לואי פאן
לואי פאן (באנגלית, Louis Fan; נולד כפאן שויי ומכונה גם לואיג'י פאן; 13 ביוני 1682 - 28 בפברואר 1753[1]) היה האדם הסיני הידוע הראשון שנסע לאירופה, חזר וכתב דיווח ממסעותיו. עם זאת, קדמו לו מייקל שן פו-טונג, ארקדיו הואנג ורבן בר צומה, אבל כולם מתו בניכר במקום לחזור לסין.
| לידה | יוני 1682  |
|---|---|
| פטירה | 1753 (בגיל 70 בערך) |
| מקום קבורה | בית קברות ז'אלאן |
| השקפה דתית | נצרות קתולית |
  | |
ביוגרפיה
פאן נולד בפינגיאו, שאנשי, בשנת 1682.[2] מעט ידוע על חייו ומשפחתו המוקדמים, אך נראה כי בשלב מסוים הוא פגש את המיסיונר הישועי של פיימונטה, אנטוניו פרנצ'סקו ג'וזפה פרובנה, שהמיר אותו לנצרות הקתולית הרומי והטביל אותו כ"לואיג'י" או "לואי".
באותה תקופה, המסדרים הקתוליים השונים בסין היו מעורבים במחלוקת על הלגיטימיות של הפולחן הקונפוציוניזם או פולחן האבות. בינואר 1707 הציג נציג האפיפיור צ'ארלס-תומאס מילארד דה טורנון את הצו של האפיפיור קלמנט ה- X, "סם דעוס אופטימוס" ... לקיסר קנגקסי, האוסר על מתנצרים קתולים להשתתף בטקסים כאלה.
הקיסר הורה לישועים להרכיב משלחת שנייה לנסות לשנות את דעתו של האפיפיור בנושא. פאן ליווה שלושה ישועים: פרובנה, חוסה ראמון ארקסו ופרנסואה נואל, האחרון שבהם השתתף במשלחת הראשונה שלא הצליחה.[3] הם עזבו את מקאו על סיפונה של הספינה הפורטוגזית "בום ישו דה מזאגאו דה ברוטאס" ב־14 בינואר 1708.[4] המסע אפשר לפאן להתבונן בבטביה באיי הודו המזרחית ההולנדית (ג'קרטה, אינדונזיה) ובאהיה בברזיל, מה שהפך אותו ככל הנראה לאדם הסיני הראשון שחזר וכתב על אמריקה.[5]
הם הגיעו לליסבון בספטמבר 1708, ופאן פגש את המלך ז'ואאו החמישי מפורטוגל זמן קצר אחר כך.[6] נואל אולי נסע הלאה, אבל פרובנה ופאן נשארו בפורטוגל במשך חודשים ארוכים, והגיעו לרומא רק בפברואר של השנה שלאחר מכן.[3] הוא לא הצליח לשנות את דעתו של קלמנט בנושא הטקסים הסיניים. פאן סייר באיטליה, למד לטינית ותאולוגיה, והצליח לערוך תצפיות רבות ממקור ראשון על היבטים של אירופה מהמאה ה -18, שרק מעט אסייתים קיבלו הזדמנות לעשות לפניו. בשנת 1717 הוסמך ככומר.[7]
בשנת 1718 החליט האפיפיור קלמנט ה- XI להחזיר את פרובנה לסין, ולכן ב־19 במאי 1719 עלו פרובנה ופאן ל"פרנסיסקו חאבייר" בליסבון והפליגו שוב. פרובנה נפטר במהלך ההפלגה, ופאן חזר למקאו לבדו. ממקאו הוא נסע צפונה לבייג'ינג להפגש עם הקיסר קנגשי, פגישה שנערכה ב־11 באוקטובר 1720. שום דיווח על פגישתו עם הקיסר לא שרד, אך פאן כתב דיווח קצר על חוויותיו באירופה, אשר אולי נוצר כדי להשלים את המידע שהעביר לקיסר באופן אישי.[8]
עד סוף ימיו עבד פאן ככומר ומיסיונר בסין,[8] וכנראה כמתורגמן עבור הקיסר; המיסיונר האיטלקי מתאו ריפה מזכיר 'לואי פאן' בספר שפרסם על חוויותיו בסין.[9]
פאן נפטר בבייג'ינג ב־28 בפברואר 1753.[10]
לקריאה נוספת
- Brockey, Liam Matthew (2007), Journey to the East: The Jesuit Mission to China, 1579–1724, Cambridge: Belknap Press.
- Liščák, Vladimir (2015), "François Noël and His Latin Translations of Confucian Classical Books Published in Prague in 1711", Anthropologia Integra, Vol. 6, No. 2, pp. 45–52.
- Ripa, Matteo (1887), Prandi, Fortunato (ed.), Memoirs of Father Ripa during Thirteen Years' Residence at the Court of Peking in the Service of the Emperor of China, London: John Murray.
- Rule, Paul A. (Oct 1994), "Louis Fan Shouyi and Macao", Review of Culture, No. 21, 2nd. Ser., Macao: Cultural Institute, pp. 249–258.
- Piastra, Stefano (2012), "The Shenjianlu by Fan Shou-yi Reconsidered: New Geo-Historical Notes", Fudan Journal of the Humanities and Social Sciences, Vol. 5, No. 4, Shanghai: Fudan University, pp. 41–53.
הערות שוליים
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לואי פאן".