מחניים

אדמות היישוב נרכשו בשנת 1891^[3] בידי אגודת "אהבת ציון" של חובבי ציון בגליציה לשם הקמת מושבה במקום. האגודה מכרה מניות ולכל מאה מניות העניקה זכות התיישבות במקום בהגרלה לקונים^[4]. טרם הקמת המושבה, הוצע לאגודת אהבת ציון ב-1898 להחליף את המושבה באדמות של הברון בחורן, במטרה להרחיב את משמר הירדן^[5].

בשנת 1898 התיישבו במקום מספר משפחות מגליציה, בעיקר מאזור בוצ'אץ', בהנהגת אברהם זאלץ וזכריה שפירא מטרנוב. המתיישבים קראו למקום על שם העיר המקראית מחניים שבגלעד^[6][7]. לאחר תקופת התחלה לא קלה נתקבלו רישיונות לבניית הבתים, ונפתחה במקום חנות שמכרה לתושבים ולערביי הסביבה^[8]. בסוף שנת 1899 פרסם העיתון חבצלת ידיעה : "22 בתים ורפתות במחניים" והוסיף : "כל בית יהיה משני חדרים ובית-תבשיל, ורפת והגגות עשויים משופעים מזה ומזה ומכוסים ברעפי חרס"^[9]. אנשי המקום נזקקו לתמיכה לצורך סיום בניית בתיהם וב"חברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריא ובארץ הקודש" התלבטו אם יש למושבה זכות קיום ואם יש טעם לתמוך בה^[10]. בשנת 1901 נסגרה חברת אהבת ציון, שהפסיקה לשלוח תמיכה לאיכרים, והמושבה קרסה^[11]. בראש פינה הוקם ועד לסיוע לאנשי מחנים בעזרת כסף שהגיע מחוץ לארץ^[12][13]. בשנת 1903 נמכרה אדמת מחנים לחקלאי ראש פינה ומתיישבי מחנים פונו מבתיהם תמורת פיצויים^[14]. ניסיון ההתיישבות לא עלה יפה, בגלל חוסר התמצאות בתנאי הארץ, מחסור בהון וחוסר מקצועיות.

בהמשך היה ניסיון של יק"א ליישב במקום פועלים שיגדלו טבק וכן הביאו קבוצת מתיישבים יהודים מן הקווקז לעבד את האדמות^[15] ולגדל בעלי חיים. בשנת 1909 הקציב הוועד האודסאי 1,200 פרנק לצורך שכירת מורה עבור המתיישבים, בתקווה שהדבר יקשור אותם למקום, אולם לא נמצא מורה שימלא את התפקיד^[16]. בסופו של דבר גם יהודי הקווקז נטשו בשנת 1912^[17] ובמקום ישבו אריסים ערבים של חקלאי ראש פינה^[18]. בזמן מלחמת העולם הראשונה בשנת 1916 עלתה למקום קבוצה של פועלים מפועלי ציון, להקמת יישוב פועלים ראשון בגליל העליון. בשנת 1922, מחניים הפך למושב עובדים וכעבור שש שנים נעזב שוב.

ב-23 במאי 1939 נבנתה מחניים בשלישית עם ייסודו של הקיבוץ הנוכחי על ידי חברי קיבוץ "יודפת" אנשי צפת. בשנת 1952 עבר משבר קשה על תנועת הקיבוץ המאוחד והיה פילוג בתנועה, עם הפילוג פרשו ממחניים חלק מן החברים. במקומם הגיע לקיבוץ גרעין של תנועת המחנות העולים. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הגיע לקיבוץ בכל שנה גרעין ובו כ-20 חברים מתנועת הנוער העובד והלומד במסגרת חוות הכשרה.

מדרום לקיבוץ נמצא שדה התעופה ראש פינה (המכונה גם "שדה התעופה מחניים"), המשמש לטיסות אזרחיות למרכז הארץ וכן כשדה חירום של חיל האוויר.

מצפון לקיבוץ זורם נחל מחניים הנקרא על שם הקיבוץ. ממערב לקיבוץ צומת מחניים ובו מרכז קניות קטן.

• שמשון שטיין, מחניים : מושבה קצרת ימים, הוצאת יד יצחק בן צבי, תשל"ח (1978).

מדיה וקבצים בנושא מחניים בוויקישיתוף

• האתר הקהילתי החדש של קיבוץ מחניים
• מחניים במרכז המידע להתיישבות בגליל
• תמונות מאוסף קיבוץ מחניים מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• עשרת המתיישבים הראשונים במושבה מחניים (1899), סרטון באתר החינוך של הספרייה הלאומית
• מחניים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית