מוצר חד-פעמי

• כלי אוכל: סכו"ם לשימוש חד-פעמי עשוי בדרך כלל מפלסטיק, וצלחות, כוסות וקשיות שתייה לשימוש חד-פעמי עשויות מפלסטיק או מנייר. מפות ומפיות לשימוש חד-פעמי עשויות מנייר. השימוש בכלים חד-פעמיים נפוץ במסעדות מזון מהיר, במסיבות ובמקומות עבודה, בזכות יתרונו - ביטול הצורך ברחיצת הכלים. יתרון נוסף הוא פתרון בעיית כשרות הכלים לסועד המקפיד על כשרות.
• כלי אפייה: תבנית אפייה לשימוש חד-פעמי עשויה מאלומיניום דק. גם כאן היתרון העיקרי הוא ביטול הצורך ברחיצת התבנית לשם הכנתה לשימוש נוסף. יתרון נוסף הוא השימוש בתבנית כחלק מאריזת המאפה לשם מכירתו.
• אריזת מזון: חלק מאריזת מזון נעשתה בעבר בכלים לשימוש חוזר, כגון בקבוקי זכוכית, אך בחצי השני של המאה ה-20 עברה תעשיית המזון לשימוש בכלים חד-פעמיים, המבטיחים היגיינה טובה יותר. חלק מהאריזות החד-פעמיות עובר מיחזור המאפשר שימוש בהן כחומר גלם.

• חיתולים: ברבע האחרון של המאה העשרים החליפו חיתולי נייר חד-פעמיים את חיתולי הבד, ובכך ביטלו את הצורך בניקוי חיתולים.
• מוצרי היגיינה נשית: טמפונים ותחבושות חד-פעמיים החליפו במאה ה-20 את התחבושות הרב-פעמיות מבד.
• מטפחת נייר ומגבת נייר משמשות לניקוי ולניגוב, כתחליף חד-פעמי למטפחת ולמגבת העשויות בד. מגבונים לחים מכילים גם חומרי ניקוי ובישום.
• בענף טיפוח הגוף נעשה שימוש במוצרים חד פעמיים על מנת לשמור על היגיינה, בעיקר על מנת להימנע מהעברת המוצר מלקוח ללקוח.
• קונדומים חד פעמיים משמשים כאמצעי למניעת היריון ולמניעת העברה של מחלות מין.

• רפואה: יש בין הכלים והמכשירים המשמשים ברפואה כאלה שלשימוש חד-פעמי, כדי למנוע העברת מחלות בשימוש חוזר. כיום, כל אמצעי החבישה הם חד פעמיים, כפפות, מסכות פנים וכיסויי נעליים לשמירה על סטריליות, וכן מזרקים.
• מצלמה חד-פעמית: בתקופה שבה היה נהוג צילום בסרט צילום, מצלמה זולה שבה סרט צילום יחיד שימשה תיירים שמצלמה רגילה לא הייתה בידיהם.

• סל קניות חד-פעמי עשוי פלסטיק דק, ומחליף סלי קניות לשימוש רב-פעמי. מקובל גם סל קניות חד-פעמי מנייר.
• מוצרים רבים נארזים לשם שינועם באריזות חד-פעמיות. החומרים העיקריים המשמשים לאריזות אלו הם קרטון, פלסטיק וניילון נצמד.

לשימוש במוצרים חד-פעמיים, כאמור, יתרונות כלכליים בולטים על פני המוצרים הרגילים אותם הם מחליפים:

שימוש חד פעמי במוצרי אריזה מבטיח רמה גבוהה של היגיינה. לדוגמה, נזילה ממוצר הנמצא בתוך שקית קניות חד פעמית לא תסכן בזיהום מזון (אנ') של מוצרים שירכשו בקניה הבאה.

כל מוצר רב-פעמי שעשוי לשמש יותר מאדם אחד, עלול להעביר זיהומים ומחלות בין אנשים. כדי להתמודד עם בעיה זאת יש לנקות ולחטא מוצרים רב פעמיים. מוצרים חד פעמיים מגיעים כשהם נקיים, מחוטאים ומוכנים לשימוש, ולאחר שימוש אחד אשר מזהם אותם לא נעשה בהם שימוש נוסף, ובכך מוסרת סכנת הזיהום.

על מנת לעשות שימוש חוזר ובטוח במוצר החשוף לזיהומים יש לנקותו ולעיתים אף לעקרו. תהליך ניקוי יעיל עושה שימוש רב במים, באנרגיה המשמשת לחימום המים או להפעלת מכונות, ובדטרגנטים.

על פי רוב, מוצרים חד פעמיים עשויים מחומרים קלי משקל בהרבה ממקביליהם הרב-פעמיים, פחות שבירים ובעלי ממדים קטנים יותר. בשל כך, הרבה יותר קל להעבירם ממקום למקום הן מבחינת האמצעי המשמש להעברתם והן מבחינת הכמות הניתנת להעברה. כך למשל, סיוע רפואי מוטס יכול להעביר כמויות גדולות יותר של ציוד חד-פעמי.

שימוש במוצרים חד פעמיים מאפשר הפעלה מהירה של משאבים אחרים, ובכך מיקסום התועלת ממשאבים אלו. לדוגמה: שימוש במוצרים חד פעמיים בחדרי ניתוח חוסך זמן הכנה בין ניתוחים, פעולות עיקור במהלך ניתוח, שטחי הכנה בחדרי הניתוח ועוד. יעילות כזאת באה לידי ביטוי גם במסעדות, במספרות ובכל חלל המשמש להכנה ולטיפול בחומרים שחשופים לסכנת זיהום.

העלות הכוללת של מוצרים חד-פעמיים נמוכה בהרבה יחסית לרב-פעמיים: הן חומרי הגלם המשמשים לייצורם, שינועם ואחסנתם. כתוצאה מכך, מחירם הסופי נמוך מאוד, אלא אם כן מחיר זה מעוות בצורה מלאכותית, כגון באמצעות מיסוי.

במצב בו קיימת תנודתיות גדולה בשימוש במוצר, השימוש במוצרים חד-פעמיים מאפשר רכישה זולה של כמות גדולה מהם, מבלי להזדקק לשטח אחסון יקר לטובת מוצרים מקבילים אשר מרבית הזמן לא נעשה בהם שימוש. כך, למשל, שימוש בכלי אוכל חד-פעמיים חוסך אחסון לאורך כל השנה של כלי אוכל כשרים לפסח, וכן מאפשר התאמת כמות הכלים לכמות סועדים שעשויה להשתנות בצורה קיצונית משנה לשנה.

חיסכון נוסף בשימוש בכלים חד-פעמיים הוא הימנעות מהבלאי הנובע משימוש בכלים רב-פעמיים.

מרבית המוצרים החד-פעמיים מיוצרים מחומרים כגון נייר, אלומיניום ופלסטיק, כותנה או קלקר. למוצרים חד-פעמיים מפלסטיק וקלקר זמן התכלות ארוך. מוצרים חד-פעמיים מחומרים טבעיים כדוגמת במבוק ועלי תירס מתכלים מהר. לאחר שימוש במוצר חד-פעמי הוא מטופל כפסולת מוצקה או ממוחזר. נפח ומשקל רבים מן הפסולת במדינות המערב מקורם בשקיות פלסטיק.^[1]

בשל הנזק הסביבתי שנגרם עקב טיפול לקוי בכלים חד-פעמיים (למשל אי פינויים לנקודות איסוף פסולת בגמר השימוש), פועלות מדינות שונות לצמצום השימוש בהם באמצעות תעמולה, חקיקה ומיסוי.

• שקיות פלסטיק - שקיות אשר נסחפות ברוח לאזורים מרוחקים מסביבה אנושית או שקיות המושלכות באזורים שבהם משוטטות חיות בר - עלולות לגרום לנזק רב, למשל במקרה שבעל-חיים מתפתה לאכול אותן. לדוגמה, צבי-ים עלולים לחשוב ששקית פלסטיק היא מדוזה (מהן צבי-הים ניזונים) ולהיחנק כתוצאה מבליעתה.^[2] דוגמה נוספת, שקית פלסטיק שהושארה באתר בילוי בטבע עם אוכל בתוכה, עלולה להיאכל בידי חיית בר שחפצה באוכל שבתוך השקית.
• קלקר - בעלי חיים לא מזהים קלקר כחומר מלאכותי, ויכולים לזהות אותו בטעות כמזון. קלקר נסחף ברוח וצף במים עקב המשקל הסגולי הנמוך שלו. יכולה להיות לו השפעה חמורה על בריאותם של עופות או יונקים ימיים שבולעים כמויות משמעותיות שלו.^{[דרושה הבהרה]}
• שמונים אחוז מן הפסולת הימית מורכבת ממוצרי פלסטיק. בעלי חיים ימיים רבים בולעים פסולת ימית בטעות כיוון שלעיתים היא דומה במראה למזונם הטבעי. חתיכות פלסטיק ממוצרים חד-פעמיים עלולות להיתקע באופן קבוע במערכת העיכול של חיות אלה, תוך חסימת מעבר המזון וגרימת מוות בהרעבה או זיהום. בנוסף, פתיתי פלסטיק זעירים דומים במראם לזואופלנקטון, דבר המטעה בעלי חיים הניזונים ממזון זה גורם לבליעת הפסולת ולהעברתה בשרשרת המזון.^{[דרוש מקור]}

לנוכח הטענות לנזק סביבתי רב שנגרם עקב הטיפול הלקוי בכלים חד-פעמיים, הן מצד בודדים והן מצד הרשויות, פועלות מדינות שונות לצמצום השימוש באמצעות תעמולה, חקיקה ומיסוי. ב-2019 הודיע האיחוד האירופי על איסור שימוש בכוסות חד-פעמיות עד 2021 במטרה לצמצם את כמויות האשפה, ואת זיהום הסביבה במיקרופלסטיק.^[3] גם הודו הצהירה כי תאסור את השימוש עד 2022 וטאיוואן עד 2030.^[3]

ב-2019 חוקקה קנדה איסור על שימוש בקשיות שתייה, סכו"ם ושקיות מפלסטיק החל מ-2021. הפרלמנט האירופי אישר בהחלטת רוב צעד דומה של החרמת מוצרי פלסטיק חד-פעמיים.^[4] גרמניה אימצה את היוזמה.^[5] מדינות בארצות הברית ובאפריקה אסרו להכניס כלים חד-פעמיים מפלסטיק לחופי הים.^[6] בשלהי נובמבר 2020 הודיעה ממשלת סין כי תדרוש ממסעדות, סוחרים באינטרנט ושירותי משלוחים לדווח על כמות הפלסטיק שהם משתמשים בה. קודם לכן הודיע משרד המסחר הסיני כי השימוש בשקיות ובכלים חד־פעמיים ייאסר בערים המרכזיות עד סוף 2020. במקביל, החוק החדש קידם בניית מתקני מיחזור. נאסר גם שימוש בקשי פלסטיק.^[7]

באוקטובר 2020 נכנס לתוקפו באנגליה איסור על שימוש בקשיות חד-פעמיות, מבחשים ומקלות ניקוי אוזניים, וזאת על רקע נתונים שלפיהם התושבים משתמשים בכ-4.7 מיליארד קשיות בשנה, 316 מיליון מבחשים מפלסטיק ו-1.8 מיליארד קסמי אוזניים. האיסור החריג אנשים עם מוגבלויות, הנזקקים לקשיות.^[8]

כלי המדיניות הנפוצים במדינות שונות בנוגע למוצרים חד פעמיים, על פי מחקרים של הOECD (בשנת 2021) והאו"ם (בשנת 2018):

• איסור - על ייצור, ייבוא, שימוש או שיווק מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. לפי המחקר שנערך בעבור האו"ם והמחקר שנערך בעבור ה-OECD, האיסורים מתייחסים בדרך כלל למוצרים מסוימים או איסור השימוש במקומות ספציפיים, לסוגי פלסטיק מסוימים ולעיצוב מוצרים מסוים. כלי מדיניות זה הוחל ב-27 מדינות. האיסור הנפוץ ביותר ברחבי העולם בתחום מוצרי פלסטיק חד-פעמיים הוא על שקיות פלסטיק.^[9]
• הטלת מיסים על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים, כדי להפחית את כמויות הפסולת ולטפל בפסולת באופן ידידותי לסביבה. כלי מדיניות זה הוחל ב-29 מדינות.לפי המחקר אפשר להטיל את המיסים בכמה אופנים: במסגרת מיסים סביבתיים, מס על מוצרי פלסטיק חד פעמי, מס על חומרי גלם מסוימים. אחד המוצרים הבולטים שעליהם מוטל מיסוי במדינות רבות הוא שקיות פלסטיק.^[9]
• אחריות יצרן מורחבת - על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים, אשר במסגרתה נדרש היצרן לאסוף את פסולת המוצר בגמר השימוש ולטפל בפסולת. כלי מדיניות זה הוחל ב-63 מדינות, שמתוכן ב-23 אחריות זו כוללת הסדר חוק הפיקדון. יש מחקרים המראים כי כלי מדיניות זה אינו מצליח בהכרח להביא להפחתה במקור של פסולת פלסטיק חד-פעמית, אך מצליח להגדיל את שיעור המיחזור.^[9]
• יוזמות וולונטריות - לצמצום המוצרי הפלסטיק החד-פעמיים, כלומר תוכניות והסכמים של גופים ממשלתיים, עמותות, תעשיית הפלסטיק או עסקים פרטיים להתמודדות עם מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. יוזמות כאלו נפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות ויעילותן מתגברת כאשר הן מלוות בצעדי מדיניות נוספים.^[9]

בהודו, הממשלה החליטה לאסור על ייצור ומכירה של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים כמו צלחות וכוסות, מזלגות וכפות. לפי ההחלטה, הייצור של כלים אלה נפסק ב-1 ביולי 2022.^[10]

בינואר 2023, אסרה צרפת שימוש בכלים חד פעמיים במסעדות^[11][12] ואריזות חד פעמיות בהקשרים שונים.^[13] הממלכה המאוחדת אסרה על שימוש בצלחות וסכו"ם חד פעמיים במסעדות.^[14]

על פי כתבה בכלכליסט מיוני 2018, בכל חודש משתמשים ישראלים ביותר מ־250 מיליון כוסות פלסטיק וביותר מ־12 מיליון כוסות נייר.^[15] רוב הכלים החד-פעמים בישראל אינם מתכלים, כלומר אינם מתפרקים בקומפוסטר ביתי.^[16]

על פי ארגון אדם טבע ודין, נכון ל-2020 הצטברו בישראל מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק, יותר מ־100 ק"ג לאדם. מדי שנה נצרכים כ־2 מיליארד שקיות חד־פעמיות וכ־1.7 מיליארד בקבוקי שתייה חד־פעמיים. משק בית ממוצע בישראל מוציא כ־800 ש"ח בשנה על כלים חד־פעמיים, 2 מיליארד שקל בשנה בכלל הציבור, כשבשנים האחרונות נרשם גידול של יותר מ־10% בצריכתם. 90% מהפסולת בחופי הים היא פלסטיק, 38% מתוכה הם כלים חד־פעמיים ו־12% הם שקיות.^[17]

לפי מחקר שיזם המשרד להגנת הסביבה, שיזם את ההיטל יחד עם משרד האוצר, ב-2020 צרך המגזר הפרטי כלים חד-פעמיים בהיקף כספי של כ-1.3 מיליארד שקלים. הצריכה הביתית מהווה כ-70-75 אחוזים מסך צריכת כלי הפלסטיק החד פעמיים והצריכה המוסדית היא כ-25%-30% מהצריכה^{[דרושה הבהרה][דרוש מקור]}. לעומת ישראל, באירופה הצריכה הביתית מהווה רק 38%. מדובר ב-כ-345 אלף טון בשנה.^[9][18]

בנוסף, עלה מהמחקר כי הצריכה הביתית הכפילה עצמה בעשור האחרון וכי המגזר החרדי צורך כ-27 אחוזים ממסך הצריכה הכללית של כלים חד פעמיים, אף שהוא מהווה כתשעה אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל. המגזר הערבי צורך 14 אחוזים (21 אחוזים מהאוכלוסייה) והציבור הכללי המהווה כ-70 אחוזים מהאוכלוסייה צורך כ-59 אחוזים.^[18]

על פי דו"ח כמותי מסכם צריכת כלים חד פעמיים בישראל של חברת קנטר (יולי 2019), הכלים החד פעמיים בהם משתמש שיעור גבוה מהאוכלוסייה בישראל הם כוסות קרטון או נייר לשתייה חמה (78%), כוסות פלסטיק פשוטות לשתייה קרה (73%), תבניות אפייה מאלומיניום (72%), צלחות פלסטיק פשוטות (63%), כלי אחסון מפלסטיק (60%),וסכו"ם פלסטיק פשוט (58%), רוב הכלים הם כלי פלסטיק פשוטים, דקים וזולים יחסית.^[19][9] על פי הערכה היקף שוק הכלים החד פעמיים מפלסטיק בישראל הוא כ-1.3 מיליארד ש"ח.^[19]

כמחצית מהאוכלוסייה עושה שימוש יום-יומי בכוסות פלסטיק חד פעמיות פשוטות לשתייה קרה וכוסות קרטון או נייר לשתייה חמה, וכשליש מהציבור בצלחות פלסטיק חד פעמיות. כמחצית מהציבור משתמשים בכלי אחסון חד פעמיים מפלסטיק בתדירות גבוהה ובקשיות שתיה מפלסטיק.^[19][9]

במרץ 2016 אושר בכנסת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות.^[20] החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017, והביא לירידה ניכרת בצריכת שקיות כאלה.^[21]

בערים כמו רעננה, כפר סבא ופרדס-חנה הוחלט לצמצם את השימוש בכלי אוכל חד-פעמיים במוסדות החינוך.^[22]

בסוף 2020 נאסר שימוש בפלסטיק ובכלי אוכל חד-פעמיים בחופי הים באילת,^[23] העיר הראשונה בישראל בה חל איסור זה.^[24] המשרד להגנת הסביבה הודיע כי יקצה 41 מיליון ש"ח להתקנת מדיחי כלים בגני ילדים, במטרה להפחית את השימוש בכלי אוכל חד-פעמיים. זאת בכפוף להתחייבות של הרשות הרלוונטית לרכוש צלחות וסכו"ם רב-פעמיים.^[25]

ב-1 בנובמבר 2021 הוטל מס קנייה על כלי אוכל חד-פעמיים מפלסטיק, שיכפיל את מחירם החל מ-2022.^[26][10] על פי מחקר שערכה ד"ר גליה פסטרנק ועמותות אדם טבע ודין ועמותת צלול, המס הוביל לירידה ב-32% צריכתם ובצמצום הפסולת החוף שמקורה בכלים חד פעמיים ב-18%.^[27] בינואר 2023 החליטה הממשלה על ביטול המס עד סוף השנה.^[28][29][30]

במאי 2022 הודיעו השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ורשות הטבע והגנים שתיאסר הכנסה של כלי אוכל חד-פעמיים לגנים לאומיים בישראל וייאסר העישון בתחומם.^[31]

מאחר שבכלים חד-פעמיים משתמשים לרוב פעם אחת, הם אינם נחשבים לכלים שחייבים בטבילה. ואפילו אם ירצו להשתמש בהם פעמים רבות, הדבר לא ישנה את טבעם שנועדו לשימוש חד-פעמי ולכן פטורים מטבילה.^[32]

גם כלים שנמכרים עם מאכלים ומשקים בתוכם, כמו צנצנות קפה, ריבות, ומשקאות בבקבוקי זכוכית, מאחר שרגילים לזרוק אותם לאחר שאוזלת תכולתם הם נחשבים ככלים חד-פעמיים ואין צורך להטבילם. אך אם מתכוונים להמשיך להשתמש בהם, יש פוסקים שאומרים שצריך להטבילם מאחר שבכך שהחליט להשתמש בהם הפך אותם לכלים רגילים, ויש מקלים שטוענים שמאחר ובעת ייצורם הם נועדו לשימוש חד-פעמי, בעת שנקנו היו פטורים מטבילה וגם אם הפכם לכלים רגילים, הם פטורים מטבילה.

בשנים האחרונות משווקים כלים חד-פעמיים עם כשרויות מיוחדות לפסח. רוב הפוסקים טוענים שמאחר ואין שם טעם מורגש, אין לחשוש לחמץ בכלים.^[33]

חכמים תקנו לברך ברכות שונות על כוס יין למשל: ברכת המזון, ברכות הקידושין והנישואין וקידוש. על הכוס להיות כוס מכובדת ולכן דיונים רבים נעשו סביב האפשרות להשתמש בכלי חד-פעמי. רוב הפוסקים נוהגים כיום שניתן להשתמש בכוס חד-פעמית מכובדת ורק כשאין כוס אחרת מלבד כוס חד-פעמית פשוטה, אפשר בדיעבד לברך עליה.

בנטילת ידיים יש אומרים שלכתחילה אין ליטול בכוס חד-פעמית שעשויה מפלסטיק או מקרטון בגלל שהיא לא נחשבת לכלי "בר קיימא" מאחר שעומדים לזרוק אותה לאחר השימוש. אך למעשה רוב הפוסקים טוענים כיום שאין הבדל אם משתמשים בכלי פעם אחת או כמה פעמים, וכיוון שגם כלי חד-פעמי הוא כלי שמשתמשים בו במקמות רבים דינו כדין כלי רגיל ומותר ליטול בו ידיים (ציץ אליעזר). כולם מסכימים שמשום הידור מצווה עדיף להשתמש בכלי שאין עומדים לזורקו.^[34][35]

• טייק אוויי

מדיה וקבצים בנושא מוצר חד-פעמי בוויקישיתוף

• ארי ליבסקר, מדינת חד"פ: כך התמכרה ישראל לכלי פלסטיק חד-פעמיים, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2018