ככותבת
ככותבת הגסה או ככותבת הוא אחד משיעורי תורה המגדיר את הכמות המינימלית שאסורה באכילה ביום כיפור[1], והאוכלה במזיד ביום הכיפורים תוך כדי אכילת פרס ענוש כרת, כמאמר הכתוב בספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק כ"ט: "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ". ואמרו חז"ל ששיעור זה הוא בככותבת הגסה[2] האוכל פחות משיעור זה אינו מתחייב כרת אך עובר על איסור תורה, מדין חצי שיעור האסור מהתורה.
פירוש ככותבת הוא תמר, ולא נתבאר איזה מין ממיני התמר.[3] בביאור המילה 'גסה' נאמרו פירושים והשערות שונות,[4] ולפי פשוטו הכוונה לתמר ממין גדול.
מקור הדין
בתלמוד מבואר ששיעור זה נקבע לפי דעת חז"ל שכך שיערו שכל אדם בין גדול ובין קטן אין דעתו מתיישבת עליו עד שיאכל ככותבת הגסה [כדי אכילת פרס], ועי"ז ביטל מה שכתוב בתורה 'ועניתם את נפשותיכם'.
ובמקום אחר אמרו בתלמוד ששיעורי אכילה נקבעו על ידי הלכה למשה מסיני, ובכלל השיעורים נמנה אף ככותבת הגסה.[5]
גודל שיעור ככותבת הגסה
שיעור ככותבת הוא פחות מכביצה בינונית, ויותר משני כזיתים.[6]
באחרונים נחלקו האם משערים שיעור הככותבת לפי נפח או לפי המשקל,[7] להלכה רוב הפוסקים נקטו שמשערים לפי הנפח.[8]
בשיעור הככותבת על פי שיעורי זמנינו, הדבר תלוי אם נוקטים כדעות שבימינו נתקטנו הביצים מזמן חז"ל, או לא, להלכה נקטו הפוסקים להחמיר בכל מקום שאיסורו מהתורה. ובימינו ביצה בינונית שיעורה הוא בין 45 ל-50 סמ"ק, וככותבת הוא מעט פחות.
חולה ביום כיפור
אין האוכל ביום כיפור חייב כרת עד שיאכל ככותבת בפעם אחת, ועכ"פ שלא ישהה באכילתה יותר מכדי אכילת פרס, ולכן חולה שאנוס לאכול ביום כיפור מאכילים אותו פחות משיעור ככותבת והוא כשני שלישי ביצה בינונית, שהם כ30 סמ"ק, ובין כל אכילה ממתין שיעבור שיעור כדי אכילת פרס, אף שבשיעור זה עובר על איסור חצי שיעור שאסור מן התורה, אך איסורו קל יותר מאחר שאינו ענוש כרת.
דינים שונים התלויים בככותבת
קישורים חיצוניים
אנציקלופדיה תלמודית, ערך כותבת.