ליגת העל בכדורעף

משנות ה-20 ושנות ה-30 היווה הכדורעף ענף ספורט מעודף בקיבוצים בארץ ישראל ובמיוחד בקיבוץ הארצי (במחנות והכשרות השומר הצעיר בפולין וגליציה). בשנים אלו המשחקים שהתקיימו היו משחקי ראווה, ובהמשך טורנירים במסגרת אליפויות של איגוד ספורט הפועל. המשחק מגלם במהותו ערכים התואמים את דרך החיים הקיבוצית-שיתופית כפי שמייסדי הקיבוץ האמינו בה: משחק קואופרטיבי המשתף את כל שחקניו. רשת המפרידה בין הקבוצות, כך שכמעט ולא קיים מגע פיזי בין השחקנים היריבים. משחק הנעדר אלימות, בטח ביחס למשחקי כדור אחרים, ומהצד השני מאפשר בתכונותיו לכל אחד להשתתף בו גם אם הוא לא נולד עם נתונים פיזיים מרשימים (כלומר שוויוני לכל אדם), ויוצא שהוא משחק ספורטיבי בו המשחק הקבוצתי הוא הכרחי לקבוצה מנצחת.

בראשיתו נתפס הכדורעף כ"משחק עממי" שהתאים למשחק גם אחרי יום עבודה בקיבוץ. בנוסף, גברים ונשים שיחקו בו בצוותא מה שהתאים גם מבחינת הליברליות היחסית שאפיינה את הקיבוצים ביחס לשאר ישראל. האמצעים להקמת מגרש היו פשוטים ובהישג יד של רוב הקיבוצים: שטח חול לא גדול שני עמודים ורשת בתוספת סיד לבן לסימון. בהמשך נבנו מגרשי בלטות. הכדורעף בישראל בראשיתו היה משחק משפחתי שהיה שייך ל"מדורת השבט" של השומר הצעיר. חברויות והיכרויות אישיות היו בין שחקני הקבוצות היו נפוצות, והקבוצה הייתה מעין "קליקה" של ילדי הקיבוץ. כך שהכדורעף בישראל בתחילתו היה לענף סקטוריאלי מובהק שכלל כמעט קיבוצים בלבד - ולא בכדי כלל הקבוצות בליגה העליונה בתחילתו - כולם השתייכו למרכז הפועל, שהיה פופולרי בקרב תושבי הקיבוצים.

בזמן מלחמת העצמאות הענף חדל מפעילות לאחר שרוב השחקנים התגייסו לצה"ל במטרה לתרום למאמץ המלחמתי, בדומה לענפים ספורט אחרים.

הליגה הראשונה הוקמה בשנת 1956 בשם "הליגה הארצית בכדורעף". הרכב הקבוצות בעונת הבכורה כלל 9 נציגות הקיבוצים ועוד 3 נציגות עירוניות (כולן השתייכו למרכז הפועל).

הרכב הליגה בעונת הבכורה:

השיטה הראשונית הייתה חלוקה לשני בתים (צפון/דרום) של 6 קבוצות המשחקות ביניהן שני סיבובי ליגה. שתי הראשונות בכל בית עולות לבית הגמר, בו 4 קבוצות מתחרות ביניהן בסיבוב ליגה אחד על האליפות הארצית. הפועל בית זרע סיימה ראשונה (לפני הפועל בית קמה)^[2] והפכה לאלופה הרשמית הראשונה בכדורעף, וזאת הייתה האליפות היחידה של הקבוצה מאז ומעולם.

בשנים הראשונות של קיום הליגה שלטו קבוצות הקיבוצים, ולמשך שני עשורים נציגות הקיבוצים בלבד זכו בתואר האליפות. טבלת הליגה הלאומית כפי שהתפרסמה במדור הספורט של "על המשמר" בעריכתו של ישראל פז מראה שבראשית שנות ה-60 מתוך עשר הקבוצות המדורגות ראשונות שמונה היו שייכות לקיבוץ הארצי, שתיים לתנועות קיבוציות אחרות.

תשע אליפויות ברציפות הלכו להפועל המעפיל (מתוכם 8 דאבלים), מה שיצר שיא ישראלי ברצף אליפויות עד היום. ארבע אליפויות להפועל עין המפרץ/כפר מסריק, ארבע אליפויות להפועל עין שמר וגם הפועל שריד (1958) והפועל נגבה (1961/1962) זכו בתואר פעם אחת.הפועל המעפיל שלטה בליגת העל בשנות ה-60 כשהפועל עין שמר היא היריבה העיקרית שלה לתואר האליפות, וה"דרבי" ביניהן היו משחקי עונה שהרבה פעמים קבעו את גורל האליפות.

מעונת 1960/1961 נעשו שינויים בארגון הליגה והיא החלה להיקרא "הליגה הלאומית בכדורעף"^[3].

בשנת 1976 חלה תפנית בזכות העובדה שמכבי תל אביב, שהוקמה בתחילת שנות ה-70 הייתה לקבוצה העירונית הראשונה שזוכה בתואר האליפות. בשתי עונות לאחר מכן הפועל קריית אתא זכתה בתואר. למרות זאת, שליטת הקיבוצים בליגת העל נמשך כשהפועל המעפיל זכתה בחמש אליפויות למאזנה הכולל וכך השיגה את שיא מירב הזכיות באליפות עם 14 פעמים שאחרונה הושגה בשנת 1985. ההגמוניה הקיבוצית בענף הכדורעף שלטה עד לשנות ה-80.

מכבי תל אביב הוסיפה עוד תארים וגם הפועל בת ים זכתה בתואר בשנת 1986. בשנות ה-80 המאוחרות הפועל מטה אשר הפכה לקבוצה דומיננטית מנציגות הקיבוצים שזכתה 10 פעמים בתואר החל משנת 1987. הפועל העמקים/זבולון הצליחה גם לזכות בתואר האליפות בשנים 1995 ו-1996.

בשנות ה-2000 רוב הקבוצות שזכו באליפות היו קבוצות עירוניות, ביניהן נציגות השרון, הפועל כפר סבא (2001) ומכבי הוד השרון (2007), הפועל קריית אתא זכתה באליפות במשך שלוש עונות רצופות בין השנים 2004–2006, בשנים 2008–2012 שלטה בענף מכבי תל אביב לאחר שזכתה חמש פעמים בדאבל.

בשנים 2013–2016 זכתה הפועל מטה אשר בארבע דאבלים ברציפות.

בעונת 2017 זכתה באליפות מכבי תל אביב אחרי 4 עונות ללא התואר.

בעונות 2018, 2019 ו-2020 זכתה הפועל מטה אשר ב-3 אליפויות ברצף, מתוכם השלימה 2 דאבלים כשזכתה גם בגביע בשנים 2018–2019. זכייתה בשנת 2019 הביאה לכך שהפכה למועדון הכדורעף בעל מספר האליפויות הגדול ביותר בישראל.

בעונת 2020 עקב מגפת הקורונה העונה הופסקה והפועל מטה אשר זכתה באליפות ללא משחקי פלייאוף בגלל שסיימה ראשונה את העונה הסדירה.

בשנת 2021 זכתה מכבי תל אביב בדאבל לראשונה מאז עונת 2012.

• הפועל מטה אשר עכו
• הפועל יואב כפר סבא
• מכבי תל אביב
• הפועל המעפיל מנשה/עמק חפר
• מ.ס. עיילבון
• מכבי מוסינזון הוד השרון
• אסא באר שבע
• קאנטרי קלאב תל אביב
• הפועל עירוני קריית אתא

בליגת העל בכדורעף שיחקו 8 קבוצות עד עונת 2015/2016, אז הוגדלה הליגה ל-10 קבוצות. בשל קשיים כלכליים של קבוצות רבות, הליגה הצטמצמה שוב בעונת 2018/2019 לשמונה קבוצות. בעונת 2019/2020 הוגדלה הליגה חזרה ל-10 קבוצות, וב-2020/2021 הליגה הוקטנה שוב ל-9 קבוצות.

ליגת העל בכדורעף אשר כללה 8 קבוצות שוחקה עד לעונת 2015/2016 בשני סיבובים כשבסך הכל היו 14 מחזורי ליגה, לאחר מכן הליגה חולקה לשניים: פלייאוף עליון ופלייאוף תחתון. סדר המשחקים היה כזה שמקומות 3–6 ו-4–5 משחקים ביניהם בפלייאוף. כאשר מקום 8 (אלא אם זו קבוצת האקדמיה) יורד אוטומטית לליגה הלאומית בכדורעף.המשחקים משוחקים בשיטת הטוב מחמש. שתי הקבוצות הראשונות בסוף הליגה הסדירה עולות לחצי גמר האליפות.

המנצחת במשחק 4–5, משחקת מול המקום ה-1 בחצי הגמר, והמנצחת ב־3–6, משחקת מול המקום השני.

המנצחות בחצי הגמר, משחקות בגמר הפלייאוף, בסדרת הטוב מחמש, הנקרא גם "גמרעף".

מנצחת במשחק בתוצאה 0–3 או 1–3 זוכה ב-3 נקודות והמפסידה בתוצאה זו לא מקבלת אף נקודה. במשחק שמסתיים בתוצאה 2–3, המנצחת מקבלת 2 נקודות והמפסידה מקבלת נקודה אחת.

מעונת 2015/2016 שונתה שיטת המשחקים. בתום מחזור משחקים אחד (9 משחקים לכל קבוצה) תחולק הליגה לבית עליון (6 קבוצות המובילות בטבלת הנקודות) ובית תחתון (ל-4 הקבוצות הנותרות). בבית העליון ייערכו עוד שני מחזורי משחקים (10 משחקים לכל קבוצה) שבסיומם ארבע המובילות בדירוג יעפילו לחצי גמר הפלייאוף. ארבע הקבוצות מהבית התחתון ישחקו 3 מחזורי משחקים (9 משחקים לכל קבוצה) שבסיומם שתי הקבוצות בעלות הדירוג הנמוך ירדו לליגה הלאומית בכדורעף.

החל מעונת 2019/2020 הוגדלה הליגה ל-10 קבוצות ושונתה שיטת המשחקים פעם נוספת:הקבוצות ישחקו שני סיבובים ויחולקו לבית עליון ותחתון, לאחר מכן בכל אחד מהם ייערכו שני סיבובים משחקים נוספים בין הקבוצות בבית. בהמשך יתבצע שלב הפלייאוף ויכלול חצי-גמר וגמר בין ה-4 קבוצות הראשונות (פלייאוף עליון) וה-4 קבוצות האחרונות (פלייאוף תחתון) בשיטת סדרות משחקים של הטוב מ-5. המנצחת בפלייאוף עליון אלופה המפסידה בפלייאוף התחתון תרד לליגה הלאומית בתום העונה.

הליגה הישראלית מסונפת להתאחדות הכדורעף האירופית (CEV), ולכן קבוצות אשר מסיימות במקומות הראשונים זוכות להשתתף בעונה שאחרי במסגרת הליגות האירופיות לפי מיקומן, בהתאם למיקום ליגת העל בדירוג הליגות של CEV.דירוג זה קובע את מספר המשתתפות במפעלים האירופיים ליגת האלופות, גביע CEV וגביע האתגר,נכון לשנת 2022 מדורגת הליגה במקום ה-29 באירופה.

נכון לעונת המשחקים 2022/2023, דירוג זה קובע:

• אלופת המדינה-הקבוצה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של ליגת האלופות.
• סגנית האלופה-הקבוצה מקבלת כרטיס לסיבוב הראשון בגביע CEV.
• מקום 3-הקבוצה מקבלת כרטיס לסיבוב הראשון בגביע האתגר

לאורך השנים קבוצות הליגה העדיפו לשחק לרוב בגביע האתגר בגלל שיקולים תקציבים והעדפת מפעל זה שמתאים יותר ברמה מקצועית וכלכלית לקבוצות הישראליות מאשר בליגת האלופות וגביע CEV שנחשבים למפעלים חזקים יותר.

בשנת 2011 נחתם הסכם חסות בין איגוד הכדורעף למועצה להסדר ההימורים בספורט ושם הליגה שונה ל"ליגת ווינר בכדורעף".^[4] ההסכם בוטל לאחר עונת 2013/14.^[5]

הטבלה הבאה מסכמת את כלל הזוכות באליפות הליגה^[6]. קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש.

• אתר איגוד הכדורעף בישראל