לפטוספרמון מכבדי
לפטוספרמון מכבדי (שם מדעי: Leptospermum scoparium) הנקרא במאורית מאנוקה mānuka, הוא מין של שיח תה ממשפחת ההדסיים שמוצאו בניו זילנד, איי צ'טהאם ודרום מזרח אוסטרליה[2][3].מפרחיו מייצרות דבורים דבש מאנוקה.
 לפטוספרמון מכבדי | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | הדסאים |
| משפחה: | הדסיים |
| סוג: | לפטוספרמון |
| מין: | לפטוספרמון מכבדי |
| שם מדעי | |
 Leptospermum scopariumפורסטר ופורסטר | |
שמות
הצמח מכונה גם עץ התה, כי קפטיין קוק נהג לשתות חליטה מעליו. השם מאנוקה הוא השם בו מכנים את הצמח הילידים המאורים בניו זילנד[4]. פירוש שם המין בלטינית הוא דמוי מטאטא.
תיאור הצמח
מאנוקה הוא בדרך כלל שיח ירוק עד שגובהו 2–5 מ', אך הוא יכול להתפתח לעץ בגובה עד 15 מ'. ענפיו צפופים ועליו קטנים, אורכם עד 2 ס"מ ורוחבם עד 0.6 ס"מ. קצה העלה מחודד. הפרחים לבנים, לעיתים ורודים. קוטרם בדרך כלל עד 1.5 ס"מ עם 5 עלי כותרת. הגזע קשה.
מאנוקה דומה לצמח אחר. ניתן להבדיל ביניהם בעזרת העלים - רק עלי המאנוקה קוצניים. פירות המאנוקה יותר גדולים (קוטרם 5–7 מ"מ) והם נותרים על השיח לאורך רוב השנה.
היסטוריה ובית גידול
יש סבורים, כי מקורו של הצמח באוסטרליה בתקופת המיוקן. משם נפוצו זרעיו כנראה באמצעות סופות ציקלון ורוחות אחרות מתישהו ב-20 מיליון השנים האחרונות[5].
ללפטוספרמון יש מבנה המגביר את עמידותו בפני אש - ליגנוטובר[6]. בנוסף, לאוכלוסייה יש יכולת התחדשות לאחר שריפה באמצעות סרוטוניות ([7]). זוהי שמירה על זרעים בתוך פירות סגורים על הצמח במשך שנים ארוכות. הם מתפזרים רק בזמן שריפה ומהווים את המקור להתחדשות האוכלוסייה מנבטים חדשים[8][9]. סוג צמח זה הופיע בתקופה בה השתוללו באוסטרליה שריפות יער. בתחילה הייתה תפוצתו בניו זילנד מוגבלת, אך כשהגיעו הפולינזים. הם ביראו יערות וגרמו להתדלדלות הקרקע[10], דבר שהקנה לו יתרון וכנראה הביא להתפשטותו.
כיום נפוץ הצמח יותר בניו זילנד מאשר באוסטרליה, במיוחד בחופים המזרחיים היבשים יותר של האי הצפוני והאי הדרומי, כמו כן באוסטרליה, בטסמניה, בוויקטוריה ובניו סאות' ויילס.
הצמח יובא לישראל כצמח נוי, אך אינו נפוץ מאד.
מאביקים
מאביקים שונים מבקרים בצמח, ביניהם זבובים רחפניים וסוגים שונים של דבורים, כולל דבורת הדבש.
מזיקים
בניו זילנד ניזונים מהצמח חיפושית המאנוקה הבוגרת (Pyronota festiva) והזחלים שלה. כמו כן תוקפות אותו שם כנימות מגן המפרישות נוזל מתוק המהווה מצע לעובש.
צפי לעתיד?
נראה שהמין Leptospermum scoparium נמצא בתהליך של התמיינות אבולוציונית כתוצאה מבידודו משאר המינים בסוג Leptospermum . מחקרים מדגימים אובדן של מבנה השורש המשפר עמידות לשריפה בקרב אוכלוסיות של המין הגדלות באזורים נטולי אש יחסית של האי הדרומי של ניו זילנד. לעומתן, המבנה נשמר באוכלוסיות אוסטרליה וטסמניה והן גם ממשיכות להתחדש בקלות יחסית לאחר שריפה[11].
אוכלוסיות אוסטרליות של Leptospermum scoparium נבדלות כימית ממקבילותיהן בניו זילנד, ובהן רמות גבוהות משמעותית של אקליפטול ומונוטרפנים[12]. וריאציות כימוטיפיות נמצאו גם בין אוכלוסיות שונות בניו זילנד, ולכן יש טוענים שבעתיד יתחלק המין לשלושה תת-מינים[13].
טיפוח זנים
זנים רבים פותחו לגידול תרבותי בגינות. אחדים מהם זכו בפרס של חברת הבוסתנאות המלכותית הבריטית[14]. ביניהם זן "קיווי", זן "ניקולסי נאנום", זן "דמשק אדום" וזן "ברק כסף".
זני תרבות רבים גדלים ביתר הצלחה מחוץ לניו זילנד. הסיבה המשוערת לכך היא שבמולדתו נפגע הצמח על ידי כנימת מגן המפרישה נוזל מתוק שעליו צומח עובש, הפוגע בצמח. נעשים ניסיונות להכליא את הזנים הניו זילנדיים עם מינים אוסטרליים עמידים.
שימושים על ידי בני אדם ובעלי חיים
נהגו להשתמש בעץ ליצור ידיות של כלי עבודה ולגילוף. בנסורת השתמשו לעישון בשר ודגים. שימוש חשוב באוסטרליה ובניו זילנד הוא בדבש מאנוקה, שמייצרות דבורי דבש ולו שימושים בתעשיית התרופות והקוסמטיקה. מהעלים מפיקים שמן אתרי, שגם לו שימוש רפואי[15].
המאורים השתמשו בצמח עוד מלפני הגעת האירופאים. הם היו מכינים שיקוי מהעלים לטיפול בבעיות בדרכי השתן ולהורדת חום. אדים מעלים מורתחים היו נשאפים כטיפול בהצטננות בדרכי הנשימה העליונות. בנוסף, היו מבשלים את העלים ואת קליפת העץ ומשפשפים בנוזל החם שרירים נוקשים ומפרקים כואבים. שרף אלסטי לבן דמוי מסטיק ניתן לתינוקות וכן שימש לטיפול בצריבות ובכוויות. יש טוענים שלעיסת הקליפה מרגיעה ומשפרת את השינה [16].
לדבש שמייצרות הדבורים מהצוף ומהאבקה של פרח המאנוקה באזור מוצאו יש תכונות אנטי-מיקרוביאליות שנתגלו למדע בשנת 1988 ונחקרו גם לאחר מכן. זוהה המרכיב הכימי העיקרי שאחראי לתכונה זאת ופותחה שיטה למדידה השוואתית שלה בדגימות דבש שונות.
ישנם תוכים ניו זילנדים קטנים[17] שמשתמשים בעלים ובקליפת העץ כדי להיפטר מטפילים. הם לא רק אוכלים אותם אלא גם מערבבים עלים וקליפה לעוסים עם שמן מבלוטה מיוחדת שבבסיס הזנב ומורחים על נוצותיהם[18] [19].
קישורים חיצוניים
- לפטוספרמון מכבדי, באתר ITIS (באנגלית)
- לפטוספרמון מכבדי, באתר NCBI (באנגלית)
- לפטוספרמון מכבדי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לפטוספרמון מכבדי, באתר Tropicos (באנגלית)
- לפטוספרמון מכבדי, באתר GBIF (באנגלית)
- לפטוספרמון מכבדי, באתר The Plant List (באנגלית)
- לפטוספרמון מכבדי, באתר IPNI (באנגלית)
- דף הצמח ברשת של שימור הצומח בניו זילנד New Zealand Plant Conservation Network - Leptospermum scoparium var.