מהומות הסגר בהולנד (2021)
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
מהומות הסגר בהולנד 2021 הם סדרת מהומות מתמשכת בהולנד כמחאה נגד פעולות סגר שהטילה הממשלה ובפרט נגד העוצר שהונהג ב־23 בינואר 2021 כחלק מהמאבק במגפת הקורונה בהולנד. המשטרה תיארה את האירועים כ"מהומות הגרועות ביותר" במדינה מאז מהומות ההכתרה ב-1980.[1]
 | |
| תאריכי המאבק | גל שני: 19 בנובמבר – 21 בנובמבר 2021 גל ראשון: 23 בינואר – 26 בינואר 2021  |
|---|---|
| מקום |  הולנד |
רקע
ההצעה לביצוע עוצר כללי כדי לבלום את התפשטות נגיף הקורונה הוצעה על ידי צוות ניהול ההתפרצות (ה-OMT) כבר בספטמבר 2020, אך לא זכתה לתמיכת בית הנבחרים של הולנד, בשל האסוציאציה למלחמת העולם השנייה.[2]
לאחר ארבעה חודשים, מדידות הראו שקצב דעיכת ההדבקות לא ירד מספיק מהר למרות היותה של הולנד בסגר מלא מאז 14 בדצמבר 2020.[3] יתר על כן, וריאנט אלפא של נגיף הקורונה שהתפשט באותה תקופה היה בעל יכולת להיות מועבר בקלות רבה יותר, ודבר זה העלה חשש ל"גל שלישי" של התפרצויות הנגיף ברחבי המדינה.[4]
ב־20 בינואר 2021, ראש הממשלה מארק רוטה הודיע במסיבת עיתונאים על כוונתו להורות על עוצר בלילות בין השעות 20:30-04:30.[5]
ב־21 בינואר, לאחר שאומצה הצעה לדחיית העוצר לשעה 21:00, הצביע הרוב בבית הנבחרים בעד ההצעה.[6] לעוצר שייכנס לתוקף ב-23 בינואר ויסתיים לא לפני ה-10 בפברואר 2021.[7]
לפני ההכרזה על העוצר, התקיימו מספר פעמים הפגנות לא אלימות נגד צעדי המניעה של הממשלה. לאחר כניסת העוצר לתוקף, ב־24 בינואר 2021, הפגנות נגד העוצר באמסטרדם ובאיינדהובן הסלימו לכדי התפרעויות אלימות בתגובה להתערבויות המשטרה.[8][9] בהמשך הופצו ברשתות החברתיות קריאות להתפרע ואכן החלו התפרעויות גם במקומות אחרים בהולנד.
כתב אל-ג'זירה בהולנד דיווח כי המהומות נגרמו בחלקן על ידי תאוריות קשר שהופצו על ידי ארגון QAnon. לדבריו "זו התפרצות זעם שלא נראתה בהולנד הרבה מאוד שנים. הצעירים שולהבו גם על ידי פוליטיקאים מהימין הקיצוני שקראו לאנשים להתנגד לסגר."[10]
ציר זמן
גל ההתפרעויות ראשון
23 בינואר
בעיר אורק במחוז פלבולנד, החלו קבוצות של צעירים להתפרע במחאה נגד העוצר. במהלך המהומות הושחתו ניידות משטרה, יודו אבנים וזיקוקים לעבר השוטרים. מאוחר יותר באותו הערב מרכז בדיקות קורונה של שירות הבריאות העירוני הוצת, ושני חשודים נעצרו לאחר מכן.[11]
24 בינואר
התקיימו התפרעויות באמסטרדם, איינדהובן, האג, טילבורך, פנלו, אנסחדה, הלמונד ורורמונד.
באיינדהובן הוצתו כלי רכב ונבזזו חנויות בתחנה המרכזית בעיר ובסביבתה. באנסחדה ניסו מפגינים לשבור את חלונות בית החולים מדיק ספקטרום טוונטה. יותר מ-300 איש נעצרו וניתנו 2,100 קנסות.
25 בינואר
150 בני אדם נעצרו במהלך הלילה שבין 25 ל-26 בינואר באמסטרדם וברוטרדם. חנויות נבזזו והושחתו. הערים דן בוש, זוולה, אמרספורט, אלקמאר, הורן, גאודה, הארלם וויננדאל חוו צרות, כולל מכוניות שנשרפו והמשטרה הותקפה באבנים.[12][13]
26 בינואר
דן בוש, סיטארד-ג'לין, שטיין וקפלה אן דן איסל הוציאו צו חירום לקראת הלילה הקרוב. לביק ואכט-שוסטרן תהיה צו חירום עד 10 בפברואר, שיאפשר למשטרה לעשות עצירה וחישוק ללא סיבה.[14] זוולה הכריזה על צו חירום, שהוא צעד אחד מתחת לגזירת חירום בחוק ההולנדי. משטרת הולנד הגדירה את דן בוש, אלמלו והארלם כמוקדים פוטנציאליים.
ההתפרעויות שהתרחשו ב-26 בינואר היו פחות כבדות מהימים הקודמים. למרות כמה פרעות קטנות באמסטרדם, רוטרדם והילברסום, וכמה הפרות סדר בהאג, שינדל ויוליאנאדורף, המצב בשש הערים והכפרים הללו היה בשליטה תוך כשעה.[15]
ערים רבות ראו גם תמיכה מאסיבית מצד המקומיים. ערים כמו מאסטריכט, ראו את מערך המעריצים ההארדקור שלו של מועדון הכדורגל המקומי שלו, הצד המלאכי, מתאספים כתגובה לאיומים של פורעים כביכול. כמה מאות תומכים צעדו דרך העיר, ובסופו של דבר עשו את דרכם למרכז העיר ולהצהיר: "לא נסבול הרס וביזה". רובם הלכו הביתה בסביבות השעה 21.00 כדי לעמוד בכללי העוצר.
27 בינואר
ב־27 בינואר לא היו מהומות גדולות, רק הפרות סדר בהאג וברוטרדם. ברוטרדם הועלה תיאטרון.[16]
28 בינואר
למרות קבוצה גדולה יחסית של צעירים שירתה זיקוקים בטיאל, לא דווח על מהומות או הפרות סדר בכל רחבי הולנד החל מ-28 בינואר.[17]
גל שני
בתאריכים 19-21 בנובמבר אותה שנה, התחדשו המהומות במדינה, בעיקר ברוטרדם, עקב ההגבלות החדשות במדינה בעקבות העלייה בתחלואת הקורונה. 3 מפגינים נפצעו קשה ואושפזו בבית החולים כשהרשויות פתחו לעברם באש.
ברוטרדם 51 בני אדם נעצרו, ואילו במחוז לימבורג היו 13 מעצרים, בעיירה אורק 8 מעצרים ו-19 מעצרים בהאג. מהומות התרחשו גם באנסחדה, ליברדן וטילבורג, על פי התקשורת המקומית. השלטונות ההולנדים השתמשו בתותחי מים, כלבים ושוטרים רכובים כדי לעצור את הצעירים המתפרעים שהציתו ויידו אבנים לעבר השוטרים. המהומות נגרמו בעיקר מהתגובה הציבורית לאמצעי מניעת COVID-19 ממשלתיים חדשים, והפורעים כללו הן אזרחים והן מחברי קבוצות ימין קיצוני. 3 מתפרעים נפצעו קשה כשהמשטרה פתחה לעברם באש, בעוד שרביעי נפצע באורח קל. בנוסף, 4 מתפרעים ו-5 שוטרים נפצעו קל במהלך התסיסה. מחאות לא אלימות גם התקיימו באמסטרדם ובברדה, ומחאות התרחשו גם בווינה, אוסטריה בקרב הקהילה ההולנדית בעיר כהזדהות עם המפגינים בהולנד.
תגובות
ראש ממשלת הולנד מארק רוטה אמר לעיתונאים כי לאירועים האחרונים "אין שום קשר למחאות, מדובר באלימות פלילית ואנחנו נתייחס אליה ככזו".[18]
שר האוצר של הולנד ווקה הוקסטרה אמר כי ההתפרעויות לא יגרמו לממשלה "להיכנע לכמה אידיוטים".[19] שר המשפטים והביטחון פרדיננד גרפרהאוס אמר כי "כנראה שקבוצות קטנות מוצאות צורך להתפרע. אבל זה לא בגלל מדיניות הקורונה, כי אתה לא צריך לבזוז חנות בשביל זה", אמר. גראפרהאוס והוסיף כי המשטרה הלאומית המשטרה הצבאית המלכותית מכים את הפורעים. הם יהיו נתונים לשיפוט מקוצר ויכולים להתמודד עם עונשי מאסר ללא תנאי.
חברי הפרלמנט חרט וילדרס מהמפלגה למען החירות ויסה קלובר ממפלגת הירוקים האשימו זה את זה: קלובר האשים את וילדרס בהסתה להתפרעות, ואילו וילדרס דרש מג'סי קלובר להסיר את דרגת מפלגתו מאזור העיר שילדרסוויק, שבו התרחשו הפרעות.[20]
ראש עיריית איינדהובן ג'ון יוריצ'מה אמר כי: "אם נמשיך בדרך זו, נצא למלחמת אזרחים."[21]
ראש עיריית רוטרדם אחמד אבו טאלב פרסם סרטון שבו הוא פנה ישירות לפורעים. הוא שאל אם הם "חשים גאים על שהרסו את עיר הולדתם שלהם" והבטיח להם שהמשטרה תפגע בהם. הוא המשיך במחיאות כפיים ל"גיבורים האמיתיים של ההיסטוריה של העיר, שבנו את העיר מחדש אחרי בליץ רוטרדם במקום להשמיד אותה. ליזמים שמפעליהם נפגעו" הוא הבטיח "לעבוד יחד עם חברות ביטוח" כדי לתמוך בהם.[22]
דובר הכוחות המזוינים של הולנד הצהיר כי צבא הולנד המלכותי טרם התבקש לסייע בבלימת המהומות. עם זאת, אם הכוחות המזוינים יתבקשו לעזור "זה יהיה מוגבל לתמיכה לוגיסטית וחומרית".[23]
