מינכן (סרט)

מינכן (באנגלית: Munich) הוא סרט קולנוע ודרמה היסטורית בהפקה אמריקאית-קנדית משנת 2005 בבימויו של סטיבן ספילברג, המציג את סיפורם של סוכני "המוסד" הישראליים, שבמסגרת מבצע זעם האל, חיסלו את המחבלים המעורבים בתכנון טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. "מינכן" הוא למעשה העתק (רימייק) של הסרט "חרב גדעון" מ-1986 שעסק באותו נושא, ומבוסס על הספר "נקמה". הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר ובהם גם לבמאי, לתסריט ולסרט הטוב ביותר.

מינכן
Munich

פוסטר הסרט
מבוסס על	Vengeance (Jonas book)
בימוי	סטיבן ספילברג
הופק בידי	סטיבן ספילברג, קולין וילסון, קתלין קנדי, בארי מנדל
תסריט	טוני קושנר, אריק רות'
עריכה	מייקל קאן
שחקנים ראשיים	אריק באנה דניאל קרייג קירן היינדס מתייה קסוביץ ג'פרי ראש
מוזיקה	ג'ון ויליאמס
צילום	יאנוש קמינסקי
מדינה	ארצות הברית, צרפת, קנדה
חברת הפקה	אמבלין אנטרטיינמנט, חברת קנדי/מרשל, Alliance Atlantis
חברה מפיצה	סרטי יוניברסל, דרימוורקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	26 בינואר 2006
משך הקרנה	157 דק'
שפת הסרט	אנגלית, ערבית, איטלקית, גרמנית, עברית, צרפתית
סוגה	סרט ריגול, סרט דרמה, סרט שמבוסס על ספרים, סרט מתח פוליטי
הכנסות באתר מוג'ו	munich
פרסים	מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר
דף הסרט ב־IMDb

בסרט משתתפים שחקנים בינלאומיים (אריק באנה וג'פרי ראש האוסטרלים, דניאל קרייג הבריטי, קירן היינדס האירי, מתייה קסוביץ הצרפתי) וישראלים: (איילת זורר, גילה אלמגור, שמוליק קלדרון משה איבגי, אלון אבוטבול, עודד תאומי, עמוס לביא, אסי כהן, גיא עמיר, יגאל נאור, יהודה לוי, שרון אלכסנדר, ירון מוטולה, לירון לבו, היאם עבאס, סמי סמיר, מכרם ח'ורי, עמי ויינברג).

עלילת הסרט מתרחשת במקומות רבים ברחבי העולם, אולם הסרט צולם במספר קטן יותר של מקומות. הסצנות שהתרחשו באזורים השוכנים לחוף הים התיכון (תל אביב, ביירות, קפריסין ואתונה) צולמו במלטה. בבודפשט צולמו הסצנות שהתרחשו בלונדון, רומא ושדה-התעופה הצבאי הגרמני פירסטנפלדברוק. לעומת זאת, פריז וניו יורק צולמו באופן אותנטי.

עם עלייתו לאקרנים, נמתחה על הסרט ביקורת מצד גורמים ישראלים שונים, בהם ראשי הצבא ו"המוסד", על כך שהוא נוקט זווית ביקורתית כנגד מבצע חיסול המחבלים, עושה השוואה בין פעולות המוסד לטבח שביצעו המחבלים בספורטאים ואף מציג את המחבלים באור הומני. ספילברג עצמו דחה את הביקורת, וטען כי הוא רצה להעלות דילמות בעניין התגובה לטרור, שלרוב אינה מובילה להפסקתו. כמו כן טען, שלפני שהוציא את הסרט, הקרין אותו לפני משפחות הנספים וקיבל את אישורן^{[דרוש מקור]}. עוד נטען (על ידי אמנון וטלי ליפקין-שחק) שמחסלי "המוסד" בסרט הוצגו כחובבנים, בעוד שבמציאות ביצעו סוכני המוסד את המשימה באופן מקצועי וללא נפגעים ל"מוסד".