לילות כביריה

רעייתו של פליני, ג'ולייטה מסינה, מגלמת בסרט פרוצה תוססת אך תמימה בשם כביריה העובדת באוסטיה, נכון לאותה תקופה פרבר מוזנח בעיר רומא של אחרי מלחמת העולם השנייה. השם "כביריה" נשאל משמו של הסרט האילם "כביריה" מ-1914, בעוד שהדמות עצמה לקוחה מתוך אחת הסצנות מתוך סרט מוקדם יותר של פליני, "השייח הלבן". הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, ופליני ומסינה זכו בפרסים על עבודתם בסרט בפסטיבל קאן.

הסרט עוסק בחיפושיה של כביריה אחרי אהבה שמסתיימים לעיתים קרובות בשברון לב. היא מנוצלת בידי כמעט כל הסובבים אותה, עד שהיא פוגשת בגבר שמבטיח לה עתיד מהוגן ומתאהבת בו לחלוטין. לאחר סדרה נוספת של אירועים משפילים, כביריה נותרת פגועה אך בהיותה חיובית מטבעה, רוחה אינה נשברת.

"לילות כביריה" נחשב לסמן של תקופת מעבר של פליני, שבתחילת דרכו היה מיוצריו של "רומא עיר פרזות", מן הזרם הנאו-ריאליסטי הקודר לעשיית סרטים "זוהרים" וחופשיים ויזואלית יותר כמו "לה דולצ'ה ויטה".

מדיה וקבצים בנושא לילות כביריה בוויקישיתוף

• "לילות כביריה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "לילות כביריה", באתר נטפליקס
• "לילות כביריה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "לילות כביריה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "לילות כביריה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "לילות כביריה", באתר אידיבי
• "לילות כביריה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)