לוצ'נץ

לוצ'נץ וסביבותיה היו מיושבות עוד בתקופת האבן. יש עדויות להתיישבות קבע ראשונה של סלאבים באזור זה במאות השישית והשביעית. במאה העשירית הצטרפו להתיישבות זו גם הונגרים.

האזכור הראשון של יישוב במקום הוא במסמך משנת 1128, בו מתוארת הקמתה של כנסייה המוקדשת למרים, אם ישו. היישוב מוזכר במסמך משנת 1247, בשם "לוצ'ונץ' (Luchunch). עד המאה ה-15 היה זה כפר שהיה מרוחק מנתיבי מסחר. ב-1442 נכבש היישוב על ידי כוחות הוסיטים ובשנת 1451 התחולל לידו-קרב בו ניצחו תומכי ההוסיטים את מתנגדיהם.

בין השנים 1554–1593 היה היישוב בשליטת האימפריה העות'מאנית וגם לאחר נסיגת העות'מאנים הם איימו על היישוב, עד סוף המאה ה-17.

במהפכות אביב העמים כבשו כוחות האימפריה הרוסית את לוצ'נץ.

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 עברה לוצ'נץ מודרניזציה והוקמו בה תעשיות לבנים ועיבוד עור. בשנת 1865 הונחו ביישוב קווי טלגרף ובשנת 1871 חובר היישוב לרשת מסילות הברזל.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה לוצ'נץ בשטח צ'כוסלובקיה. בשנת 1938 סופחה לוצ'נץ להונגריה כחלק מבוררות וינה הראשונה ובשנת 1945 הוחזרה לוצ'נץ לצ'כוסלובקיה. כיום חיים בעיר כ-8% הונגרים.

לפני מלחמת העולם השנייה היו בלוצ'נץ כ-1,700 יהודים, שהיוו כשמינית מכלל תושבי העיר. כ-80% מהם השתייכו לקהילה הנאולוגית והיתר לקהילה האורתודוקסית. ב-1941 גויסו יהודים רבים לשירות העבודה ורבים מהם נספו.

מספר שבועות לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס 1944, הוקם גטו בעיר ובו רוכזו יהודים מהעיר ומהסביבה. ביוני 1944 גורשו תושבי הגטו למרכז שילוח בניירישטניה (Nyirjestanya), ומשם לאושוויץ.

בית הכנסת הניאולוגי המפואר עומד במרכז העיר. בימים אלו (2015) הוא עובר שיפוץ מקיף בתקציב של שני מיליון אירו.^[1]

• פנקס הקהילות סלובקיה, יוסף שוויצר, עמוד 295–300
• לושונץ, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 196–197. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

מדיה וקבצים בנושא לוצ'נץ בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לוצ'נץ (בסלובקית)
• * לושונץ (Losonc), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• לושונץ (סלובקיה), דף שער בספרייה הלאומית