מג'דל יאבא
מג'דל יאבא (בערבית: مجدل يابا, "מגדל יפו", על שום שממנו נראית במערב הרחוק העיר יפו; נקרא גם מג'דל צאדק – מגדל צדק) היה כפר ערבי בירכתי השרון ולמרגלות הרי השומרון – כ-6 ק"מ מזרחה מפתח תקווה, בצד הכביש פתח תקווה וראש העין–בן שמן (היום כביש 444). הכפר הוקם על הריסות היישוב היהודי מגדל אפק מתקופת בית שני. במלחמת העצמאות נכבש הכפר, נהרס והתרוקן מתושביו. מרכז הכפר, על שרידיו הארכאולוגיים מתקופות שונות, הוכרז בתחילת המאה ה-21 כגן לאומי מגדל אפק.
 | |
| מבצר מג'דל יאבא | |
| טריטוריה |  המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | המאה ה-16 |
| שטח | 26,632 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 13 ביולי 1948 |
| יישובים יורשים | ראש העין, עינת, גבעת השלושה, נחשונים |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,520[1] (1945) |
| קואורדינטות | 32°04′51″N 34°57′25″E / 32.08084444°N 34.95693611°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
(למפת גוש דן רגילה)   מג'דל יאבא  | |
סקירה היסטורית
בתקופת בית שני התקיים יישוב יהודי במקום בשם מגדל אפק, שהוקם כבר בתקופה החשמונאית (במאה ה-2 לפנה"ס), במטרה לבצר את הדרך הראשית בארץ ישראל שעברה למרגלות האתר. הוא נקרא מגדל אפק כיוון שצפה על העיר אפק שממערב לו. היישוב נהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67 לספירה. האתר היה חלק ממערכת התיישבות מפותחת במרכזה בעמק נחל הירקון ואשר הגיעה לשיאה בתקופות הרומית והביזנטית.[2]
במהלך התקופה העות'מאנית התיישבו כפריים מאזור השומרון בכפרים מבוצרים במערב השומרון, בסמוך למישור החוף, כדי לעבד את האדמות הפוריות. כך גובש בחורבות האחוזה הצלבנית גרעין כפרי שנקרא מג'דל יאבה שמנה 44 נפשות (על פי עדות משנת 1596).[3]
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האיזור.[4]
הכפר נזכר בשם "מג'דה" במפת ז'קוטן, שמתבססת על מדידות שבוצעו במהלך מסע נפוליון ללבנט בשנת 1799 לספירה.[5]
במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה אחוזה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, לבסוף הגלו אותו השלטונות העות'מאנים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק",[6] אך במספר מפות, כמו גם ברוב המקורות, נקרא המקום מג'דל יאבא.[7]
במחצית השנייה של המאה ה-19 השתפו אנשי מג'דל יאבא, לצד ערביי קלקיליה והשבט ערב אל-ג'ראמנה (אזור נווה ירק) במלחמה שבטית נגד אנשי אבו כישכ ובעלי בריתם הבדואים מצד שני, שבמהלכה נהרג השיח' פארס אבו כישכ, אך אנשי מג'דל ובעלי בריתם הובסו.[8]
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה מחוז לוד (1945). על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 שטחי אדמותיו היו 26,632 דונם והכפר מנה 1,520 נפשות.[9] במלחמת העצמאות הכפר שימש בסיס לכוח הערבי ובו התבצרו חיילים עיראקים. ב-13 ביולי 1948 נכבש הכפר על ידי לוחמי חטיבת אלכסנדרוני, תושביו הפכו לפליטים ונמצאים, ברובם, במחנה הפליטים בלאטה שבשכם.
התקופה המודרנית
ליד מסעף הכבישים ובכניסה אל הכפר ההרוס ניצבת אנדרטה לזכר הלוחמים במלחמת העצמאות שנפלו בכיבוש הכפר. על אדמות הכפר יושבים היום היישובים ראש העין, עינת, גבעת השלושה וקיבוץ נחשונים.
קבר השיח הממוקם בפינה הצפון-מזרחית של האתר הוא קברו של באראז אד-דין (Sheikh Baraz Ed Din) כפי שמופיע במפת הקרן לחקר ארץ ישראל, ולא שיח' צאדק כפי שבטעות מוזכר בכמה מקומות.
גלריה
מבט אוויר
קבר באראז אד-דין 1948, ארכיון המנדט הבריטי
קבר באראז אד-דין כיום
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
לקריאה נוספת
- אפרים תלמי, מנחם תלמי, "כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל",הוצאת "עמיחי בע"מ, ספטמבר 1966, ערך: מגדל צדק, עמוד 387
- רועי מרום, "הכפר מג'דל יאבא: בין ההר למישור", כנס מחקרי מגדל צדק: חוברת תקצירים, 2019
