כופח'ה
| ערך ללא מקורות | |
אל-כּוֹפָחָ'ה או כּוֹפָחָ'ה, ללא אל-היידוע (בערבית: الكوفخة، كوفخة) היה כפר ערבי-מוסלמי בספר המדבר, בצפון-מערב הנגב, כ-19 ק"מ מזרחית לעיר עזה. הכפר הוחרב בשנת 1948 במהלך מלחמת העצמאות וכחלק מהנכבה, ותושביו גורשו לעזה. על אדמותיו הוקם מושב ניר עקיבא.
 | |
| המסגד בכופח'ה עם הצריח הקטום | |
| טריטוריה |  המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז עזה |
| נפה | נפת עזה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | המאה ה-19 |
| שטח | 8,569 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | כיבוש והריסה על ידי חטיבת הנגב במהלך מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 25 במאי ו-17 באוגוסט 1948 |
| יישובים יורשים | ניר עקיבא |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 550 (1948) |
| קואורדינטות | 31°28′42″N 34°39′42″E / 31.47823889°N 34.66161667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
בשטח הכפר נתגלו ממצאים ארכאולוגיים מן התקופה הרומית-ביזנטית ועד לימי הביניים.[דרוש מקור] הכפר היה מיושב במאה ה-15. בשנת 1472/1473 הקדיש הסולטאן הממלוכי קאיתבאי את הכפר לטובת מדרסה בירושלים.[1]
הכפר המודרני הוקם במאה ה-19 על ידי תושבים עזתים, כולם מוסלמים.בשטח הכפר נחפרו שתי בארות מים ולקראת סוף המאה ה-19 נבנה בכפר בהוראת הסולטאן עבדול חמיד השני מסגד בעל צריח שהיה המבנה הגבוה בכפר. כמו כן פעל בכפר בית ספר יסודי.[2]
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עזה ועל פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מנה 500 נפשות.[3] עד 1948 הוא מנה כ-580 נפש ו-102 בתי מגורים.בתוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947, הכפר יועד להיכלל במדינה העברית.
במלחמת העצמאות הוחזק הכפר על ידי הצבא המצרי.בלילה שבין 27 ו-28 במאי 1948, התקיפו את הכפר יחידות של חטיבת הנגב הוא נכבש ותושביו פונו.[4] בתי הכפר נהרסו והשריד היחיד שנותר ממנו הוא המסגד שצריחו נקטם במהלך הקרבות.
לקריאה נוספת
- אליהו שטרן: לצאת להתאוורר, טיולי משפחה קצרים בצפון הנגב, הוצאת המרכז הלימודי על שם ג'ו אלון, עמ' 78–80, 1986.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
