מטמון עספיא

המטמון כולל:

• 3,400 שקל צורי
• כ-1,000 חצאי שקל צורי
• 160 דינר רומי.

השקלים וחצאי השקלים נושאים תאריכים משנת 40 לפנה"ס ועד לשנת 52/53 לספירה, כאשר רוב המטבעות נושאי תאריך בין 20 – 52/53 לספירה. מרבית הדינרים הם מימי אוגוסטוס, פרט לשלושה שהם מימי טיבריוס.

על חלק מן המטבעות יש חרותות נוספות ביוונית ובארמית.

נכון לשנת 2012 לא התפרסם מחקר מקיף של כל מטבעות המטמון. מידע ראשוני התפרסם על ידי הנומיסמט ליאו קדמן.

קדמן סבר שהיה זה מס מחצית השקל שנאסף בצפון המדינה ונשלח לירושלים במהלך המרד הגדול, אך בשל הסכנה הוטמן בדרך.^[1] יעקב משורר חלק על עמדתו של קדמן וטען שלא ייתכן שהמטמון הוטמן אחרי שנת 53 לספירה, שכן אין במטמון מטבעות שהוטבעו אחרי שנת 53. ברוך קנאל כתב שהסברה שמדובר על כסף למקדש לא נראית בעיניו, אך שנדרש לו רשימה מלאה של המטבעות לפני שיוכל להביע עמדה סופית.^[2]

בתחילת מאי 1960 פורסם שהמטמון נמצא על ידי דרוזי תושב עספיא שהחל למכור את המטבעות. על פי הפרסום, בעקבות ידיעות על כניסת מספר רב של מטבעות לשוק, פנו אנשי מחלקת העתיקות למשטרה בבקשה לחקור את מקור המטבעות, והמשטרה הגיעה לתושב עספיא שהודה שמצא שני כדים מלאים במטבעות באדמתו והספיק למכור כשליש מהם. על פי הפרסום, הוא מסר את שאר המטבעות, כ-2500, למשטרה, שהבטיחה לו שיכובדו זכויותיו^[3] ומטבעות אלו הועברו לידי רשות העתיקות.^[4] בתגובה לפרסום טענו חברי החברה הנומניסטית שהם מסרו על מציאת המטמון למחלקת העתיקות כבר בינואר 1960 ודיווח על המציאה בפרסומיהם. לטענתם, חברי החברה הנומניסטית רכשו מעל 2000 מטבעות מהמטמון עד מאי 1960.^[5] מהמשטרה הודלף שנחקר חשד שהמליצו למוצא לספר שהוא קיבל את המטמון מסבו, כדי שחוק העתיקות לא יחול עליו.^[6] ליאו קדמן טען, לעומת זאת, שחקירת המשטרה רק גורמת נזק ושהיה צריך לאפשר להם לרכוש את המטמון לצורכי מחקר ללא התערבות הרשויות.^[7]

המטמון התפזר בין כמה מוסדות וכמה אספנים פרטיים. בהם אגף העתיקות והמוזיאונים, מוזיאון הארץ^[8] והחברה הממשלתית למדליות ומטבעות. בין האוספים הפרטיים נמנה דר' ראובן הכט (כיום במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה).

באוסף מוזיאון הכט נמצאים 57 שקלים ו-24 חצאי שקלים מצור, ו-3 דינרים מרומא. השקל הקדום ביותר באוסף הוא משנת 24/25 לפנה"ס והמאוחר ביותר הוא משנת 50/49 לספירה.

• ליאו קדמן, "מטמון עוספיה", ידיעות נומיסמטיות בישראל, א', 1962, עמ' 12-9
• יעקב משורר, "אמצעי תשלום קדומים, משקלות ומטבעות", קטלוג אוסף מוזיאון ראובן ועדית הכט (עורך: רוני רייך), א', אוניברסיטת חיפה, 1998, עמ' 189-173.

מדיה וקבצים בנושא מטמון עספיא בוויקישיתוף

• מאמר הדן במשמעות המטמון (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine) בדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן