כרכים (שניים יצאו לאור בתש"ע והיתר בתשע"ג).
שערי היכל על מסכתות: יומא, זבחים (2 כרכים) ופסחים (2 כרכים): סיכום סוגיות המסכת על פי ראשונים ואחרונים, עם תוספתא במהדורה מאירת עיניים ומבוארת. הכרך על מסכת יומא זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית לשנת תשס"ח.
צפייה סדרת כתבי עת העוסקים בצפייה למקדש לגאולה ולשלטון התורה בארץ ישראל.
סדרת ספרי "אוצר המקדש", סדרת ספרים, בהם סידורים ומחזורי תפילה, בהוצאת כרטא, המבוססים על הקשר לבית המקדש.
מחזורים לראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות בשלושה נוסחים: ספרד, אשכנז ועדות המזרח. בסדרת המחזורים, בנוסף לתפילה ופירושיה, ישנם מאמרים של הרב אריאל על העבודות המיוחדות לאותו החג בבית המקדש.
הגדת המקדש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.
סידור המקדש בשני כרכים - ליום חול ולשבת.
סידור המקדש לאם ולבת ישראל: "הסידור מראה קשר עמוק ומהותי בין המקדש ובין האשה בישראל, שכן לאשה בישראל חלק חשוב בעיצוב פני העם היהודי לדורותיו. היא עומדת לימין בעלה, היא גם אם ומחנכת, ולא פחות דוגמה ומופת בנאמנותה לתורה, דבקותה במצוות השם, במסירות ובהעברת מסורת התורה והמצוות מדור לדור".
ספר המקדש
ארצי ומולדתי - עקירת יישובים בארץ ישראל, תשס"ה. "לימוד בעניין עשרות מצוות ואיסורים הנוגעים לבעיית עקירת יישובים" (מתוך ההקדמה לספר).
מנורת זהב טהור בהוצאת מכון המקדש, הספר עוסק בהיבטים הפרקטיים וההלכתיים של בניין מנורת המקדש בימינו.
סנהדרין הגדולה, מתאר את תולדות הסנהדרין, קיומה והניסיונות לחידושה בכל הדורות. הטענה המרכזית בספר היא שסמיכה לסנהדרין איננה תלויה בהכרח ב"סמוך מפי סמוך". הספר יצא לאור בכנס העשור לחידוש הסנהדרין בירושלים, תשע"ה.
מייסד המכון והעומד בראשו הוא הרב ישראל אריאל, והוא אף עוסק רבות במחקרים בנושא המקדש ובהרצאות ברחבי הארץ, להגברת המודעות והשאיפה לבניית בית המקדש. המחלקה הבינלאומית של המכון, בשפה האנגלית, מנוהלת על ידי הרב חיים ריצ'מן.
המכון מקבל תרומות מאנשים פרטיים[2], כך למשל איל ההון האוקראיני ודים רבינוביץ' תרם כסף לייצור מנורת זהב.
המכון נמנה ברשימת אתרי מורשת שנבחרו להשקעה במסגרת תוכנית מורשת לאומית של משרד ירושלים ומורשת (מיליון שקלים).
מחקרי המכון הנמצאים כבעלי עניין לכלל מקבלים מימון משרד התרבות והספורט[3] וכן מתרומות. מחזור הפעילות של המכון לשנת 2008 היה 3.9 מיליון שקל[4].