מיכאל פורה

פורה נולד ב-15.10.1931 בפתח תקווה להוריו רחל ונחמן פרנסקי-פורה, אשר עלו ארצה בשנות העשרים של המאה העשרים. פורה למד בגימנסיה "אחד העם" בפתח תקווה במגמה ריאלית.  לרגל מלחמת העצמאות התגייס פורה לצה"ל ב-1948 בטרם סיים לימודיו התיכוניים. כעבור שנתיים של שירות צבאי בהכשרה חקלאית חזר פורה לסיים את לימודי התיכון ב"תיכון חדש" בתל אביב. בשנים 1951-1954 למד פורה הנדסת בניין בטכניון, וזכה בתואר ראשון.  במסגרת לימודיו, התמקד בהנדסת מים.^[2]

בשנים 1954-1957 עבד פורה כמהנדס בתה"ל-תכנון המים לישראל, השתתף בתכנון המוביל הארצי ופיתח את "סרגל פורה" לחישובי עזר של זרימת מים בצינורות, מכשיר עזר פופולרי בעידן שלפני המחשוב.^[3]

בתמיכת דודו בנימין הלפרין, אזרח אמריקאי,  החל פורה ב-1957 ללמוד לתארים מתקדמים בהידראוליקה באוניברסיטת קולורדו, פורט קולינס. בשנת 1958 קיבל תואר שני ובשנת 1962 קיבל מהאוניברסיטה תואר דוקטור. תזת הדוקטור הייתה על הנושא "דיפוזיה ממקור קווי בשכבת גבול טורבולנטית".^[4]

פורה נשא ב-1957 לאשה את ליאנה שושנה לבית שוורץ,^[5]  ולזוג שני בנים ושבעה נכדים. מיכאל פורה נפטר ב- 18.5.2020.^[2]

בשנת 1963 חזר פורה ארצה והתמנה למרצה בכיר בפקולטה להנדסה אזרחית של הטכניון. בשנת 1972 התמנה לפרופסור מן המניין.^[6] ובשנת 2000 פרש לגמלאות. בשנות ה-70 בנה פורה מנהרת רוח אשר שימשה אותו וחוקרים נוספים עד לפרישתו מהטכניון.

במהלך עבודתו בטכניון יצא פורה לשני שבתונים בארה"ב. ב-1970 יצא לשבתון במעבדה התת-מימית של חיל הים האמריקאי באוניברסיטת איווה, איווה סיטי. ב-1984 יצא פורה לשבתון באוניברסיטת קולורדו, פורט קולינס.^[2]

בנוסף, שירת פורה במילואים בחיל הים, הקים בו "יחידת מדעני מילואים"  אשר בה שרתו כ-20 חברי סגל שונים מן הטכניון, והועלה לדרגת "במעמד קצין". במסגרת הקמת היחידה שלח מפקד חיל הים מכתב בעניין לנשיא הטכניון ב-1968. ^[7] בין השאר עסק פורה בחיל הים בגילוי שובל תרמי של צוללות ובהערכת גרר של צוללות.^[8]

במהלך עבודתו בטכניון ובשנות שבתון עסק פורה במגוון בעיות זרימה הן במים והן בתווך הגזי. בין השאר עסק בהשפעת חלקיקי פולימרים על חיכוך מים בצינורות ועל חיכוך גופים הנעים במים^[9], מחקרים במנהרת רוח לאימות מודלים בהנדסת רוחות,^[10] ופיתוח מודל של פיזור מזהמים בעיר ת"א. בנוסף עסק פורה בהדמיית הסתרה של פעילות קרקע על ידי פלומת עשן, הערכת יכולת החדירה של גזים רעילים לחדרים אטומים^[11] , בניינים משמרי אנרגיה, זיהום אוויר באיזור חיפה, ושריפות.^[1]

הנה רשימה חלקית של ספרים ושל דו"חות שפורה כתב לבד או עם מחברים נוספים. רשימת פרסומים מופיעה בהערות השוליים.^[1]

1.   מכניקת הזורמים 1 : רשימות לקורס ראשון במכניקת הזורמים.   מיכאל פורה, מו"ל: מכלול, חיפה, 1975.

2.    דו"ח בנושא פליטת מזהמים מבתי זיקוק חיפה : אמצעים למניעתם והצו האישי, מוגש לוועדת המשנה לאיכות הסביבה של הכנסת.   יעקב מתן, חיים גוטפינגר, מיכאל פורה. חיפה 1987.

3.    עקרונות וכללי תכנון לבנייה סולרית פסיבית של בנייני מגורים בישראל. מיכאל פורה ואחרים. המכון הלאומי לחקר הבנייה, תל-אביב,  1989.

4.    תחילת הסחף הנגרם על ידי סילון אויר המתנגש במשטח גרגרים. מ.  פורה, א. חפץ. הטכניון-הפקולטה להנדסה בנאית, חיפה 1966.

5.    בעיות רוח בתכנון הסביבה הבנוייה : דו"ח חלקי. מ. פציוק, מ. פורה. מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, חיפה, 1982.

6.    מדידות הידרוליות במוביל הארצי : "108 <215-: <012 דו"ח סופי לחברת "מקורות".  מ. פורה, מ. דיסקין. מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, חיפה, 1969.