מזוזואיקון

בתור הטריאס הופיעו אלמוגים ונבנו שוניות, התפתחו אמוניטים חדשים, וכן זוחלים ימיים, דינוזאורים, צבים ויונקים קטנים. כמו כן, הופיעו בה שרכים ונמשכה התפתחות המחטניים. בתקופה זו שגשגו הארכוזאורים – זוחלים קדומים מהם התפתחו התנינאים, התקודונתים, הפטרוזאורים והדינוזאורים, הקדום ביותר הידוע מהם היה הניאסזאורוס (Nyasasaurus) שצץ לפני 243 מיליון שנה^[1]. הטריאס הסתיים בהכחדה המונית שהביאה לעלייתם של הדינוזאורים והפיכתם לחיות היבשה הדומיננטיות.

בתור היורה שרר באזורנו אקלים חם, ושוניות האלמוגים שגשגו. בעולם החלה בתור זה פתיחתם של האוקיינוס האטלנטי ושבירת יבשת גונדוואנה שמדרום לים הטתיס. בסוף היורה חלה נסיגת ים נרחבת. ביורה שלטו ביבשה הדינוזאורים ובפרט הזאורופודים הענקיים ששקלו עשרות טונות והגיעו לגדלים של עשרות מטרים, והיו היצורים הגדולים ביותר שהילכו על פני האדמה. באמצע היורה החלו להתפתח העופות אך באוויר עדיין שלטו הפטרוזאורים. בים שרצו זוחלי ענק כגון פלזיוזאורים ואיכתיוזאורים.

בתור הקרטיקון חלה הצפה מחודשת של היבשות, שהגיעה לשיאה בסופו. האמוניטים הגיעו לפריחה בזמן זה, והים היה מלא בפלנקטון – כפי שניכר בסלעי הקירטון המאפיינים תור זה. בתקופה זו הופיעו לראשונה הצמחים מכוסי הזרע ובעלי פרחים. בקרטיקון המשיכה שליטת הדינוזאורים והם התפתחו למגוון רב של סוגים. לצידם חיו תנינאים בגדלים שונים, חלקם ענקיים, ופטרוזאורים בעלי מוטת כנפיים של כ-10 מטרים. היונקים עדיין היו קטנים וחיו בצילם של הדינוזאורים. שלהי הקרטיקון התאפיינו בצפון בעדרים גדולים של הדרוזאוריים וצרטופסים לצד הטירנוזאוריים הטורפים, ובדרום שלטו הטיטאנוזאורים הכבדים לצד הטורפים קרכרודונטוזאוריים ואבליוזאורים.הדינוזאורים נכחדו לפני 66 מיליון שנה באירוע שסימן את סוף הקרטיקון.

לקראת סוף המזוזואיקון חל שינוי קיצוני בתנאים בכדור הארץ. שינוי זה גרם להיעלמותם של מינים רבים, ביניהם האמוניטים, הרודיסטים, חוריריות שונות, המוזאזאוריים, הפטרוזאורים והדינוזאורים. לעומת זאת, היונקים, העופות, התנינאים והצבים שרדו את ההכחדה וחיים גם כיום. הכחדה גדולה זו יצרה גבול ביוגני בין המזוזואיקון והקנוזואיקון, עידן בעלי החיים החדשים, שבא אחריו. גבול זה מכונה גם "גבול K-Pg" משום שמפריד בין הקרטיקון והפלאוגן.

בעידן המזוזואיקון חדר ים תטיס לתוך היבשה בפעימות מתגברות. שינוי הדרגתי זה גרם למעבר הדרגתי של סלעי המשקע מקלאסטיים לקארבונטים ימיים, תוך שיש לעיתים החלפות המעידות על נסיגות.

הסלעים המזוזואים באזורנו נחלקים לשלוש קבוצות:

• סלעים ימיים קרבונטים: גיר (שחלקו הפך לדולומיט), קירטון וחוואר.
• סלעים אוופוריטיים שנוצרו בלגונות: גבס, דולומיט.
• סלעים קלאסטיים: אבן חול וחרסית.

כמו כן קיימם סלעים מגמתיים.

רשימה חלקית של קבוצות האורגניזמים הרב-תאיים שהתקיימו במזוזואיקון:

• צומח
  • חשופי זרע (כגון מחטניים, ציקסיים, גינקגו)
  • מכוסי זרע (בעלי פרחים, החל מקרטיקון עליון)
• חסרי חוליות כגון רכיכות ופרוקי-רגליים
  • מדוזות
  • אמוניטים
• דגים
  • דגי גרם
  • דגי סחוס
    • דמויי כריש
• ארכוזאוריה
  • דינוזאורים
    • עופות
  • פטרוזאורים
  • תנינאים
• זוחלים ימיים
  • צבים
  • מוזאזאוריים
  • פלזיוזאורים
• יונקים קדומים

• 
  טירנוזאורוס רקס
• 
  טריצרטופס
• 
  אפטוזאורוס
• 
  סרקוסוכוס

• 
  Zhuchengceratops
• 
  קנברזאורוס
• 
  Sinocalliopteryx
• 
  הטצגופטריקס
• 
  Augustasaurus
• 
  טאניווזאורוס

מדיה וקבצים בנושא מזוזואיקון בוויקישיתוף

• הערך Paleocene dinosaurs המזכיר אפשרות של קיום דינוזאורים לאחר המזוזואיקון
• מזוזואיקון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)