ישראל גוריון

גוריון נולד וגדל בירושלים בשם "ישראל גורשטיין", להורים חילונים-אנשי תנועת העבודה ואת לימודיו עשה בבית הספר תחכמוני בירושלים, שהיה בית ספר דתי. גם שותפו לעתיד בני אמדורסקי למד באותו בית ספר, אך היה זה בכיתה בוגרת יותר ממנו בכארבע שנים והם לא הכירו כלל זה את זה באותה העת.

כישרון השירה שלו התגלה במקרה, כאשר אחד מחבריו לכיתה "זייף" בעת שיעור זמרה. גוריון לא הצליח להתאפק והחל לצחוק, קיבל סטירה מהמורה לזמרה ונדרש להראות אם הוא יודע לשיר טוב יותר מהזייפן. בשירתו הוא הדהים הן את המורה לזמרה והן את עצמו בטיב שירתו.

כלי הנגינה הראשון שלו היה אקורדיון, אשר בשל חיסרון כיס חמור של המשפחה, ניקנה במגבית כללית שערכו הוריו בקרב מכריהם.

לאחר תחכמוני המשיך גוריון בלימודיו בבית הספר הטכני של חיל האוויר ואחר כך שירת בצה"ל כטכנאי מטוסים בחיל האוויר בבסיס חצרים.

בשנת 1956 נפגשו גוריון ובני אמדורסקי, שהיה אז נהג משאית, במסיבה בירושלים והחלו לשיר יחד בליווי גיטרה של גוריון. אז התגלה שילוב הקולות המיוחד ביניהם והם נשארו בקשר. גוריון החליט אחר כך לעבור לתל אביב וללמוד פנטומימה בהדרכת ג'וקי ארקין וסמי מולכו^[3].

בערבים הופיע גוריון למחייתו במועדון התיאטרון כמופע חימום לרביעיית המועדון, וליווה את אריק לביא בגיטרה וקול שני. לביא הציע לו להקים צמד, אך גוריון ביקש לשתף את אמדורסקי כשלישייה ולביא לא רצה. כשאמדורסקי בא לבקר את גוריון בתל אביב, לביא ראה אותם שרים ביחד וסידר להם הופעה במועדון התיאטרון. לאחר כמה שבועות של חזרות הם עלו על בימת המועדון כצמד הדודאים בשירים שהפכו ללהיטים כמו "ערב של שושנים" ו"נד אילן". מאז במשך 35 שנה גוריון ואמדורסקי פעלו כצמד, עד פטירתו של אמדורסקי בשנת 1994^[3].

השניים השתתפו תוך כדי פעילותם כ"דודאים" גם בהרכבים אחרים. כך, ישראל גוריון היה חלק מהגלגול השני של שלישיית גשר הירקון (יחד עם אמדורסקי ואריק איינשטיין). הצירוף "הטוב הרע והנערה" כלל את "הדודאים" ואת הזמרת ג'וזי כץ. הרכב זה העלה מופע מצליח של שירי קברט כשגוריון ואמדורסקי מגלים כישרון משחק בלתי מבוטל שלצידו יכולות תנועה ומימיקה מרשימות.

בשנת 1973 הצטרפו "הדודאים" לצמד הנשי "סוזן ופרן" לאלבום פולק "קשת בענן", בו חידשו שירי עם אנגלים ואמריקאים שתורגמו לעברית על ידי תרצה אתר ודן אלמגור. האלבום לווה במסע הופעות ברחבי הארץ. בשנת 1985 שיתפו הדודאים פעולה עם צמד הפרברים והוציאו אלבום משותף (הדודאים והפרברים).

לאחר שנפטר חברו לצמד, בני אמדורסקי, הצטרף גוריון לחנן יובל ולצמד הפרברים, לרביעייה בשם "החברים של בני", שהוציאה אלבום באותו השם ב-1996 והופיעה לסירוגין מאז^[4].

ב-2001 יצא דיסק עם שירי אלבום הסולו הראשון שלו מ-1966 ושירים נוספים כ"בונוס" מתוכנית גלי צה"ל "אולפן מס' 1" שהוקלטה ב-1975 וממופע נוסטלגיה שנערך באולם "ענב" בתל אביב ב-2000.

ב-2002 חבר ישראל גוריון לזמר סמיר שוקרי, וביחד הוציאו אלבום משיריה של המשוררת נעמי שמר. האלבום כלל שיר חדש אחד שבפזמון שלו מופיעים כמה שמות של שירים שכתבה שמר. לאלבום צורף גם מכתב שכתבה המשוררת.

בקיץ 2003 העלה את המופע "'דודאים' עד 'גשר הירקון'", שכלל שירים משני ההרכבים בשילוב קטעי קישור וסיפורים^[5].

ב-2005 הוציא גוריון את הסינגל "בשקט כזה". הסינגל, אותו הלחין למילותיה של אשתו מיקי, הוא שיר הנושא לאלבומו של גוריון, שיצא בספטמבר^[6]. את הסינגל, כמו גם את האלבום המלא, הפיק ועיבד דניאל סלומון. לצד 11 שירים שכתבו הזוג מיקי וישראל גוריון, נכלל באלבום גם שיר של לורקה, אותו תרגמה מספרדית רנה ליטוין.

ב-2009 חבר גוריון לאסף אמדורסקי והשניים החלו להופיע עם שירי הדודאים^[7]. בשנת 2013 יצא האלבום שרים הדודאים ובו 18 שירים שהקליטו השניים, ברובם שירי הדודאים וכן שיר אחד חדש שכתב והלחין גוריון "בואי, בואי כלה"^[8]. האלבום הגיע למעמד אלבום זהב^[9]. בעקבות הצלחת האלבום, הקליטו השניים אלבום המשך שיצא ב-2018 והתארחו בו מוזיקאים נוספים כמו יהודה פוליקר, יהודית רביץ ושלומי שבן^[10].

ישראל גוריון השתתף בתוכניות טלוויזיה רבות, בעיקר אלו המיועדות לילדים. הוא גם לקח חלק בסדרת תשדירי זהירות בדרכים במסגרת ערוץ 1 ב-1976.

בשנים 1981–1976 השתתף בתוכנית "מה פתאום" בטלוויזיה החינוכית.

בשנים 1980–1984 השתתף בתוכנית "3, 4, 5 וחצי" בטלוויזיה הישראלית.

גוריון גם מדבב, בשנים 1987–1983 דיבב את דמותו של כרובי בגרסה הראשונה של התוכנית "רחוב סומסום", בנוסף ביצע מספר שירים בתוכנית והשתתף בתפקיד עצמו בעונה הראשונה ובעונה השנייה עם שותפו לצמד הדודאים, בני אמדורסקי.

בשנת 1985 השתתף ישראל גוריון בסדרה הקומית "התזמורת".

בין השנים 1989–1990 השתתף בתוכנית "סמוך עלי".

ב-1991 הופיע בקלטת הרביעית של סדרת קלטות הילדים "שירים קטנים", יחד עם ג'וליאן שגרן ועירית ענבי.

ב-1992 השתתף בתפקיד אורח בתוכנית הילדים "מסיבת גן".

ב-2006 השתתף בקומדיה החינוכית "בלי גרביים". באותה שנה השתתף גוריון בקלטת הילדים "אותיות מצחיקות" שביים זיו כנרי, כתבה והלחינה דתיה בן דור, ולצידם של מיכל ברנד וליאור דטאוקר.

ב-2016 הופיע בסדרה "בנות הזהב" בערוץ 10.

ב-2018 הופיע בסדרה "המנצח" ב-yes.

גופו הגמיש של גוריון מאפשר לו ביצועים מרשימים בקטעי פנטומימה. הוא הושפע מהפנטומימאי הנודע מרסל מרסו שאליו חבר למופע בחו"ל.

גוריון השתתף במספר הצגות במסגרת התיאטרון הקאמרי, בין היתר עם חברו, בני אמדורסקי, בסוף שנת 1962, בהצגה "פונדק הרוחות" של נתן אלתרמן, שבה ביצעו קטע זמרה עם השחקנית חנה מרון^[11].

ב-1970 השתתף גוריון במופע "עולמו של ז'אק ברל". באותו מופע ביצע את השיר אותו תרגם מצרפתית "הנה הבאתי לך בוטנים". באותה שנה השתתף גם בתיאטרון הקאמרי במחזהו של חנוך לוין "מלכת אמבטיה", בו שר מספר שירים בולטים ובהם: "אנשי בסדר", "הגטו שלי" ו"אבי היקר"^[12].

ב"הבימה" השתתף בהצגות: "ביקור הגברת הזקנה", "היום המטורף או נישואי פיגארו", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "יושע עגל", "יתוש בראש" ו"תמול שלשום".

ב-1976 השתתף בהצגה "פופר - קומדיה עם פזמונים", שכתב וביים חנוך לוין, בתיאטרון חיפה.

ב-1979 השתתף בהצגה "הוצאה להורג - אופרטה אכזרית", שכתב וביים חנוך לוין, ב"קאמרי".

גוריון עסק גם בבימוי, בעיקר במסגרת הצגות לילדים.

ב-1986 ביים את המחזה בתיאטרון לילדים ולנוער את הצגת הילדים "נחמן", על סיפור ילדותו של חיים נחמן ביאליק, מאת עוזי בן כנען^[13].

ב-1989 ביים את המחזה "סוגרים את הלילה" מאת יוסף מונדי^[14]. השתתף בתוכנית שירי זימה בשם "עומד לי על קצה הלשון". ב-2004 השתתף בהצגה "שלמה המלך והדבורה", במסגרת תיאטרון חולון בחג הסוכות.

ב-2001 ביים בקאמרי את "קברט לוין", מופע הורכב ממבחר מערכוניו של חנוך לוין^[15].

ב-2004 שיחק גוריון במחזמר לילדים "טרזן וג'יין" שביים חנוך רוזן, כתב אפרים סידון, הלחין ועיבד מוזיקלית חזי שקד, ולצידם של יהודה לוי, יעל בר זוהר, טל מוסרי, יוסי טולדו, רוני בליץ, וניר שלמון.

הצגת הילדים בבימויו "הברווזון המכוער", של תיאטרון אורנה פורת בשיתוף הסטודיו למשחק ניסן נתיב, זכתה בחמישה פרסי הבמה לילדים ולנוער מטעם אסיטז' – המרכז הישראלי לתיאטרוני ילדים לשנת 2011/12, בהם פרס הבמאי לגוריון ופרס הצגת השנה לילדים.^[16]

בנוסף ביים גוריון את הצגות הילדים "פים פם פה", "דיג דיג דוג ו"במבוני אין כמוני" בהפקת מילשטיין הפקות,אותו כתבה מיכל חזון והלחינה נורית הירש.

גוריון שיחק במספר סרטי קולנוע וביניהם: "דליה והמלחים", "חור בלבנה", "נס בעיירה", "שוד הטלפונים הגדול", "שלום, תפילת הדרך", "הצילו את המציל", "כפויים במחלוקת", "טעות במספר", "גרין", "אויבת יקרה שלי" ו"הדודה מארגנטינה". הוא שיחק גם בתפקיד ראשי בסרט ביוגרפי על דוד בן-גוריון. בשנת 1969 שיחק בתפקיד הראשי בסרטו הקצר של עמוס קינן "כמה זה נפלא", שהוצג בפסטיבל קאן.

בשנת 1995 דיבב את דמותו של ג'ימיני הצרצר בסרט הקלאסי של אולפני דיסני "פינוקיו" ושר את שיר הנושא של הסרט שנקרא "אם תביעו משאלה".

בשנת 2006 השתתף גוריון כפרזנטור בפרסומת לתוסף המזון "מגה גלופלקס", יחד עם חנה לסלאו ויאיר קרני^[17].

בשנת 2018 גילם גוריון יחד עם איתן מסורי את "צמד הדקלאים"^[18] המוזיקלי, כחלק מקמפיין פרסומי עבור הדקלאים, קואופרטיב מגדלי ומשווקי תמרים.

ב-1979 גוריון הנחה את פסטיבל שירי ילדים יחד עם עזרא דגן ודורין כספי, ואף התחרה בו עם השיר "נחום תקום" שזכה במקום השישי.

ב-1983 השתתף גוריון בפסטיגל והתחרה בו עם השיר "מחבואים" שזכה במקום התשיעי.

גוריון מרבה להופיע במופעי יחיד שבהם הוא משלב את כישוריו הרבים: שופע הומור, עורך חיקויים ומנגן על סקסופון. הוא מלווה את עצמו בדרך כלל בגיטרה כמו במופע "צמד הדודאים".

מופע שערך ושמהווה מעין סיכום ביניים שלו הוא "מהדודאים עד גשר הירקון".

בחגיגות הזמר העברי בחולון נערך לישראל גוריון מופע מחווה בהשתתפותו, לרגל ציון 50 שנותיו על הבמה. במופע לקחו חלק "הפרברים", חנן יובל ועוד אמנים אשר הביעו את הוקרתם למי שנחשב במובנים רבים אחד ויחיד.

החל מסוף 2009 מופיע גוריון עם בנו של שותפו לצמד הדודאים - המוזיקאי אסף אמדורסקי. השניים מעלים שירים מהרפרטואר של צמד הדודאים בעיבודים הנאמנים למקור.

ב-2015 כיכב גוריון במופע "ימים של קולנוע" לצד חני נחמיאס, מאיר סויסה ואילן שס וגם בקברט הסאטירי "רואים ת'סוף" שכתבו ב. מיכאל ואפרים סידון וביים מוטי קירשנבאום בתיאטרון צוותא^[19].

בשנת 1972 נישא גוריון למיקי, בתו של אפרים ברוידא, ולהם שני בנים.

מתגורר בתל אביב.

• 2006 – פרס הבמה לילדים ונוער לבמאי השנה על ההצגה "ליצן החצר" בתיאטרון אורנה פורת^[20].
• 2007 – פרס מפעל חיים במסגרת פרס הבמה לילדים ונוער^[21]
• 2008 – פרס הוקרה לוותיקי "אמ"י" מטעם עיריית פתח-תקווה^[22].
• 2012 – פרס הבמה לילדים ונוער לבמאי השנה על ההצגה "הברווזון המכוער"
• 2017 – יקיר העיר תל אביב-יפו^[23]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישראל גוריון

• אתר האינטרנט הרשמי של ישראל גוריון(הקישור אינו פעיל, 16 בנובמבר 2019)
• ישראל גוריון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ישראל גוריון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ישראל גוריון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ישראל גוריון, באתר שירונט
• ישראל גוריון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ישראל גוריון, באתר Discogs (באנגלית)
• ישראל גוריון, באתר סטריאו ומונו
• ישראל גוריון, דף שער בספרייה הלאומית
• ישראל גוריון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• ישראל גוריון, בארכיון הבימה
• ישראל גוריון, בארכיון תיאטרון גשר
• ליאת רון, ‏ישראל גוריון | זמר, באתר גלובס, 15 ביולי 2010
• דורון חלוץ וינאי יחיאל, ענייני פנים | ישראל גוריון, מוסף הארץ, 22 בפברואר 2013
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם ישראל גוריון, באתר iCast‏, 16 בפברואר 2013
• תום שגב מראיין את ישראל גוריון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, ‏5 באוקטובר 2014
• איילת קליין כהן, ליצן עצוב: ישראל גוריון תוהה מה קרה לנו, באתר nrg‏, 3 במרץ 2015
• שי הרלב, חיית במה בגיל 80, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2015
• עמי פרידמן, "הקהל יודע לזהות את הקשר המיוחד בינינו", באתר ynet, 22 בנובמבר 2015
• דפנה ארד, הילד הנצחי ישראל גוריון מספר על השיעור החשוב ביותר שלמד בחיים, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2015
• גלית עדות, ‏ישראל גוריון מעלה מופע יחיד ומודה: "יהיה יום שלא ירצו אותי", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2016
• ישראל גוריון, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
• פרסומת להצגה ארלקינו של תיאטרון העונות, 1963, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים