כוכב אניס

תבלין

כוכב אניסלטינית: Illicium verum נקרא גם באדיאן) הוא עץ ירוק-עד בגודל בינוני שמקורו בצפון מזרח וייטנאם ודרום סין.

כוכב אניס
Illicium verum
מאכלים
סוגצמח שימושי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים

הצד האחורי של הפרי
ציור מ-Flore Medicale משנת 1833 של פרנסואה-פייר שאומטון

זהו תבלין הדומה מאוד לאניס בטעמו ומתקבל מהפרי דמויי הכוכב אשר נקטף ממש לפני ההבשלה. שמן כוכב אניס הוא שמן ריחני מאוד המשמש לבישול, בישום, סבונים, משחות שיניים, מי פה וקרמים לעור. עד 2012, כאשר עברו להשתמש במקור חיידקי, חברת הופמן לה רוש השתמשה בעד 90% מיבול כוכב אניס השנתי בעולם לייצור חומצה שיקימית, תוצר ביניים כימי המשמש בסינתזה של אוסלטאמיביר (בשם המסחרי: טמיפלו).[1]

אטימולוגיה ומינוח

Illicium מקורו במילה הלטינית illicio כלומר "לפתות" או "לשדל".[2]

Verum פירושו "אמיתי" או "טבעי".[2]

נראה שהשם "באדיאן" נובע מ-badiane הצרפתית, מהשם הסיני התיאורי לכאורה בפין - יין: "bājiǎo - שמונה קרניים". המילון האנגלי של אוקספורד מציין שמקורו לפני כן אינו ידוע.[3]

תיאור

העלים ארומטיים, פשוטים ואזמליים, אובציתיים-אליפטיים או אליפטיים, גודל 5–15 ס"מ × 2-5 ס"מ.[4] הפרחים הם בודדים, דו מיניים, ורודים עד אדומים כהים, ביתיים או תת-טרמינליים.[4]

הפרי הוא זקיק דמוי קפסולה, בצורת כוכב, חום-אדמדם, המורכב משישה עד שמונה זקיקים המסודרים בסחרור.[4] כל זקיק בצורת סירה, 2-1 ס"מ אורך, מחוספס ונוקשה, צבעו חום-אדמדם, עם זרע אחד, נפתח לאורך קצה הגחון בהבשלה.[4]

שימוש

קולינרי

כוכב אניס מכיל אנתול (אנ') הידוע כקמפור אניס, אותה תרכובת שנותנת לאניס את הטעם שלו. כוכב אניס נכנס לשימוש במערב כתחליף פחות יקר לאניס באפייה, כמו גם בייצור משקאות חריפים, בעיקר בייצור הליקר גליאנו.[5] כוכב אניס משפר את טעם הבשר.[6]

קודמן לתרופה

כוכב אניס הוא המקור העיקרי של התרכובת הכימית חומצה שיקימית (אנ'), קודמן ראשוני בסינתזה הפרמצבטית של התרופה נגד שפעת אסלטאמיביר (Tamiflu).[7][8][9] שיטה תעשייתית לייצור חומצה שיקימית באמצעות תסיסה של חיידקי E. coli התגלתה בשנת 2005,[10][11] ויושמה במגפת השפעת (2009) כדי לטפל במחסור בטמיפלו, מה שגרם גם לעליית מחירים של כוכב אניס כחומר גלם של החומצה השיקימית.[12] נכון לשנת 2018, התסיסה של E. coli הייתה תהליך הייצור הנבחר לייצור חומצה שיקימית לסינתזה של טמיפלו.[7][8]

רעילות של מינים קרובים

כובב אניס אינו רעיל. עם זאת, מינים קשורים אחרים הם רעילים.

מפרטים

  • ISO 11178:1995 – מפרט לפירות היבשים של כוכב אניס.[13]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כוכב אניס בוויקישיתוף

הערות שוליים