כחול וירוק

לב סיפר שהשיר מבוסס על חוויות עם אמו בתקופת ילדותו המוקדמת, כשהשניים היו מבלים יחד, רק שניהם, לעיתים נדירות. אמו ההרפתקנית הייתה סוחפת את עמיר הילד להרפתקאות שונות ו"אסורות" (כמו ביקור בכנסייה למשל). אחד הזכרונות של לב מנסיעותיהם המשותפות היה ביקור של השניים אצל רופא האלרגיה שטיפל בעמיר. הביקור עליו חשב לב בהתייחס לשיר היה ביום גשם, כשעמיר הצעיר לובש מעיל דובון בצבע כחול ואמו לבושה בירוק.^[1]

לב סיפר שבמהלך תהליך הכתיבה היה בקשר עם לואי להב, שקיבל את מילות השיר ולא אהב את הגרסה ששלח לו לב. להב דרש מלב למצוא תמונה אישית מחד, אך כזו שתתאר חוויה חוץ-גופית המתארת את הסיטואציה האישית שהשיר מתאר, כפי שהייתה נחזית על ידי צופה מן החוץ. בשלב זה נזכר לב בסיטואציית הביקור אצל הרופא וכך נוצר הפזמון, ובעיקר שורת המפתח "יד ביד היינו הולכים, כחול וירוק".^[1]

בשיר מתאר לב את מערכת היחסים שלו עם אמו, משנות הילדות המוקדמות ועד למועד כתיבת השיר.

השיר מתחיל בציון העובדה שלב ואמו מתרחקים, והקשר שהיה ביניהם הולך ומתרופף ("איך שלא תסתכלי על זה, אנחנו מתרחקים"). לב מציין כי הוא לא שומר על קשר וממעט להגיע לאירועים משפחתיים, ושאמו כבר לא הולכת לים. לב מספר שאמו רוצה בטובתו, אך לא תמיד מבינה את ההשלכות הנלוות לאותה נוחות, כשהוא מציין שהיא הייתה מעדיפה שיגור בגבעתיים (לב מתגורר ביישוב כליל שבגליל המערבי), אך ההשלכות של אותה בחירה יהיו שהוא ימות בודד באותה דירה תאורטית, ורק השכנים יתייחסו למותו ("אני אמות שם במרפסת באחד החגים, למטה יתאספו השכנים").

בפזמון מתאר לב את זיכרון הילדות שלו הולך עם אמו לרופא האלרגיה, כשאמו קונה לו ממתקים על מנת שיירגע, והשניים צועדים כשלב במעיל הכחול ואמו לבושה ירוק ("היית קונה לי ממתקים שאפסיק לצעוק. יד ביד היינו הולכים, כחול וירוק").

בבית השני מציין לב שברור לו שאמו תאהב אותו תמיד ללא תנאים ("את תאהבי אותי תמיד, גם אם תהיה לי כרס"), אך הוא מאוכזב מכך שאמו התאכזבה מזוגתו, שלא התנהגה בצורה נשית מספיק לטעמה ("התאכזבת מהאישה שלי, היא לא לבשה שמלה"), ומבהיר בסיום שלמרות אכזבתה של אמו הוא בוחר בזוגתו.^[2]

השיר לא צעד במצעדי הפזמונים,^[3] אך ברבות השנים זכה להערכה מצד מבקרי מוזיקה, ונחשב, גם 25 שנה לאחר צאתו לאור, לאחד השירים המזוהים עם לב יותר מכל. בשלב מסוים הפסיק לב לשיר את השיר בהופעות מאחר שהרגיש הוא לא מחובר אליו עוד, אך בהופעה בזאפה שר אותו כהדרן והרגיש שהרגש גואה בו. מאז חזר לבצע את השיר בהופעות, והוא ממשיך לבצע אותו בכל הופעותיו גם למעלה מ-20 שנה אחרי שיצא.^[1]

ברבות השנים השמיע לב לאמו את השיר, וזו כלל לא הבינה שהשיר מדבר עליה. לב ציין שהעובדה שאמו לא הבינה שהשיר מדבר עליה ועל מערכת היחסים ביניהם הבהירה לו עד כמה עולמות התוכן שלהם התרחקו עם השנים.^[1]

בכתבה לרגל יום הולדתו ה-50 של לב, ציין עינב שיף, מבקר המוזיקה של "וואלה", שלדעתו "כחול וירוק" היה חציית רוביקון שלא היה קיים עד אז במוזיקה הישראלית. בהתייחס למשפט "התאכזבת מהאישה שלי, היא לא לבשה שמלה, ואני רוצה אותה, רק אותה", כתב שיף שהוא ”משפט שאלף פרוידים לא היו מסוגלים להבין ורק עמיר לב יכול לכתוב”.^[4]

לב ביצע את "כחול וירוק" יחד עם זמרים שונים, בהם נונו^[5], ארז לב ארי^[6] יהלי סובול ודן תורן^[7], משינה^[8] וערן צור וגבע אלון^[9].

כמו כן, ארז לב ארי ביצע גרסת כיסוי לשיר^[10][11][12].

• כחול וירוק (קליפ), סרטון בערוץ "מוזיקה ישראלית", באתר יוטיוב (אורך: 03:40)
• כחול וירוק, באתר אקו"ם