מועצה אזורית אשכול

המועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה. ב-19 באוגוסט 1969 הוחלף שמה^[6] ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הפכה המועצה ליעד של הטרור הפלסטיני מרצועת עזה, כאשר ב-2001 החלו נגדה שיגורי רקטות קסאם. בעקבות תוכנית ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה ירי הרקטות והפצמ"רים על יישובי המועצה החמיר, דבר שהוביל למספר מבצעים צבאיים גדולים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות. במתקפת הפתע של ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל. הובילה לפגיעה במועצה. הטבח בפסטיבל נובה הטבח בניר עוז והטבח בבארי, כולם אירעו בשטחי המועצה. זאת לצד קרבות קשים שאירעו ברוב היישובים שבו.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית אשכול 15,750 תושבים (מקום 131 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,823 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[7]

הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות, אך ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה, וביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.

• יער בארי^[8] - יער המשתרע על פני 11,000 דונם סמוך לקיבוץ בארי. ביער מספר אתרים, בהם אנדרטת יד אנזא"ק ומחצבות הגופרית בארי.
• הגדת חבל ימית^[9] - מרכז מבקרים המתאר את ההיסטוריה של יישובי חבל ימית ופינויים ב-1981. ממוקם במושב דקל.
  • אנדרטת עוצבת הפלדה^[10] - ממוקמת במתחם מרכז המבקרים "הגדת חבל ימית". הוקמה לזכר חללי האוגדה שכבשה במלחמת ששת הימים את חבל ימית. הועתקה ממיקומה המקורי (על גבעה בחבל ימית) אל מיקומה הנוכחי, ב-1981.

סמל המועצה עוצב בראשית שנות השישים על ידי האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים.^[11] במקביל להיותו סמל המועצה, שימש הסמל במשך שנים רבות גם את ארגון "ישובי חבל מעון", אשר עסק במיון ושיווק התוצרת החקלאית של יישובי החבל.

כאשר עוצב הסמל נקראה המועצה האזורית "חבל מעון" וכללה בעיקר קיבוצים שהוקמו כחלק ממערך ההגנה ותפיסת השטחים שמול גבול רצועת עזה. עיקר פרנסתם של תושבי המועצה הייתה אז על חקלאות שהתאפיינה בשטחי התבואה הגדולים שנזרעו אז ללא השקיה. הסמל שיקף את שני אלה בבהירות ובפשטות: שיבולת שהופכת לגדר תלתלית ובתוכה שדה.

עם השנים עבר הסמל מספר שינויים. מכיוון שתלתלי גדר התיל יצרו קונוטציות שליליות לכלא ודיכוי הם הוסרו והושארו תלתלים בלבד, כרעיון מופשט ופתוח לפרשנות. בנוסף התעגל מעט הסמל בהתאם לתפיסות וצרכים חדשים.

בגרסה הנוכחית של הסמל, שעוצב בשנת 2013 על ידי המעצב הגרפי חיים לוי, הוסרו התלתלים לגמרי וכן הגבעול המקיף את הסמל, בהתאם לגישה העיצובית המודרנית להפשטת סמלים. כמו כן, הותאמו צבעים קבועים למאפייני הסמל.

• 
  סמל המועצה הראשון
• 
  סמל המועצה בגרסה מתקדמת
• 
  סמל המועצה הנוכחי

• 1951–1953 - הדסה ברגמן (תירוש) מנירים (1927 - 2013)^[12]
• 1954–1955 - משה (מוסא) קסטרו
• 1956–1959 - משה אבני ממגן
• 1961–1965 - חיים (חמי) כלב מניר יצחק (1930 -2015)^[13]
• 1965–1969 - בנימין חפץ מנירים
• 1970 - חיים בן פורת מרעים
• 1971–1974 - אשר (צימבה) צימבליסטה מרעים^[14]
• 1975–1979 - שמואל אבני מבארי
• 1980–1984 - אליעזר בן צבי ממגן
• 1985–1991 - אשר (צימבה) צימבליסטה
• 1991–1997 - אברהם (בודא) דגן מבארי
• 1997–2003 - אברהם (מנצ'ר) דבורי מבארי
• 2003–2007 - אורי נעמתי מרעים
• 2007–2015 - חיים ילין מבארי
• 2015 ואילך - גדי ירקוני מנירים

• חבל אשכול

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מועצה אזורית אשכול

• פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• אתר מועצה אזורית אשכול
• סיפור מקומי מועצה אזורית אשכול - סיפור התפתחות המועצה על גבי ציר זמן, תמונות, מסמכים וסרטונים. ארכיון דיגיטלי קהילתי.
• אתר עמותת התיירות
• ‏ 232 - עיתון תושבי מועצה אזורית אשכול
• ככה זה, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול
• מועצה אזורית אשכול, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• אשכול (ישראל : מועצה אזורית), דף שער בספרייה הלאומית