מושבת הכף
מושבת הכף או קולוניית הקייפ (באנגלית: Cape Colony) הייתה מושבה בריטית בדרומה של יבשת אפריקה. קדמה לה מושבה הולנדית בעלת שם זהה אשר הוקמה בשנת 1652. בשנת 1795 עבר השטח לידי האימפריה הבריטית שהקימה בו מושבה משלה. בראשית המאה ה-20 אוחדה המושבה יחד עם שאר שטחי דרום אפריקה של ימינו במסגרת איחוד דרום אפריקה, ובכך חדלה מלהתקיים. לימים תהפוך איחוד דרום אפריקה לדרום אפריקה של ימינו.
| |||
 | |||
| המנון לאומי | אלוהים נצור את המלכה | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | קולוניה בריטית | ||
| ראש מדינה | מלך | ||
| שפה נפוצה | אנגלית, הולנדית, אפריקאנס | ||
| עיר בירה | קייפטאון 33°55′S 18°25′E / 33.917°S 18.417°E | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אפריקה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | ייסוד | ||
| תאריך | 1795 | ||
| פירוק | הקמת איחוד דרום אפריקה | ||
| תאריך | 1910 | ||
| ישות קודמת |  מושבת הכף ההולנדית | ||
| ישות יורשת |  איחוד דרום אפריקה(כף התקווה הטובה)  בסוטולנד | ||
| שטח בעבר | 1875 – 717,413[1] קמ"ר 1904 – 520,939[2] קמ"ר | ||
| אוכלוסייה בעבר | 1875 – 849,160[1] נפש 1904 – 2,409,804[2] נפש | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | נצרות אנגליקנית, הכנסייה הרפורמית ההולנדית | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | לירה שטרלינג (£) | ||
.svg)
ה"כף" בשמה של המושבה ניתן לה מכף התקווה הטובה, המצוק הסלעי בקצה הדרום-מערבי של יבשת אפריקה, ממנו החלה ההתיישבות האירופית. העיר קייפטאון שליד כף התקווה הטובה שימשה כבירת המושבה.
היסטוריה
רקע
מגלי הארצות הראשונים שהגיעו לדרום יבשת אפריקה היו הפורטוגזים, שנמשכו לדרום בתקווה למצוא נתיב ימי להודו ולאסיה, על מנת להחליף את נתיבי היבשה היקרים דרך אסיה המרכזית. ב-1487 ברתולומיאו דיאס וקבוצה קטנה של אנשיו חלפו על פני כף סלעי וסוער. הוא קרא למקום "כף הסערות" (בפורטוגזית Cabo das Tormentas), אך מלך פורטוגל ז'ואו השני שינה את שמו ל"כף התקווה הטובה" (Cabo da Boa Esperança), לציון כי ראה בו אות מבשר טובות לפתיחת נתיבי הסחר למזרח. לאחר שתים עשרה שנה, ב-1498, הגיע ואסקו דה גאמה לאותו מקום, ולאחר מכן המשיך רחוק יותר לכיוון צפון מזרח, במעלה האוקיינוס ההודי.
אף שהפורטוגזים התגאו בהצלחתם ב"כיבוש" הכף, לא היה להם עניין בהתיישבות שם. לפורטוגזים לא היו מתחרים רבים באזור עד לסוף המאה ה-16, אז החלו האנגלים וההולנדים להתחרות בהם על נתיבי הסחר למזרח. תנועת הספינות סביב הכף גדלה, והוא נעשה למקום עצירה קבוע לצוותים חולים ועייפים. ב-1647 נטרפה ספינה הולנדית במקום המכונה היום "מפרץ השולחן" בחוף קייפטאון. ניצולי הצוות, האירופאים הראשונים שניסו להתיישב באזור, בנו מבצר וגרו בו במשך שנה עד שחולצו. זמן קצר לאחר מכן החליטה חברת הודו המזרחית ההולנדית לייסד שם התיישבות קבועה אשר נודעה לימים כמושבת הכף ההולנדית. לא עברו שנים רבות והמושבה הקטנה החלה לקלוט אליה מהגרים אירופאים רבים, בעיקר מהולנד. המהגרים התפשטו ברחבי הארץ ועקב כך המושבה גדלה לידי קרוב למחצית מדרום אפריקה של ימינו. עם סיומה של המאה ה-18 החל הכוח ההולנדי לדעוך, ובריטניה נכנסה למלא את הוואקום. הבריטים תפסו את הכף כדי שלא ייפול לידיים צרפתיות, החזירו אותו לזמן קצר להולנדים, לפני שניכסו סופית את האזור לעצמם ב-1814.
ההתיישבות הבריטית
עם הגיעם של הבריטים למושבה היו בה באותה תקופה כ-25,000 עבדים, כ-20,000 מתיישבים לבנים, כ-15,000 קויסאנים, וכ־1,000 עבדים שחורים משוחררים. הכוח היה בידי האליטה הלבנה בקייפטאון, והבדלה בין אנשים על בסיס גזע הייתה מושרשת עמוקות. מחוץ לקייפטאון וסביבתה אכלסו נוודים לבנים ושחורים את הארץ.
כמו ההולנדים לפניהם, לבריטים בתחילה לא היה עניין במושבת הכף לבד מהנמל האסטרטגי. אחת המשימות הראשונות שלהם הייתה לפתור ויכוח גבולות בין הבורים לשבט הקוזה, על הגבול המזרחי של המושבה. ב-1820 כ-5,000 מהגרים בריטים מהמעמד הבינוני, בעיקר סוחרים ואנשי עסקים, שוכנעו לעזוב את בריטניה ולהתיישב על חלקות אדמה בין הקבוצות הלוחמות כדי להוות אזור חיץ. התוכנית הייתה לא מוצלחת בעליל, ועד 1823 כבר נסוגה כמעט מחצית המתיישבים לערים, בעיקר לגרהמסטאון (Grahamstown, כיום מחנדה, Makhanda) ופורט אליזבת.
אף שלא עזרו כלל ביישוב מחלוקת הגבולות, תוספת המתיישבים חיזקה את הנוכחות הבריטית באזור, וסדקה את האחדות היחסית של המושבה הלבנה. בעוד שעד לאותה תקופה הבורים, ערכיהם ואורח חייהם היו דומיננטיים ללא עוררין, הרי שכעת היו שתי קבוצות לשוניות ושתי תרבויות. באופן כללי, דוברי האנגלית היו עירוניים ששלטו בפוליטיקה, במסחר, במכרות ובייצור, ואילו הבורים, שהיו לרוב פחות משכילים, היו מוגבלים לחוותיהם.
הפער בין המתיישבים הבריטים והבורים התרחב עוד יותר עם ביטול העבדות ב-1833, צעד שהבורים ראו אותו כמתריס נגד הסדר האלוהי של הגזעים. אולם השמרנות של המתיישבים הבריטים ותחושת העליונות הגזעית שלהם מנעה רפורמה רדיקלית, וב-1841 הועבר חוק שהנציח את שליטת הלבנים. בינתיים גדל מאוד מספר הבריטים בקייפטאון, וכן באזור שממזרח למושבה (כיום מחוז הקייפ המזרחי), ובנטאל הסמוכה.
המלחמות האנגלו בוריות
ערך מורחב – מלחמת הבורים
ב-1836 החל גל נדודים גדול של בורים, שחשו כי רגליהם נדחקות ממושבת הכף, צפון-מזרחה לעומק היבשת בחיפוש אחר שטחים חופשיים משלטון האימפריה הבריטית. הם מצאו את מבוקשם מעבר לנהרות אורנג' ו-ואל, שם ייסדו שתי רפובליקות עצמאיות - מדינת אורנג' החופשית והרפובליקה הדרום-אפריקאית. גילוי מחצבי יהלומים בשטחי הבורים בשנת 1869 המריץ את הבריטים לנסות להרחיב את שטחי השפעתם גם אל הרפובליקות הבוריות העצמאיות, ולספחן. מרד שהחל ברפובליקה הדרום-אפריקאית כנגד יוזמת הסיפוח הבריטית התפתח לכדי מלחמת הבורים הראשונה (1880-1881), בה ניצחו הבורים את הבריטים, הדפו אותם חזרה אל מושבת הכף, וביססו את עצמאותם בהסכם שהעניק הכרה בריטית בריבונותם.
גילוי מרבצי הזהב בשטחי הרפובליקה הדרום-אפריקאית בשנת 1886 הביא לזרימת רבבות בריטים ומהגרים ממושבת הכף אל העיר יוהנסבורג, שנולדה ברפובליקה הדרום-אפריקאית במרכז ריף הזהב וצמחה בקצב מסחרר. בתוך זמן קצר גברו הסכסוכים בין הבורים המקומיים לבין המתיישבים הבריטים החדשים, כאשר המתיישבים הבריטים נושאים עיניהם לממשלה הבריטית במושבת הכף לעזרה. הם זכו לגיבוי מלא מצידו של ססיל רודס, ראש ממשלת מושבת הכף, שממילא שאף להרחבת השליטה הבריטית ברחבי היבשת השחורה וראה את הרפובליקות הבוריות כעצם בגרונה של האימפריה. ניסיונות פישור והידברות לא צלחו, וב-1899 פרצה מלחמת הבורים השנייה. למרות הצלחות ראשוניות של הבורים, גברה לבסוף העוצמה שרוכזה במושבת הכף מכל רחבי האימפריה הבריטית. עם סיום המלחמה בשנת 1902 היו המדינות הבוריות כבושות וחרבות, כשהן נשלטות בידי ממשלת מושבת הכף בקייפטאון.
לאחר העצמאות
השלטון הבריטי במושבת הכף ובשטחים שכבשה נמשך עד שנת 1910, אז קמה ישות מדינית עצמאית חדשה - "איחוד דרום אפריקה" (לימים רפובליקת דרום אפריקה). ישות זו איחדה את מושבת הכף ומושבת נטאל הבריטיות, עם מדינת אורנג' החופשית והרפובליקה הדרום-אפריקאית הבוריות, כאשר כל אחת מארבע הטריטוריות הופכת להיות פרובינציה אדמיניסטרטיבית במדינה החדשה. מושבת הכף הפכה, אם כן, להיות "פרובינציית הכף" - מחוז בדרום אפריקה, שכיסה כמחצית משטח המדינה. קייפטאון, בירת מושבת הכף, הייתה לאחת משלוש ערי הבירה של דרום אפריקה (בצד פרטוריה ובלומפונטיין - בירות המדינות הבוריות לשעבר).
ב-1994, לאחר ביטול משטר האפרטהייד ועליית נלסון מנדלה לשלטון, בוצעה חלוקה אדמיניסטרטיבית מחודשת של מחוזות דרום אפריקה. תחת החלוקה החדשה חולקה פרוביציית הכף לשלושה מחוזות הנושאים את השמות הכף המזרחי, הכף הצפוני והכף המערבי.
אוכלוסייה
התפלגות גזעית
| קבוצות גזעיות באוכלוסיית מושבת הכף | |||
|---|---|---|---|
| 1807[3] | |||
| לבנים | 25,614 | 34.8% | |
| שחורים | 18,565 | 25.3% | |
| עבדים | 29,303 | 39.9% | |
| סה"כ | 73,482 | 100% | |
| 1820[3] | |||
| לבנים | 43,097 | 40.9% | |
| שחורים | 30,460 | 28.9% | |
| עבדים | 32,049 | 30.4% | |
| סה"כ | 105,336 | 100% | |
| 1865[4] | |||
| לבנים | 181,592 | 36.6% | |
| שחורים | 182,134 | 36.7% | |
| צבעוניים | 132,655 | 26.7% | |
| סה"כ | 496,381 | 100% | |
| 1904[2] | |||
| לבנים | 579,741 | 24.1% | |
| שחורים | 1,424,787 | 59.1% | |
| צבעוניים ואסייתים | 405,276 | 16.8% | |
| סה"כ | 2,409,804 | 100% | |
| בשנת 1833 בוטלה העבדות במושבות האימפריה הבריטית, וכל השחורים שהוחזקו בתנאי עבדות שוחררו. במקביל החלו לבצע החרגה במפקדי האוכלוסין במושבה של אוכלוסיית הצבעוניים. לצד כל זאת, לקראת סוף המאה ה-19 הגיעה למושבה אוכלוסייה אסייתית קטנה אך משמעותית, אשר טבעה אף היא את חותמה במפקדי האוכלוסין במושבה. | |||
התפלגות דתית
| קבוצות דתיות באוכלוסיית מושבת הכף (1904)[2] | |||
|---|---|---|---|
| פרוטסטנטים | 1,305,453 | 55.3% | |
| הכנסייה הרפורמית ההולנדית | 405,696 | 17.2% | |
| הכנסייה המתודיסטית | 290,264 | 12.3% | |
| הכנסייה האנגליקנית | 281,433 | 11.9% | |
| הכנסייה הקהילתית | 112,202 | 4.8% | |
| הכנסייה הפרסביטריאנית | 88,660 | 3.8% | |
| הכנסייה הלותרנית | 80,902 | 3.4% | |
| דתות אפריקניות עממיות | 1,016,255 | 43.1% | |
| קתולים | 38,118 | 1.6% | |
| מוסלמים | 22,623 | 1.0% | |
| יהודים | 19,537 | 0.8% | |
| אחר | 4,297 | 0.2% | |
ערים, עיירות וכפרים
| היישובים הגדולים ביותר במושבת הכף הבריטית | |||
|---|---|---|---|
| שם | בשפת המקור | שנת הקמה | אוכלוסייה (1904)[2] |
| קייפטאון | Cape Town | 1652 | 77,668 |
| קימברלי | Kimberley | 1871 | 34,331 |
| פורט אליזבת | Port Elizabeth | 1820 | 32,959 |
| וודסטוק | Woodstock | 1867 | 28,990 |
| איסט לונדון | East London | 1872 | 25,220 |
| ויינברג | Wynberg | 1795 | 18,477 |
| קלרמונט | Claremont | 1840 | 14,972 |
| גרהאמסטאון | Grahamstown | 1820 | 13,887 |
| אוייטנהאכה | Uitenhage | 1804 | 12,193 |
| פארל | Paarl | 1687 | 11,293 |
| גראף-ריינט | Graaff Reinet | 1786 | 10,083 |
| קווינסטאון | Queenstown | 1853 | 9,616 |
| קינג ויליאמז טאון | King William's Town | 1835 | 9,506 |
| אודסהורן | Oudtshoorn | 1857 | 8,849 |
| ווסטר | Worcester | 1819 | 7,885 |
| קרדוק | Cradock | 1816 | 7,762 |
| סיימונס טאון | Simon's Town | 1680 | 6,643 |
| אליוואל נורת' | Aliwal North | 1849 | 5,566 |
| בופורט וסט | Beaufort West | 1818 | 5,478 |
| סאמרסט איסט | Somerset East | 1825 | 5,216 |
| סטלנבוש | Stellenbosch | 1679 | 4,969 |
| ולינגטון | Wellington | 1840 | 4,881 |
| מוסל ביי | Mossel Bay | 1848 | 4,206 |
| מאלמסברי | Malmesbury | 1745 | 3,811 |
| קלדון | Caledon | 1811 | 3,508 |
| ג'ורג' | George | 1811 | 3,506 |
| דה ארה | De Aar | 1903 | 3,271 |
| רוברטסון | Robertson | 1853 | 3,244 |
| פרייבורג | Vryburg | 1882 | 2,985 |
| קוקסטאד | Kokstad | 1869 | 2,903 |
| בורגרסדורפ | Burghersdorp | 1846 | 2,894 |
| ויקטוריה וסט | Victoria West | 1844 | 2,762 |
| מולטנו | Molteno | 1874 | 2,725 |
| מאפיקנג | Mafeking | 1852 | 2,713 |
| קולסברג | Colesberg | 1830 | 2,668 |
| ריברסדייל | Riversdale | 1838 | 2,643 |
| סאמרסט ווסט | Somerset West | 1822 | 2,613 |
| אברדין | Aberdeen | 1856 | 2,553 |
| קרס | Ceres | 1854 | 2,410 |
| סוולנדאם | Swellendam | 1746 | 2,406 |
| אומטטה | Umtata | 1876 | 2,342 |
| טראקאסטאד | Tarkastad | 1862 | 2,270 |
| סטיינסבורג | Steynsburg | 1872 | 2,250 |
| דרודרצ'ט | Dordrecht | 1856 | 2,052 |
פוליטיקה
רשויות השלטון
לפי חוקת 1872 מושבת הכף נהנתה ממידה רחבה יחסית של משל עצמי, במסגרת היותה מושבה של האימפריה הבריטית. הרשות המחוקקת כללה את בניין הפרלמנט היושב בקייפטאון הבירה. הוא היה מורכב משני בתים: הבית העליון - המועצה המחוקקת (Legislative Council), והבית התחתון - האספה המחוקקת (House of Assembly). חברי המועצה אשר נבחרו בבחירות כלליות אחת לשבע שנים, ייצגו באופן אזורי את פרובינציות המושבה. חברי בית המחוקקים נבחרו אחת לחמש שנים, וייצגו ברמה מקומית יותר - בהתאם למחוזות והעיריות השונות במושבה. בראש הרשות המבצעת עמד מושל, אשר מונה ישירות על ידי הכתר הבריטי, ללא כל השפעה מצד בני המושבה. בעלי זכות בחירה במושבה היו חייבים להיות גברים בני 21 ומעלה, נתינים בריטים, כאלו שנולדו בשטחי המושבה, התגוררו בה ב-12 החודשים הסמוכים למועד ההצבעה, ובעלי רכוש של 75 לירה שטרלינג לפחות ושכר הגבוה מ-50 לירה שטרלינג בשנה. אף על פי שבדרך כלל הדבר לא אירע, גם התושבים הלא-לבנים של המושבה היו להלכה רשאים להשתתף בהליך הבחירות. עם זאת, החוקה מנעה מאנשים שאינם ממוצא אירופאי להיבחר לפרלמנט. בשנת 1907 152,135 מתושבי המושבה היו רשומים בספר הבוחרים כבעלי זכות הצבעה, מתוכם למעלה מ-20,000 לא-אירופאים.[5]
מערכת המשפט של המושבה התבססה על המשפט הרומאי וההולנדי, מורשת מושבת הכף ההולנדית. על בסיס זה חוקק פרלמנט מושבת הכף שורה של חוקים, אשר הגדירו את מאפייני המשפט הפלילי והאזרחי. בראשות כל מחוז עמד משפט מחוזי שכלל שופט אחד שעסק בענייני משפט אזרחי ופלילי כערכאה הנמוכה ביותר במערכת. מעל בתי המשפט המחוזיים עמדו שני בית משפט אזוריים, בית משפט בגראהמסטאון, ובית המשפט הגבוה של גריקואלנד מזרח אשר ישב בקימברלי. בכל אחד מבתי משפט אלו היו שני שופטים ונשיא בית משפט. כאשר משפט לא הוכרע בבתי המשפט המחוזיים, הערעור שהתקבל הביע לאחד משני בתי משפט אלו. כל בתי המשפט המחוזיים היו כפופים לבית המשפט העליון של המושבה, אשר ישב בקייפטאון הבירה, וכלל חבר שופטים בראשות נשיא בית משפט.[6]
חלוקה מנהלית
לאורך המאה ה-19, החלוקה המנהלית הפנימית של מושבת השתנתה באופן תדיר, בעיקר כתוצאה מההתרחבות הטריטוריאלית שלה צפונה ומזרחה. לצד החלוקה הבסיסים למחוזות, החל מאמצע המאה ה-19 היווה כל אחד מהמחוזות חלק מאחת משתי פרובינציות של המושבה, הפרובינציה המערבית והפרובינציה המזרחית. בעוד ברחבי הפרובינציה המערבית נשמרה הדומיננטיות ההולנדית, אם כי זו כבר לא הייתה כה מכריעה; הפרובינציה המזרחית, לרבות הערים פורט אליזבת ואיסט לונדון, הורכבה בעיקר ממתיישבים מבריטניה. בשנת 1874, עם המשך התרחבותה של המושבה, חולקו המחוזות מחדש בהתאם לשבע פרובינציות: הפרובינציה המערבית, הפרובינציה הצפון מערבית, הפרובינציה הדרום מערבית, הפרובינציה המזרחית, הפרובינציה הצפון מערבית, הפרובינציה הדרום מזרחית, ופרובינציית מרכז הארץ. בשנת 1880, עם סיפוחה של גריקואלנד מזרח למושבה, היא הפכה לפרובינציה שמינית. פרובינציה תשיעית הקומה בשנת 1895, עם הפיכתה של בצ'ואנאלנד הבריטית גם כן לחלק משטח המושבה.[7]
החל משנת 1855 עמדה בראשות כל מחוז מועצה מחוזית (Provincial council) אשר ייצגה את תושבי המחוז ונבחרה על ידו אחת לשלוש שנים, באופן הדומה לבחירת חברי הפרלמנט. עם זאת, בניגוד לפרלמנט של המושבה, למועצה המחוזית היו יכולים להיבחר גם לא-אירופאים, לפחות באופן תאורטי. בדרך כלל המועצה לא עסקה בחקיקה, אלא בחיבור תקנות שעסקו בעיקר במילוי תפקידים מנהליים, למשל ענייני חינוך יסודי ומיסוי מקומי. כל תקנות המועצות המחוזיות נדרשו לקבל את אישור ממשלת המושבה לפני שאלו נכנסו לתוקף. הרשות המבצעת של המחוז, הוועד המנהל (Executive committee), נבחרה על ידי המועצה, והיא הורכבה מארבעה אנשים אשר בדרך כלל היו גם חבריה. אלו ניהלו את ענייני המחוז יחד עם קצין המנהלה (executive officer) שלו, אשר היה פקיד ממונה מטעם ממשלת המושבה.[5]
| מחוזות מושבת הכף הבריטית (1833-1834)[3] | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| העיר קייפטאון | Cape Town city | קייפטאון | 13,652 (71.1%) | 5,555 (28.9%) | 19,227 | |
| הכף | Cape | קייפטאון | 7,682 (52.5%) | 4,258 (47.5%) | 11,940 | |
| סטלנבוש | Stellenbosch | סטלנבוש | 7,582 (46.8%) | 8,555 (53.2%) | 16,137 | |
| ווסטר | Worcester | ווסטר | 11,500 (31.7%) | 4,668 (68.3%) | 16,163 | |
| סוולנדאם | Swellendam | סוולנדאם | 11,842 (79.8%) | 3,024 (20.2%) | 14,866 | |
| ג'ורג' | George | ג'ורג' | 5,645 (71.7%) | 2,230 (28.3%) | 7,875 | |
| אויטנהכה | Uitenhage | אויטנהכה | 7,794 (85.8%) | 1,298 (14.2%) | 9,092 | |
| אולבני | Albany | גרהמסטאון | 9,375 (98.4%) | 142 (1.6%) | 9,519 | |
| סאמרסט | Somerset | סאמרסט איסט | 9,989 (87.4%) | 1,441 (12.6%) | 11,430 | |
| גראף-ריינט | Graaff-Reinet | גראף-ריינט | 11,010 (81.8%) | 2,409 (18.2%) | 13,459 | |
| ה"חופשיים" הנספרים הם אנשים שאינם עבדים מכל קבוצה גזעית שהיא. | ||||||
מחוזות מושבת הכף בשנת 1806
מחוזות מושבת הכף בשנת 1861
_(14802412033).jpg)
ראשי המושבה
| מושלי המושבה (1797–1910) | ||||
|---|---|---|---|---|
| מלך | שם | כהונה | סוג | |
| ג'ורג' מקרטני George Macartney | 1797–1798 | מושל | ||
| פרנסיס דאנדס Francis Dundas | 1798–1799 | מושל ממלא מקום | ||
| ג'ורג' יאנג George Yonge | 1799–1801 | מושל | ||
| פרנסיס דאנדס (כהונה שנייה) Francis Dundas | 1801–1803 | מושל ממלא מקום | ||
| בין השנים 1803 ו-1806, המושבה הייתה נתונה לשלטון הולנדי | ||||
| דייוויד באירד David Baird | 1806–1807 | מושל ממלא מקום | ||
| הנרי ג'ורג' גריי Henry George Grey | 1807 | מושל ממלא מקום | ||
| דו פרה אלכסנדר Du Pre Alexander | 1807–1811 | מושל | ||
| הנרי ג'ורג' גריי (כהונה שנייה) Henry George Grey | 1811 | מושל ממלא מקום | ||
| ג'ון פרנסיס קרדוק John Francis Cradock | 1811–1813 | מושל | ||
| רוברט מיד Robert Meade | 1813–1814 | מושל ממלא מקום | ||
| צ'ארלס סומרסט Charles Somerset | 1814–1826 | מושל | ||
| ריצ'רד בורק Richard Bourke | 1826–1828 | מושל ממלא מקום | ||
| גאלבריית' לאורי קול Galbraith Lowry Cole | 1828–1833 | מושל | ||
| תומאס פרנסיס וייד Thomas Francis Wade | 1833–1834 | מושל ממלא מקום | ||
| בנג'מין ד'אורבן Benjamin d'Urban | 1834–1838 | מושל | ||
| ג'ורג' תומאס נפייר George Thomas Napier | 1838–1844 | מושל | ||
| פרגרין מייטלנד Peregrine Maitland | 1844–1847 | מושל | ||
| הנרי פוטינגר Henry Pottinger | 1847 | מושל | ||
| הארי סמית' Harry Smith | 1847–1852 | מושל | ||
| ג'ורג' קאת'קארט George Cathcart | 1852–1854 | מושל | ||
| צ'ארלס הארי דרלינג Charles Henry Darling | 1854 | מושל ממלא מקום | ||
| ג'ורג' גריי George Grey | 1854–1859 | מושל | ||
| רוברט הנרי וויניארד Robert Henry Wynyard | 1859–1862 | מושל ממלא מקום | ||
| פיליפ אדמונד וודהאוס Philip Edmond Wodehouse | 1862–1870 | מושל | ||
| צ'ארלס קראופורד האי Charles Craufurd Hay | 1870 | מושל ממלא מקום | ||
| הנרי בארקלי Henry Barkly | 1870–1877 | מושל | ||
| הנרי ברטל פראר Henry Bartle Frere | 1877–1880 | מושל | ||
| הנרי יו קליפורד Henry Hugh Clifford | 1880 | מושל ממלא מקום | ||
| ג'ורג' סטרון George Cumine Strahan | 1880–1881 | מושל ממלא מקום | ||
| הרקולס רובינסון Hercules Robinson | 1881–1889 | מושל | ||
| הנרי ברוגהאם לוך Henry Brougham Loch | 1889–1895 | מושל | ||
| ויליאם גורדון קמרון William Gordon Cameron | 1891–1894 | מושל ממלא מקום | ||
| הרקולס רובינסון (כהונה שנייה) Hercules Robinson | 1895–1897 | מושל | ||
| ויליאם הווליי גודאינף William Howley Goodenough | 1897 | מושל ממלא מקום | ||
| אלפרד מילנר Alfred Milner | 1897–1901 | מושל | ||
| ולטר הלי הצ'ינסון Walter Hely-Hutchinson | 1901–1910 | מושל | ||
| הנרי ג'נר סקובל Henry Jenner Scobell | 1909 | מושל ממלא מקום | ||
| ראשי ממשלת המושבה (1872–1910) | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | שם | כהונה | שנות חיים | מקום לידה | |
 | ג'ון מולטנו John Charles Molteno | 1872–1878 (6 שנים) | 1814–1886 (מת בגיל 72) | לונדון,  הממלכה המאוחדת | |
 | גורדון ספריג John Gordon Sprigg | 1878–1881 (3 שנים) | 1830–1913 (מת בגיל 83) | איפסוויץ', הממלכה המאוחדת | |
 | תומאס סקאנלן Thomas Charles Scanlen | 1881–1884 (3 שנים) | 1834–1912 (מת בגיל 78) | דרהאמסטאון,  מושבת הכף הבריטית | |
 | תומאס אפינגטון Thomas Upington | 1884–1886 (שנתיים) | 1844–1898 (מת בגיל 54) | קורק, הממלכה המאוחדת | |
| | גורדון ספריג (כהונה שנייה) John Gordon Sprigg | 1886–1890 (4 שנים) | 1830–1913 (מת בגיל 83) | איפסוויץ', הממלכה המאוחדת | |
 | ססיל רודס Cecil John Rhodes | 1890–1896 (6 שנים) | 1853–1902 (מת בגיל 48) | הרטפורדשייר, הממלכה המאוחדת | |
| | גורדון ספריג (כהונה שלישית) John Gordon Sprigg | 1896–1898 (שנתיים) | 1830–1913 (מת בגיל 83) | איפסוויץ', הממלכה המאוחדת | |
 | ויליאם שרינר William Philip Schreiner | 1898–1900 (שנתיים) | 1857–1919 (מת בגיל 62) | ליידי גריי, מושבת הכף הבריטית | |
| | גורדון ספריג (כהונה רביעית) John Gordon Sprigg | 1900–1904 (4 שנים) | 1830–1913 (מת בגיל 83) | איפסוויץ', הממלכה המאוחדת | |
 | ליאנדר ג'יימסון Leander Starr Jameson | 1904–1908 (4 שנים) | 1853–1917 (מת בגיל 64) | אדינבורו, הממלכה המאוחדת | |
 | ג'ון מרימאן John Xavier Merriman | 1908–1910 (שנתיים) | 1841–1926 (מת בגיל 85) | סאמרסט, הממלכה המאוחדת | |
| השתייכות מפלגתית: עצמאי; המפלגה הפרוגרסיבית; המפלגה הדרום אפריקאית | |||||
מפלגות פוליטיות
| השוואת עמדות בקרב המפלגות הפוליטיות במושבת הכף | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | קהל בוחרים עיקרי | אפיון אידאולוגי-פוליטי | הידוק הקשרים עם האימפריה | שימור המלוכה | הרחבת זכויות האזרח של השחורים |
| המפלגה הפרוגרסיבית | אנגלים | ימין-שמרני |  בעד | בעד |  נגד |
| המפלגה הדרום אפריקאית | אפריקאנרים | מרכז-ליברלי | נגד | בעד | בעד |
| האפריקאנר בונד | אפריקאנרים | ימין-שמרני | נגד | נגד | נגד |
| מפלגות בדרום אפריקה במאות ה-19, ה-20 וה-21 המזוהות עם האוכלוסייה הלבנה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| השלטון הבריטי | המפלגה הפרוגרסיבית(א) (עד 1910) | התנועה הפרוגרסיבית (עד 1910) | המפלגה החוקתית (עד 1910) | המפלגה הדרום אפריקאית(א) (עד 1910) | מפלגת האורנג' (עד 1910) | מפלגת העם(א) (עד 1910) | אפריקאנר בונד (עד 1910) | ||||
 לפני האפרטהייד | מפלגת הלייבור(א) (1910–1958) | המפלגה היוניוניסטית (1910–1920) | |||||||||
| המפלגה הלאומית (1915–1934) | |||||||||||
| המפלגה הדרום אפריקאית(א) (1910–1934) | |||||||||||
| מפלגת הדומיניון (1934–1948) | המפלגה הלאומית המטוהרת (1935–1948) | ||||||||||
המפלגה המאוחדת (1934–1977) | מפלגת העם(א) (1939–1941) | ||||||||||
| המפלגה האפריקאנרית (1941–1951) | המפלגה הלאומית המאוחדת (1940–1951) | ||||||||||
| שנות האפרטהייד | |||||||||||
| המפלגה הליברלית (1953–1968) | |||||||||||
| המפלגה השמרנית הלאומית (1954–1957) | |||||||||||
| המפלגה הפרוגרסיבית(א) (1959–1975) | |||||||||||
| מפלגת הלייבור(א) (1969–1994) | המפלגה הדמוקרטית(א) (1973–1977) | המפלגה הלאומית (1939–1997) | |||||||||
| מפלגת הרפורמה הפרוגרסיבית (1975–1977) | |||||||||||
| המפלגה הפרוגרסיבית הפדרלית (1977–1989) | מפלגת הרפובליקה החדשה (1977–1988) | ||||||||||
| המפלגה השמרנית (1982–2004) | |||||||||||
| המפלגה העצמאית (1987–1989) | |||||||||||
| המפלגה הדמוקרטית(א) (1988–2005) | |||||||||||
 אחרי האפרטהייד | |||||||||||
| המפלגה הלאומית החדשה (1997–2005) | |||||||||||
| הברית הדמוקרטית (החל מ-2000) | חזית החירות פלוס (החל מ-1994) | ||||||||||
| מקרא מפלגות: מזוהות עם האוכלוסייה דוברת האפריקאנס; מזוהות עם האוכלוסייה דוברת האנגלית; מזוהות עם האוכלוסייה הלבנה באופן כללי הערה (א): אף על פי שמפלגות אלו נושאות שם זהה, הן אינן אותן מפלגות ואין ביניהן קשר ישיר | |||||||||||
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מושבת הכף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כף התקוה הטובה (דרום אפריקה), דף שער בספרייה הלאומית
